"וול סטריט ג'ורנל": האקרים איראנים תקפו יעדים בארה"ב

האקרים איראניים, בעלי קשרים עם משטר האייתאללות, מנהלים מתקפות מקוונות נגד בנקים ומטרות אחרות בארה"ב ונגד חברות אנרגיה במפרץ הפרסי. התקפות אלה הן הסלמה במלחמה מקוונת על אש קטנה בין שתי המדינות. נבדק חשד שגם ההתקפות המקוונות נגד הבורסה בת"א ונגד אתר אל-על, בתחילת השנה, מקורן באיראן. כך מוסר היום (שבת) "וול סטריט ג'רנל" מפי פקידי רשות בוושינגטון.

לדברי הפקידים, הותירו ההתקפות "חותם", שאיפשר לחוקרים אמריקניים לאתר את מקורן בגורמים הקשורים בממשלת איראן. נראה שמדובר ברשת שמונה פחות מ-100 מומחי ביטחון רשת באוניברסיטאות איראניות ובחברות מסחריות לאבטחת מחשבים.

על-פי הידיעה בג'רנל, יש בידי החוקרים מידע מפורט שקושר את ההתקפות לטהראן, אך זה מידע מסווג. מכל מקום, להאקרים איראניים "בלתי רשמיים" אין המשאבים הנחוצים לניהול מתקפה בקנה מידה גדול ללא תמיכה ומומחיות טכנולוגית שרק הממשלה מסוגלת לספק. "אלה אינם איראנים מן השורה", אמר פקיד בכיר בוושינגטון.

שר ההגנה האמריקני, ליאון פאנטה, אמר השבוע, בהרצאה בניו-יורק, שיש "הסלמה משמעותית" בהתקפות מקוונות נגד מטרות בארה"ב, אך לא נקב בשמה של איראן. פקיד בכיר במשרד ההגנה אמר לג'רנל: "(האיראנים) תוקפים את כולם, לרבות מוסדות פיננסיים ו-וול סטריט. האם מתנהלת עתה מלחמה מקוונת? תלוי איך מגדירים מלחמה".

על-פי הידיעה, ההתקפות על הבנקים האמריקניים מוגדרות כ"התקפות למניעת שירות" (Denial of Service attacks), שידועות בראשי התיבות DOS. התקפות מסוג זה נועדו להוציא מכלל שימוש מערכות מחשבים במוסד מסוים ע"י "הפצצתן" בעומס חריג של הודעות לבקשת שירות או הודעות אחרות. אך החוקרים האמריקניים חוששים שהתקפות אלה אינן אלא השלב הראשון של התקפות אלקטרוניות הרסניות יותר. כמה התקפות כאלה כבר כוונו נגד מערכות המחשבים של של חברת נפט סעודית.

ההתקפות המקוונות החלו השנה ועל פי הערכות של כמה פקידי ממשל הן גמול על הסנקציות הקשות שהטיל המערב על מגזרי הנפט והפיננסים באיראן. ייתכן שההתקפות האיראניות הן גם גמול על מה שתואר בעבר כקמפיין מקוון אמריקני-ישראלי נגד תכנית הגרעין של איראן, לרבות השתלת תולעת סטאקסנט במערכות המחשבים שמפקחות על פעילות הצנטריפוגות במתקן העשרת האוראניום בנטנז.

לדברי "וול סטריט ג'רנל", סברו פקידים אמריקניים שאיראן היא מעצמת סייבר מדרגה שניה, אחרי סין, רוסיה, צרפת, ישראל וארה"ב. עכשיו דנים פקידים אלה בשאלה מה יכולתה של איראן לגרום נזקים למערכת הפיננסית בארה"ב ומערכות תשתית אחרות.

אילן ברמן, אנליסט המתמחה במזה"ת במכון מחקר בוושינגטון, אומר שאיראן העצימה את יכולות הסייבר שלה בשנים שחלפו והיא השקיעה בכך לפחות מיליארד דולר מאז תחילת השנה. להשוואה: הפנטגון מוציא שלושה מיליארד דולר בשנה על הקמת מערכות הגנה מפני התקפות מקוונות. טהראן שינתה את האסטרטגיה שלה ממגננה מקוונת להתקפה מקוונת, אומר ברמן.

גורמים בפנטגון אומרים, שההתקפות המקוונות הן חלק מיזמה רחבה יותר של איראן. חוקרים אמריקניים מאמינים שאיראן אחראית להתקפה על האוטובוס שהסיע תיירים ישראליים בבולגריה, ביולי, לרציחת דיפלומט סעודי בפקיסטאן וליזמה לרצוח את שגריר סעודיה בוושינגטון, אשתקד.

ההתקפות המקוונות של איראן החלו לאחר שחוק אמריקני להעצמת הסנקציות נגד טהראן התקבל בדצמבר אשתקד. בינואר החל החל גל התקפות חזק, אם כי בקנה מידה קטן, על קבוצת בנקים אמריקניים. באותו חודש נערכו התקפות נגד הבורסה בתל-אביב והאתר של חברת "אל על". למרות שהאקר אלמוני, שטען שהוא סעודי, קיבל אחריות להתקפות אלה, בודקים עתה חוקרים אמריקניים אפשרות ששתי המטרות הישראליות נפלו קרבן להתקפות איראניות.