טייקונים באוברדראפט: מי העשירים האמיתיים בישראל?

הצהרת ההון שהגיש בשבוע שעבר יוסי מימן לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת בקשה לקיזוז מס, חושפת את הפער העצום שבין התדמית שלה זוכים הטייקונים המקומיים בקרב הציבור, התקשורת ופעילי שוק ההון, לבין מצבם האמיתי כפי שהוא משתקף בחשבון הבנק הפרטי שלהם.

בעבר היה מקובל להניח כי מימן חולש על עושר אגדי, פועל יוצא של פרויקטים עלומים בתחום התשתיות שביצע במדינות מתפתחות. הערכה זו התחזקה בעקבות סדרה של עסקאות בעלי עניין, שבהן מכר מימן לאמפל הציבורית שבשליטתו מניות של יבואנית הגז המצרי, חברת EMG, תמורת מאות מיליוני דולרים, ובנוסף משך שכר של עשרות מיליוני שקלים מקופתה.

אך הפנייה לביהמ"ש, שבה מבקש מימן קיזוז מס בסכום של 18 מיליון שקל (אפשר להניח שהיא מיועדת גם לעיניהם של נושי חברת אמפל), חושפת מציאות שונה לגמרי. לפיה, על נכסיו העיקריים - בתים בארץ ובחו"ל, יאכטות, ומכוניות - רובצים שעבודים לטובת הבנקים שמימנו את רכישתם. בחשבונות הבנק של מימן מופיעה יתרת חוב של כ-45 מיליון שקל.

כנראה שלא צריך לדאוג למימן באופן אישי. גם לאחר קריסת עסקיו יש לו היכן להתגורר ובמה לנסוע (או להפליג). אבל בכל הקשור ליכולותיו הפיננסיות, נדמה שהגיע הזמן להחליף דיסקט. היקף ההון הפרטי של הטייקון מהרצליה, בהנחה שהמסמך שהגיש לביהמ"ש אכן כולל את כל נכסיו והתחייבויותיו, רחוק מלהיות מרשים וייתכן כי הוא אף שלילי.

שלוש קבוצות של בעלי הון

כבר זמן רב אנחנו טוענים כי לרוב הטייקונים המקומיים, בעלי חברות ההחזקה הגדולות בשוק ההון, יש מעט מאוד כסף בבנק. הסיבה לכך היא שאת ההתרחבות המהירה והבלתי מבוקרת של עסקיהם בעשור האחרון, זו שהקנתה להם את התואר "טייקון", מימנו הלוואות ענק מהבנקים ומהציבור.

הרכישות הללו הפכו את אותם טייקונים למשועבדים עד צוואר. למעטים מהם, אם בכלל, יש כיום אפשרות להביא מהבית סכום משמעותי לטובת נושי החברות שבשליטתם, ויוסי מימן הוא דוגמה מצוינת לכך - החובות של אמפל שבשליטתו למחזיקי האג"ח מסתכמים ביותר מ-900 מיליון שקל.

אז מי הם בעלי ההון בישראל שיכולים להביא כיום 200, 300 או אפילו 500 מיליון שקל מכיסם?

קבוצה אחת היא זו של מיליארדרים החולשים על אימפריות מקומיות, דוגמת שרי אריסון (בנק הפועלים), עידן עופר (כיל), איתן ורטהיימר (ישקר), או דוד עזריאלי (קבוצת עזריאלי).

קבוצה נוספת היא זו של מתעשרי ההיי-טק: מנהלי חברות ענק כמו צ'ק פוינט, אמדוקס או מלאנוקס, ויזמים שביצעו אקזיטים מרשימים בעולמות ההון סיכון. לצד אלו יש קבוצה שלישית הכוללת אנשי תעשייה ומסחר מצליחים, ואליה משתייכים גם האחים עדי ורני צים, מייסדי רשת המזון "כמעט חינם".

בשבוע שעבר חתמו האחים צים על עסקה למכירת הרשת שבבעלותם לידי חברת יינות ביתן, וכמו כן נחשף ב"גלובס" כי במהלך ארבע השנים האחרונות צברו השניים סכום פנטסטי של 420 מיליון שקל באמצעות חלוקת דיבידנדים ומכירת מניות (כולל המכירה הנוכחית).

"בגיל 15 הקמתי חנות מכולת ברחוב רמב"ם 23 בפתח תקווה. למדתי קצת בכיתה י' ואחרי זה הלכתי לעבוד. זה מה שאהבתי - להתעסק במסחר", אמר לנו עדי צים.

האחים צים הם דוגמה לאנשי עסקים מצליחים בתחומם, שסירבו להתפתות לאשראי זול ולאינספור הזדמנויות עסקיות קורצות שהוצעו להם בשנים האחרונות. הם לא העסיקו מנהלים בשכר של מיליונים ולא רכשו יאכטה או מטוס פרטי, אלא נותרו צמודים לענף שאותו הם מכירים, ושבו הם יודעים להרוויח.