מתי תגיע האינפלציה הגדולה?

פעם היה ברור לכל תפקיד הבנקים המרכזיים בעולם: להיות שומרי הסף של כוח הקניה, ושימור ההון שלנו. עליהם היה צריך לסמוך, כי על הניירות הצבעוניים, שאנו קוראים שטרות כסף, אי אפשר. מאז 1971 כאשר הנשיא ניקסון ניתק סופית את הקשר שבין הדולר והזהב, קיבלו הבנקים המרכזיים לידיהם את הרסן של הסוסים המשתוללים בזירה הפוליטית.

באופן טבעי, הפוליטיקאים התעניינו תמיד יותר בהישרדותם הפרטית בזירה הציבורית מאשר ביציבות המחירים ובשמירה על יכולתנו לחיות בכבוד מן ההכנסות הנקובות באותן מטבעות. השינוי בתפקיד הבנקים המרכזיים היה איטי, מטעה, ולמעשה סמוי מן העין הבוחנת ביותר, כמו זו למשל של המשקיעים ארוכי הטווח, ועמוקי הכיס באמת.

רק ב-2001, כאשר אלן גרינספן הראה לכול, שהשחתת הדולר הוא כלי אפשרי לבלימת תופעות שונות (באג 2000, התפוצצות בועת ההיי-טק, התקפת 9/11), מלוא המשמעות של השינוי התפיסתי הכה במשקיעים האסטרטגיים, ומאז הזהב במגמה עולה.

אז, הוא סבב סביבות 250 דולר לאונקיה, עכשיו הוא נמצא בסביבות 1,800 דולר, ומתישהו בעתיד, אונקיה תהיה נקובה סביב מספר חמש ספרתי. ערכה של המתכת הצהובה אינו משתנה. ערכן של המטבעות שמהוות את הצד השני במחיר, הם אלו שיורדים בהתמדה.

אז מדוע נזכרתי עכשיו להאריך בסוגיה הידועה כבר זמן רב כל כך? התשובה נעוצה כמובן במעשים שעושים מריו דראגי, בן ברננקי, שירקוואה, מרווין קינג, וכל הנגידים האחרים, אשר בזמן החגים שלנו, החליטו להסיר את הכפפות, ואת המסכות, וללכת על כל הקופה. לא עוד פוליטיקאים בזבזנים, ונגידים מרסנים, אלא פוליטיקאים רפויים, ונגידים מצילים.

וזאת, בתוכניות ללא הגבלת זמן, וכמות, של כסף. כאשר זה המצב, עלינו לקחת פסק זמן מן המסחר היום יומי, ולחשוב לטווח ארוך. אינפלציה, דפלציה, סטגפלציה - הסיכוי להתממשותן נמצא אי שם בסקאלה, אבל המצב הנוכחי שבו מזרימים ללא הגבלה, ולא קורה דבר בזירה האינפלציונית לא ימשיך לאורך זמן.

החלטתי הפעם להביא בפניכם כמה פרמטרים למעקב, אשר ישמשו אתכם לזיהוי המעבר מן המצב הנוכחי, למצב הבא, אשר מעשי הנגידים יגרמו לו. תחילה, וכמו תמיד, קביעה חשובה: לדעתי, ומניסיוני, אין תחליף לניתוח נכון של המגמה, כאשר באים להשקיע או לסחור. וזאת, ללא קשר עם דעה, או שינוי, באלמנטים של מקרו, ואת זה חשוב תמיד לזכור, ולהפנים.

מתי תפרוץ האינפלציה הגדולה? התשובה ב-Velocity:

לפניכם גרף רבעוני של מהירות החלפת הידיים של הכסף במשק האמריקאי (Velocity of Money):

 משה שלום החלפה

כפי שניתן לראות בבירור בגרף, קצב החלפת הכסף ממשיך בקריסה מובהקת. המפתיע הוא שאותה קריסה (ב-5 גלים יורדים - לחובבי אליוט) החלה מאמצע שנות ה-90, ולא ממשבר 2008. הקריסה האחרונה פשוט מהווה את הגל ה-5 (והמסיים?) של התהליך.

שימו לב גם שחזרנו לרמות שהיו לפני המיתונים של שנות ה-60-70-80 של המאה הקודמת, ושעדיין לא נראית התייצבות באופק. נתון מדהים זה מראה את הסיבה העיקרית לכך שאין אינפלציה נוכחית גדולה כתוצאה מן המדיניות האגרסיבית של הנגידים.

אם וכאשר, (וזה מה שאותם נגידים רוצים (!!)) נראה משק מתאושש, שבו פרמטר זה יתייצב, ויתחיל לעלות, נראה מייד את ההשפעה של המדיניות הקטסטרופלית שלהם באינפלציה מרקיעת שחקים. זהו הפרמטר הקריטי, המהותי, והחשוב ביותר, מבין כולם. הוא גם הארוך טווח ביותר.

