איזו חברה יקבל חיים סבן?

לפני מספר חודשים כתבנו כאן שפרטנר זקוקה לריסטרט. זה היה באמצע השנה הראשונה של חיים רומנו בתפקידו כמנכ"ל. פרטנר נראתה כמי שסובלת ממשבר קשה גם בתוך הארגון וגם מול הלקוחות.

בשיאה של הסערה בשוק הסלולרי היה נדמה כי פרטנר, יותר מפלאפון וסלקום, יורה באפילה. עם מטען עודף של אלפי עובדים, שירות שהידרדר, מוטיבציה נמוכה של עובדים וביורוקרטיה ארגונית, פרטנר נתקלה בתחרות עזה בשוק הסלולר, כשנדמה כי סלקום ופלאפון נכנסו לתחרות בצורה הרבה יותר אופטימלית.

הביקורת על פרטנר התמקדה בחוסר הבהירות ששידרה, בתגובה המאוחרת להשקה של 012 מובייל, ובכך שמתחרותיה מאבדות פחות מנויים ממנה לטובת המתחרות החדשות.

היום המצב שונה בתכלית. המשקיע שייכנס לפרטנר, חיים סבן או כל גורם אחר, ימצא שם חברה אחרת. לרומנו יש עוד הרבה מאוד עבודה לעשות, אבל היום אפשר לומר שהמטרה שלו - להחזיר את פרטנר ליסודות שלה, בדגש על שיפור משמעותי באיכות הרשת ובשירות הלקוחות - הושגה.

רומנו נפרד אתמול (א') מ-3 סמנכ"לים, במסגרת שינוי שביצע. שחר לנדאו, סמנכ"ל התפעול; גיז'רמו קודנר, סמנכ"ל משאבי אנוש; ויעקב קדמי, סמנכ"ל השיווק. קדמי סיים חוזה ובעצה משותפת עם רומנו החליט לפרוש לאחר שהבין שמיצה את עצמו.

לנדאו וקודנר, שעשו עבודה טובה, עוזבים על רקע איחוד חטיבות. בניגוד לכל ההערכות, דווקא העובדה שהם עוזבים שוללת את כל הדיבורים על סילוק אנשיו של אילן בן-דב. את גיז'רמו רומנו הביא בעצמו.

בסופו של דבר משאבי האנוש מתאחדים עם חטיבת המינהל והמשק, שבראשה תעמוד עינת רום.

לגבי חטיבת התפעול שוכחים דבר אחד קטן. חטיבת התפעול הוקמה עוד בתקופת דוד אבנר, וניהל אותה חיים בקר. לנדאו הגיע כמנהל אגף בלבד. הוא קודם לתפקיד סמנכ"ל, לאחר שקודמו בתפקיד פרש ועשה עבודה טובה.

אבל אוקטובר 2012 בשוק הסלולר לא דומה לאוקטובר 2011, ואין ברירה אלא לאחד חטיבות. אילן בן-דב נתן יד למהלך הזה כשהבין שאין לו ברירה אחרת. בעניין הזה בן-דב ורומנו ראו את הדברים עין בעין.

טוב שכחלון לא גמר את העבודה

שר התקשורת משה כחלון הדהים אמש את המערכת הפוליטית כשהודיע על החלטתו לקחת 'פסק-זמן' מהחיים הפוליטיים. יש לא מעט אנשי עסקים שלא הזילו דמעה אתמול, אבל עבור הציבור הישראלי ועבור הליכוד, העזיבה של כחלון היא אבידה משמעותית, מפני שהוא חיה מוזרה. כחלון הוא פוליטיקאי נדיר, משרת ציבור, שמחליט לפרוש דווקא בשיא.

כחלון נתפס כשר שהשפיע על הכי הרבה אנשים בזמן הכי קצר מבין שרי הליכוד. מהמשרד הקטן והבלתי נחשב, שניתן לשרים לרוב בתפקידם הראשון ונחשב לג'וב לא פופולרי - כחלון הצליח לבצע שורה של מהלכים תוך שנתיים בלבד.

למה רק שנתיים? משום שאת הקדנציה שלו ניתן לחלק לשני חלקים - בשנתיים האחרונות ראה כחלון איך הרפורמות שלו מניבות פרי והתמקד בתפקיד הנוסף שלו - בתור שר הרווחה והשירותים החברתיים.

במידה מסוימת, טוב שכחלון לא השלים את הטיפול בכל שוק התקשורת, בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". שוק הסלולר מהווה 60% משוק התקשורת בכללותו, ולכן המהפך הדרמטי בשוק הסלולרי השפיע למעשה על רוב השוק. לבוא איתו עכשיו חשבון על כך שלא סיים רפורמה בטלוויזיה, לא הוביל מהלכים נוספים בשוק הקווי או לא הקים רשות תקשורת - זו התחשבנות קטנונית.

זה לא נכון לשאוף לגמור את כל "השוק" בקדנציה אחת, למרות שכחלון היה מסוגל לעשות את זה. זה פשוט לא עובד ככה. העובדה שלא השלים את המהלך מלמדת במידה רבה על צניעותו של האיש ועל אופיו ועל כך שלא התפתה להמשיך ולחולל שינויים נוספים.

כחלון הבין שהחיים מורכבים וצריך לתת לתהליכים לעשות את שלהם. מהפיכות בישראל צריך לעשות בשלבים. את התשתית למהפכה הבאה בשוק הקווי הוא כבר יצר, והיא תיזקף לזכותו (לטוב ולרע), אז לאן יש לו לרוץ ומה הבהילות?

חלק מהפרשנים מדביקים לכחלון תווית של 'לוחם בטייקונים' בשל הרפורמות בשוק הסלולר. זו הסתכלות שגויה של מי שלא מכיר את הלך המחשבה ואת ה-DNA של האיש. כחלון לא התכוון להילחם בנוחי דנקנר או באילן בן-דב ובשאול אלוביץ'. הוא בא כדי להסתכל על סוליקה מירוחם, לתת לה יד ולשאול אותה מה היא צריכה. כשהוא נפגש עם קוקו מעכו, הוא רצה לדעת אם חשבון הטלפון כבד עליו.

כשהבין את הבעיה דרך העיניים של סוליקה וקוקו, הוא פשוט עשה את מה שצריך, מבלי שסימן טייקונים שיש לחסל. השר עשה עבודה, התייעץ, הפעיל שכל ישר והיגיון בריא והגיע למסקנות פשוטות - יש בעיה של תחרות בלתי מספקת. זה הכול.

יש גם מקום לביקורת מקצועית נגד כחלון, על מהלך כזה או אחר שעשה או לא עשה, אבל מבין שרי התקשורת האחרונים, ספק אם היה מישהו שהצליח כמוהו להשפיע בצורה כל-כך משמעותית על כל-כך הרבה אנשים בכל-כך מעט זמן.