אובמה ניצח, ללא נוקאאוט

הוא ניצח. אז מה?

הסכמה השתררה לפנות בוקר (שעון ישראל), שידו של הנשיא אובמה הייתה על העליונה בוויכוח הטלוויזיה השני עם מיט רומני. הוא לא השכיב את המושל לשעבר על הקרשים. דם לא הוקז. אילו חולקו נקודות לוויכוחים האלה, כמו בליגת כדורגל, אובמה היה מנצח בסך הכול בהפרש ניכר של שערים.

אבל הנשיא ניצח, לפחות במובן הזה שהוא לא נתן סיבות נוספות למצביעים מהססים לפנות נגדו. האם הוא נתן די סיבות למהססים, שפנו נגדו לפני שבועיים, לחזור אליו? על זה קשה להשיב. בעוד שהוויכוח הקודם עורר מיד את הרושם שהוא הפך את הקערה על פיה, הוויכוח השני הניב אנחת רווחה עצומה מחזותיהם של דמוקרטים מדוכדכים. "אני נפעם", אמר בעל טור דמוקרטי אחד בשידור טלוויזיה. "זה הנשיא שראיתי במערכת הבחירות הקודמת, זה הנשיא שראיתי בזמן המאבק על רפורמות הבריאות, זה הנשיא שהציל את הכלכלה".

הוא עמד שם, ולחם על חייו הפוליטיים. בתוקף, באפקטיביות, בניסוחים חדים ופשוטים. אילו היה עושה כן שבועיים קודם, הוא לא היה נאלץ לקרוא עכשיו סקרים מדאיגים.

כמו למשל סקר המעקב היומי של גאלופ, אשר התפרסם שעות אחדות לפני הוויכוח. הוא הראה, כי יתרונו של רומני גדל עד ארבעה אחוזים בין אלה המכונים "מצביעים סבירים", זאת אומרת מי שסביר להניח כי יצביעו.

המתודולוגיה של סקרי המעקב תמיד שנויה במחלוקת. גאלופ משקף תוצאות של שבעה ימים, המדגמים היומיים קטנים מאוד, הם נוטים להראות תנודות קיצוניות, לפעמים לא מתקבלות על הדעת. אבל הם מבטאים כיוון, ועליהם נוטים המועמדים להסתמך, לצד סקרים פנימיים שהם עורכים.

הם אפילו לא ניסו להעמיד פנים

הוויכוח של נערך במעמד 82 מצביעים שבחר גאלופ. הם הוזמנו להציג שאלות, בקמפוס של אוניברסיטה בלונג איילנד, מדינת ניו יורק. כאן, עוד יותר מאשר בפעם הקודמת, לשון גוף, מחוות ואינטונציות מילאו תפקיד מרכזי.

משקיף פוליטי ותיק אחד אמר, שהוא מעולם לא צפה בוויכוח טלוויזיה אינטנסיבי יותר בין מועמדים לנשיאות. זה יתכן. קצת קשה להיזכר אימתי נראו שני מועמדים ידידותיים פחות זה כלפי זה. הם אפילו לא ניסו להעמיד פנים. הם שיסעו זה את זה, התלוננו זה על אורך תשובותיו של זה, ותקפו זה את זה אישית ובמישרים.

שורה של סקרי בזק אישרו לפנות בוקר את רושם ניצחונו הלא מוחץ של אובמה. סקר סי.אן.אן הראה יתרון 39-46 לאובמה. סקר סי.בי.אס הראה יתרון 30-37 לאובמה בין הצופים שעדיין לא החליטו במי לתמוך. סקר של גוגל הראה יתרון 31-48 לאובמה. למרבה החשיבות, סקר שהוגבל למדינות המתנדנדות העמיד את יתרון אובמה על 20%.

"האם בדקת את הפנסיה שלך?"

במה התבטא אפוא ניצחונו של אובמה? קודם כול באפקט הפסיכולוגי של נכונותו להשיב מלחמה שערה. אבל היו גם כמה רגעים, שיחזרו וייראו בטלוויזיה ובאינטרנט בימים הבאים.

הרגע שבו השיב הנשיא למיט רומני על התזכורת, שגלון דלק עלה 1.86 דולר (או 1.75 ש"ח לליטר בשער החליפין הנוכחי) ב-2009, כאשר הנשיא נכנס לכהונתו, ועכשיו הוא עולה ארבעה דולר. "מדוע הדלק עלה 1.86 דולר?" שאל אובמה, והשיב, "מפני שכלכלתנו עמדה על סף התמוטטות. אני מסכים שהמושל רומני יוכל להחזיר את אמריקה אל המחיר הזה, מפני שמדיניותו תחזיר אותנו אל התוהו-ובוהו של הימים ההם". זו הייתה הפעם היחידה בוויכוח, שפרץ צחוק נשמע בקהל. מלכתחילה, הנוכחים נדרשו לשתוק.

