האם הבורסה תזנק כמו לאחר שני המשברים הקודמים?

אנחנו יודעים שקשה מאד לחזות את כיוון השווקים (וממשיכים לנסות בכל זאת), והדברים נכונים בתקופה זאת עוד יותר, כאשר סימני השאלה לגבי מצבן הכלכלי של מדינות באירופה וביתר העולם עדיין גדולים. חלק גדול ממדינות העולם נמצאות במצב של מיתון או האטה, ועל כך עוד ניתן להוסיף את האיום האיראני. יחד עם זאת, בחינה של ההיסטוריה הקרובה, זו של שני המשברים הקודמים בשווקים (ב-2002 וב-2008 ), מלמדת שהתיקונים הגיעו עוד כשמצב הכלכלות בעולם היה רע, והמיתון היה בשיאו. כך כותב אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, בסקירה שפרסם היום (ב').

יש דמיון בין מצב השווקים היום לבין מצבם לפני שני התיקונים החדים שראינו בעשור הקודם. תחילתו של הראלי בעולם מגיעה בתקופה בה האינדיקאטורים הכלכליים חלשים, ובמקביל נעשים מהלכים על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים לפתרון המשבר. ברור שאין בטחון שההיסטוריה תחזור, והרבה גורמים יכולים להיכנס למשוואה ולשנות את התנהגות השווקים, אולם בעיניו של גלזר המסקנות משני המשברים והתיקונים הקודמים (אלה של 2003 ו-2009 ) עשויים לסייע בהבנת הצפוי בשוק המקומי בחודשים הקרובים:

1. הראלי בשוק המקומי תלוי כמובן בשוקי העולם - גם הפעם השוק המקומי התחיל לעלות רק לאחר שראינו עליות בשוקי העולם.

2. השוק הישראלי הציג תשואות יתר משמעותיות ביחס לשווקים המרכזיים בעולם - להערכתנו, גם מאחר שהירידות בשוק הישראלי בתקופות המשבר חדות יותר, גם מאחר שהשוק שלנו מוטה יחסית לפיננסים וחברות אחזקה וגם בגלל הכניסה והיציאה של המשקיעים הזרים.

3. התיקון אחרי המשבר בדרך כל חד ומהיר - השווקים מבצעים את העליות בתקופות קצרות מאוד, ובהרבה מקרים כאמור, העליות החדות נעשות דווקא בתקופה בה המשבר עדיין בעיצומו, דבר הגורם להרבה משקיעים להישאר מחוץ לשוק דווקא אז.

4. מניות הבנקים ומניות השורה השנייה מובילות את התיקון: מהגרפים המופיעים בעבודה ניתן לראות כי מניות הבנקים (ויתר מניות הפיננסים) ומדד ת"א 75 הציגו תשואות עדיפות על מדד המעו"ף. גם מניות היתר מצטרפות לחגיגה, כאשר בתיקון של 2003 הן עשו זאת מספר חודשים לאחר התחלת התיקון.

5. מניות הבנקים לא עצרו לפני שהכפילו את שוויין: בשני המשברים הקודמים מניות הבנקים התרסקו עד לרמה של מתחת ל-0.5 מההון העצמי, וכאשר הן ביצעו את התיקון הן עלו תוך פחות משנה באופן חד. ב-2003 עלו מניות הבנקים בשיעור של קרוב ל-110% , ואילו ב-2009 הבנקים עלו בשיעור של 155%.

6. הבנקים הגיעו בתיקונים הקרובים לרמה של ההון העצמי ואף יותר - ב-2003 הן עלו עד למכפיל הון של 1 תוך שנה, והמשיכו אחר כך עד רמות גבוהות בהרבה (עד השיא של 2006 ), ואילו ב-2009 הן הגיעו תוך שנה מרמה של 0.45 על ההון למכפיל הון של 1.

7. במכפיל הון של 0.73 הפוטנציאל בבנקים עדיין גדול: הבנקים נסחרים כיום במכפיל הון ממוצע של 0.73 כאמור בחינה של ההיסטוריה מלמדת כי בתיקון הבנקים ממשיכים לעלות לרמות גבוהות בהרבה, כאשר בנוסף, "מבחינה כלכלית הבנקים עדיין נסחרים מתחת לשוויים הכלכלי, ומצבם של הבנקים טוב בעינינו ממצבם בשני המשברים הקודמים. אנו רואים כי חרף המשבר התוצאות שהבנקים מציגים בשנה האחרונה טובות משמעותית מהתוצאות שראינו ב - 2002 ו-2008 . להערכתנו, לא נראה תיקון חד כמו שראינו ב - 2003 ו-2009 אולם עדיין קיים פוטנציאל לעליות שערים נוספות במניות הבנקים".

