אומרים שיש כאן ליגת כדורסל

1. הנה נתון שלא יופיע בדפי הסטטיסטיקה של ליגת העל בכדורסל 2012/13: 75 שחקנים שסיימו את העונה שעברה בליגת העל לא יהיו בקבוצות האלו בפתיחת העונה הנוכחית. במלים, אחרות, כמעט 70% מהשחקנים. קבוצות מחליפות שחקנים כמו גרביים. עד שלמדנו איפה משחקים דרון, שון, ריצ'ארד, לורנס ופראנק, כבר הגיעו טיילר, ג'וש, מלקולם וברנדון.

הוותק הממוצע לשחקן בקבוצה בליגה עומד על 0.74 עונות. כלומר, שחקן שהתחיל את העונה בליגה, סגר בממוצע קצת יותר מחצי עונה לפני שעבר לאתגר הבא בחיים. ואלו לא רק הזרים. מאיר טפירו, השחקן הוותיק בליגה, מייצג את יצר השרידות שפיתח כל שחקן שלא הגיע למכבי ת"א, עם 10 מעברים בתוך הליגה ב-18 עונות שלו.

אפשר להסתכל על זה גם ככה: תחשבו לרגע על עסק. עסק שמחזיק בסביבות 15 עובדים. בכל שנה העסק הזה מפטר כמעט את כל העובדים שלו. מגייס חדשים, לא בהכרח יותר טובים, ותוך חודש מרגע שגייס אותם הוא כבר צריך להביא תוצאות. מילא העסק. האוהדים צריכים להתחבר מחדש לחבורה החדשה ולעודד אותה כשהוא יודע שממילא שמחר רובם לא יהיו כאן.

2. הליגה בכדורסל מייצרת את הדיסוננס הכי גדול בין רצון לסקר אותה לבין הידיעה עמוק בפנים שזה לא זה. הרצון לסקר אותה נובע מנתוני הפתיחה הטובים שלה: הליגה הזאת תדמיתית טובה מהכדורגל המלוכלך שלנו. האולמות הם ברובם מקומות מסבירי פנים. אפשר להעביר בילוי משפחתי תרבותי עם הילדים. אבל זה לא קורה. זה לא קורה כי הסוף של הסיפור ידוע מראש. אנשים קלטו מהר מאוד שהשינויים המלאכותיים שנעשו בשנים האחרונות עם פיינל-פור וכו' הם בסופו של דבר מראית עין.

העסק צולע כי האליפויות האלו שנגנבות פה ושם לא מגובות בכלום. הפרס הכספי לאלופה הוא לא משהו שאתה מתאבד עליו. מכבי תמשיך תמיד לשחק ביורוליג כשמשנה לשנה היא הופכת את הליגה לזירת הניסויים שלה. אבל עזבו את מכבי. המיקום הגבוה בליגה לא גורם לקבוצות לרצות בכלל ללכת לאירופה: אם ניקח את שלושת המפעלים האירופיים "הנחשבים" של הכדורסל (ונעזוב לרגע בצד את הליגות האזוריות) - יורוליג, יורוקאפ, יורוצ'לאנג', יש שם בסך הכל 88 מקומות, אבל רק 3 קבוצות ישראליות ישחקו במפעלים האלו. פחות מהליגה הרומנית, הבלגית, ובעצם כמעט כל ליגה באירופה. בצרפת שולחת הליגה, המאוד לא נוצצת, 8 נציגות לליגות האירופיות השונות. אצלנו אירופה היא עול. הליגה הישראלית הפכה לליגת ספורט נחמדה למען הקהילה. וזה גם בסדר.

3. יש רצון גדול להחזיר לליגה את הרומנטיקה. הפועל אילת, הפועל ת"א. כאילו היינו בניינטיז. אבל מה הם הסמלים הללו בכלל? אין בהם שום קשר למיזמים ההם שהכילו שחקני פרנצ'ייז שהיו מזוהים עם הפרנצ'ייז, עם ראשי מועדון קנאיים שהיו מוכנים לעשות הכל כדי לנצח את מכבי. שום דבר לא נשמר מהמסורת ההיא. מהי בכלל הפועל ת"א שסופסוף חזרה לליגה, מלבד השם והבגדים האדומים, אם תשחק את משחקי הבית שלה "בבית מכבי" בראשון לציון?

בליגה שאיבדה את הרלוונטיות שלה אין שום בעיה להציע לאילת לבוא ולהצטרף, למרות שאילת שיחקה בעונה שעברה בליגה הארצית שהיא הליגה השלישית. חוסר הרלוונטיות של הליגה הוא זה שמאפשר לעסקנים לבצע קומבינות ולהלביש את אילת על השם של מ.כ. הבקעה שהחליטה לא לשחק בליגה מטעמים כלכליים.

חוסר הרלוונטיות מאפשר לכל קבוצה לקבוע איך היא רוצה לשחק, כאילו מדובר בחוקים שנקבעים במשחקי יום שישי בשכונה: מכבי ת"א וגלבוע/גליל בחרו לשחק בשיטת החוק הרוסי (עם שני ישראלים על המגרש ו-6 זרים בטופס), בעוד היתר הודיעו למינהלת כי החליטו ללכת על "חוק הזרים", כלומר רק 4 זרים בטופס.

כשקבוצה מחליטה עם כמה זרים היא רוצה לשחק; אם היא רוצה לקנות מקום של קבוצה אחרת בליגה; או אם בא לה או לא בא לה לשחק באירופה - קצת קשה, עם כל הרצון הטוב, להתייחס לזה ברצינות.