שאננות או פחד? התשובה ב-VIX:

לפניכם גרף שבועי של מדד ה-VIX, המתאר את הפרמיה שמבקשים כותבי האופציות על מדד המניות S&P500, והמשקף את השאננות, או את הפחד, שבו הם מבצעים את אותה כתיבה (מכירה) של אופציות:

 משה שלום ויקס

זהו פרמטר של הטווח הבינוני. אם קיימת שאננות יתר, ומדד הויקס נמצא באזור סביב האזור בו הוא נמצא כעת, גובר הסיכוי שהגענו לרמת שאננות גדולה מאוד, ואולי גדולה מדיי. סטטיסטית, מצבים כאלה מהווים בסיס לשינוי שלילי בשוק, ולגרימת אותו מדד לחזור, ולעלות, לרמות שבהן אותה שאננות מתמתנת.

יתר על כן, במצב הנוכחי ניתן להבחין בסטייה חיובית בין אותו מדד הויקס, ואינדיקאטור המומנטום השבועי שלו (MACD). סטייה כזו קורת כאשר השפלים של המדד יורדים לעומת אלו של האינדיקאטור, העולים דווקא. סטייה חיובית מצביעה בדרך כלל על עליה בויקס בטווח המוצג, ועל ידי כך למימושים וירידות בשוק המניות, אשר הוא מייצג, דהיינו מדד S&P500.

האם אמריקה יכולה לעמוד בקצב גידול חוב כזה לאורך זמן? התשובה בריבית הממוצעת:

 משה שלום ריבית

לפניכם טבלה בה מוצגת הריבית הממוצעת של החוב של ארה"ב. באוגוסט 2011 היא עמדה על 2.912%, והרי זה פלא, למרות שהחוב גדל ביותר משני טריליון דולר לסביבות ה-16 טריליון (החוב השוטף בלבד כמובן), הריבית דווקא ירדה ל-2.587%. זהו הטריק כולו.

מדיניות הנגידים, ובמקרה זה מדיניות הפד, ממשיכה לייצר מצב שלמדינה אין ממש תמריץ להצטמצם. בניגוד ליוון, ספרד, או אפילו צרפת, החוב לארה"ב לא עולה יותר, אלא פחות. זאת עקב האמון הגדול שהמשקיעים בעולם עדיין נותנים לאג"ח האמריקאי, וזאת למרות מדיניות ההשחתה המתמדת של המטבע שבו אגרות חוב אלו נקובות.

כאשר ריבית זו תתחיל לצמוח, ולא להצטמצם, חודש בחודשו כמגמה, זה יהווה איתות חזק ביותר שהסוף קרב ליכולת הפד (ולדעתי של כל הנגידים הלוקחים ממנו דוגמא) להמשיך ולהתנהל כאילו צעצועי ה-QE יכולים להימשך ללא תוצאות לוואי. אלו שלושה, מבין הפרמטרים החשובים, שאני חושב שעל כל משקיע לעקוב אחריהם.

אין בזה עבודה רבה, והנתונים זמינים באינטרנט באופן חופשי. לדעתי, שילוב של התחלת אינפלציה (עלייה ב-Velocity), עם עלייה בריבית הממוצעת על החוב, והתחלה של פחד מצד כותבי האופציה (VIX), יהווה את הנקודה הפיננסית החשובה ביותר של דורות קדימה.

והנה העדכון הטכני השבועי, עבור מדד המניות האמריקאי, S&P500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי האחרון):

 משה שלום סנופי

ראינו במדד הרבה מאוד דברים, מאז שכתבתי עדכון טכני במסגרת זו. תחילה, קיבלנו ממנו פסגה כפולה, מאוד מובהקת, סביב 1475, ומייד לאחר מכן שבירה של הגבול התחתון של התעלה העולה (בכחול), אשר הכילה את תנועת המדד הזה, מאז תחילת אוגוסט (1 סגול).

כמו כן ראינו ירידה די דרמטית בכניסת כסף לתוך המדד, כפי שאתם יכולים לראות ב-2 סגול. בנוסף, ולדעתי הפרמטר הטכני החשוב מכולם, מבין אילו שאינו כלול בחלון המחיר, קיבלנו סטייה שלילית בין אינדיקאטור המומנטום והמדד, כאשר נוצרה אותה פסגה כפולה (3 סגול).

בסה"כ כל הנתונים האלו מראים על כוונה של המדד להתממש מהשיא של 1475. מה שקשה כרגע לדעת הוא, אם המימוש הזה יעשה בצורה של דשדוש אופקי, במסגרת מלבן, שגבולו העליון יהיה 1475, וגבולו התחתון 1430, או שהפסגה הכפולה תאושר, ביחד עם חציית הממוצע הנע 35 יום (בשחור).

במקרה אחרון שכזה נראה תיקון בעומק והתדרדרות מהירה לכיוון 1400, 1365 ואולי 1350, אשר מהווים רמות תמיכה, אזורי תיקון Fibonacci, או שילוב ביניהם.

את התשובה לכך נקבל בשבוע הקרוב.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.