8. ועוד פרט פיקנטי קטן - התיקון הגיע בשנת בחירות: "אנו יודעים שהעולם לא באמת מחכה לבחירות אצלנו כדי להתחיל בראלי, אבל בין פרט פיקנטי, לאולי אירוע שעוזר לכך שהראלי בשוק הישראלי משמעותי יותר, ניתן לציין כי הראלי בשוק הישראלי החל מיד לאחר הבחירות לכנסת שנערכו בינואר 2003 ובפברואר 2009".

הבורסה המקומית היכתה את הבורסות המרכזיות בעולם

בשתי התקופות שבחנו בלידר שוקי הון, הבורסה המקומית השיגה ביצועי יתר משמעותיים ביחס לבורסות המובילות בעולם, כאשר את המגמה הובילו מניות הבנקים ומניות השורה השנייה (מדד ת"א 75 ). יחד עם זאת, "ברור לגמרי שלא נראה כאן תיקון משמעותי ואת המשכו של הראלי, אם לא נראה תיקון מקביל בבורסות בעולם. למדנו בעבר שהתיקון לא מגיע כשהמשבר מסתיים אלא קודם, כשמתחילים לראות סימני אור (כמו ב-2003 ) או לפחות כשמאמינים שסימנים אלה בפתח (2009 ).

גלזר מעריך שבהחלט יתכן שאנחנו נמצאים לפני תקופה דומה. הבעיות באירופה (בעיקר) וביתר העולם עדיין לא נפתרו, אבל המהלכים שמבוצעים על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים עשויים להערכתנו לתת את אותו אופק חיובי ששוקי ההון מחפשים.

האם גם הפעם ננצח את העולם?

כמו תמיד, אומר גלזר, הרבה מאוד גורמים ישפיעו על התשובה לשאלה זו. ראשית כמובן מצב הכלכלה המקומית והמצב הגיאופוליטי באזורנו (אם כי חשוב לזכור כי תמיד העננה הגיאו פוליטית רובצת מעלינו), מידת היציאה של הכלכלות המערביות מהמיתון, חזרה של משקיעים זרים לפעילות ועוד.

יחד עם זאת, "הערכתנו היא כי ביצועי החסר של השוק המקומי בשנתיים האחרונות, ביחד עם העובדה שבבורסה הישראלית משקל מניות הפיננסים גבוה יחסית, וכמו כן לפוטנציאל החזרה של משקיעים זרים, תורמים להערכתנו שאם נראה ראלי בעולם, התיקון בישראל יהיה חזק יותר".

הבנקים צריכים להיסחר קרוב להון העצמי

בלידר מעריכים כי הקטר המרכזי שיוביל את העליות יהיה גם הפעם סקטור הפיננסים, ובראשותו מניות הבנקים. מניות הבנקים סיימו עליה של למעלה מ-30% מנקודת השפל שלהן, וברמות אלה עולה השאלה האם כאן הן יעצרו. "חשוב לציין כי העליות בשני התיקונים הקודמים היו בזמן שמצב הבנקים היה קשה יותר ממצבם היום. בחינה על מצב של הבנקים בימים אלה מגלה שהם הגיעו למשבר עם תיקי ניירות ערך כמעט נקיים וללא חשיפה לנכסים מסוכנים, וגם תיק האשראי שלהם מתגלה כחזק ויציב".

גם אם לוקחים בחשבון את נושא עליית הדרישה הרגולטורית לריתוק הון, הרי שגם ברמות ההון החדשות רמת תשואה על ההון של 10% ויותר במרבית הבנקים הינה ציפיה ריאלית, ובלידר מעריכים כי הבנקים צריכים להיסחר קרוב להון העצמי, כאשר יש לזכור כי הבנקים ממשיכים להרוויח ולצבור הון, כלומר בראייה של שנה קדימה קיים עדיין פוטנציאל לעליות של עוד עשרות אחוזים במניות הבנקים. "נציין כי להערכתנו, גם מבחינה כלכלית, הבנקים עדיין נסחרים מתחת לשוויים הכלכלי. בנק שיודע לייצר 10%-12% על ההון (כמו הפועלים) ראוי להיסחר בהון העצמי. בנק מזרחי, שצפוי להמשיך להציג תשואה של מעל 13% על ההון, זכאי לתמחור של 1.15-1.2 לפחות, וגם בנק דיסקונט שיודע לייצר בשנה מייצגת לפחות 6%-7% צריך להיסחר במכפיל הון 0.6 לפחות".

עוד מציין גלזר כי גם מניות היתר מצטרפות בסופו של דבר לחגיגה. ב-2003 לקח למדד היתר כחודשיים לפני שהחל בתיקון, ואילו ב-2009 מניות היתר עלו ביחד עם המדדים המובילים מתחילת הראלי.