הרגע שבו רומני ניסה לחזור על הצלחה מימי הבחירות המקדימות. הנשיא הזכיר לשומעים, שכספו של רומני מושקע בחברות אשר "ייצאו מקומות עבודה לסין". גם במקדימות הרפובליקניות נשמעה טענה כזאת נגד רומני. אז, המושל לשעבר פנה אל יריבו ניוט גינגריץ', והתריס כלפיו: "האם בדקת את הפנסיה שלך? גם אתה מושקע בחברות כאלה". אבל אובמה, בניגוד לגינגריץ', היה מוכן. "הפנסיה שלי", הוא אמר, "אינה משתווה לפנסיה שלך". אני מודה שלא התרשמתי מן המילים האלה, אבל התקשורת האמריקנית התרשמה. בעיניה, זו הייתה עקיצה מכאיבה במיוחד למולטי-מיליונר, המשתדל להוכיח שאין הוא מופרש מן העם.

הרגע שבו ניסה רומני לעשות בדיקת פוליגרף לנשיא. האומנם אובמה תיאר את רצח שגריר ארה"ב בלוב כ"מעשה טרור" כבר למחרת הרצח? או חיכה שבועיים? "למחרת", אמר הנשיא. "לא", אמר רומני. "בדוק את התמלילים", יעץ אובמה. להלן התערבה המנחה, כתבת ותיקה ברשת סי.אן.אן. אנשיה אמנם בדקו את התמלילים, ואובמה אמנם השמיע אותן. "האם את מוכנה לחזור על זה בקול רם?", התחכם הנשיא. היא חזרה.

אגב, חמתו של הימין בערה בו להשחית. פרשן ימני ידוע הכריז אחר כך שהמנחה "זיהמה את הוויכוח".

היו עוד כמה רגעים כאלה, כולל הזכרת הכרזתו הידועה לשמצה של רומני, שהוא ויתר על 47% מן הבוחרים, מפני שהם פיתחו תרבות של "תלות בממשלה". אבל זה פחות או יותר הכיוון: עקיצות, חידודי-לשון, הקנטות שלא התפתחו לדרגת נוקאאוט.

היזהרו, גברים חזקים

על רומני אפשר להגיד, שחולשתו היחסית ניכרה לא רק בתשובותיו, אלא גם בהבעותיו ובהתנהגותו. רגע אחד הוא התקרב אל דוכן המנחה, בדרישה שתעניק לו את זכות הדיבור. מחווה כזאת, עם רמז דק של איום, אינה מעודדת נשים אמריקניות להצביע לטובת בעלי המחווה, בייחוד כאשר הם גברים חזקים, המקרינים כוח ותאוות שלטון.

הבעת פניו של רומני השתנתה בערך עשר דקות לאחר תחילת הוויכוח. פניו הקשיחו, הוא התחספס. הייתכן שהוא הרגיש כי הוא מאבד את התנופה הגדולה, שמכוחה הפך פיגור של 8% בסקר אחד ליתרון של 4%? עכשיו בא תורו לעשות חשבון נפש.

בענייני חשבונות, תורמיו הגדולים מתכנסים בניו יורק, כדי להכין את השלב האחרון במערכת הבחירות שלו: הם מתכננים לצקת 175 מיליון דולר לתשדירי הטלוויזיה שלו במדינות המפתח. הם יהיו קצת יותר מרוכזים, קצת פחות אופוריים ממה שהיה נדמה לפני 24 שעות.

קומץ של מדינות מפתח יכריעו את הכף. דגם סימולציה חדש שיצרו רשת סי.בי.אס ומכון הסקרים YouGov הראה אתמול בבוקר יתרון זעיר, אחוז אחד או פחות, לאובמה בחמש מדינות (אוהיו, וויסקונסין, אייווה, קולורדו, וירג'יניה). אם היתרון הזה יעמוד בתוקפו, הנשיא יגיע אל המספר הנכסף, 270, בחבר האלקטורים. הקרב החשוב ביותר ניטש באוהיו. מעניין ש-20% מן המצביעים שם כבר הטילו את הפתק, אף על פי שנשארו שלושה שבועות ליום ההצבעה. הוויכוח של הבוקר לא ישפיע עליהם, גם לא הוויכוח הבא, האחרון, בעוד שבוע.

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com