המבקר: הנהלת חברת החשמל רוקנה מיליארדים לשיפור תנאי העובדים

הנהלת חברת החשמל רוקנה את קופת החברה לטובת שיפור תנאי ההעסקה והפנסיה של עובדיה, ללא אישור דירקטוריון החברה ומשרדי הממשלה - כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימ' יוסף שפירא, במסגרת הדוח השנתי המלא המתפרסם היום (ד').

להערכתו, בשנים 1996-2008 חילקה הנהלת חברת החשמל לעובדים ולגמלאים הטבות שלא כדין ויצרה חריגות שכר בהיקף של 3.4 מיליארד שקל.

"מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את אופן תפקודה הבלתי תקין של הנהלת החברה, שפעלה במשך שנים רבות ליצירת עובדות בשטח בתחום הטבות שכר ופנסיה לא מאושרות בסך מיליארדי שקלים, ואת חוסר הפיקוח של הדירקטוריון ושל שומרי הסף האחרים בחברה על אופן תפקודה האמור", נאמר בדוח.

המבקר מטיל את האחריות על אי-מניעת הליקויים החמורים על הדירקטוריון, ההנהלה, הממונה על השכר באוצר, רשות החברות ורשות החשמל.

המבקר קובע כי על הממונה על השכר, הממונה על שוק ההון ורשות החברות להמשיך בבדיקה יסודית של כל החריגות ותוספות הפנסיה והשכר שניתנו שלא כדין, להפסיק לאלתר את תשלומן ולפעול להשבת הכספים לקופת החברה.

"נוכח חומרת ממצאי הדוח", מוסיף המבקר, "על שר האוצר, על שר האנרגיה והמים ועל היועץ המשפטי לממשלה לנקוט ללא דיחוי את הצעדים הנדרשים לתיקון הליקויים, בשיתוף צוות הרגולטורים שמונה כדי לפקח על פעילות החברה".

 חגיגת ההטבות

הטבות לכל החיים

המקרה החמור ביותר שמציין מבקר המדינה הוא יצירת חשבון נאמנות משותף להנהלה ולוועד העובדים לצורך הבטחת תשלום ההטבות הלא-קצבתיות לעובדים לכל ימי חייהם, גם במקרה שבו תופרט החברה או תגיע לפשיטת-רגל.

מבקר המדינה מגלה כי מנכ"ל החברה, ד"ר יעקב רזון, הורה ב-2006 ללא ידיעת הדירקטוריון על העברות כספים חודשיות לחשבון הנאמנות בהיקף של 20 מיליון שקל בחודש. העברות אלה, שהופסקו ב-2009, הזרימו לחשבון 720 מיליון שקל. מאז 2000 ועד היום תפח חשבון הנאמנות למימדי ענק והוא מגיע כיום ליותר מ-2 מיליארד שקל.

ההטבות בחשבון הנאמנות מיועדות לעובדי דור א' וב' (עובדים שהחלו לעבוד לפני 1996), המקבלים פנסיה מתקציב החברה. עובדי דור ג' (שהצטרפו לחברה אחרי 1996) מקבלים פנסיה צוברת, אך למרות זאת, החברה מפקידה בשנים האחרונות כספים גם עבורם. המבקר קובע כי הפקדת כספים זו היא הסדר חריג וייחודי, בעוד שעובדי מדינה אחרים מפרישים 5% משכרם עבור רכיבי שכר שאינם קצבתיים.

לסיכום קובע המבקר כי על החברה לפעול להחזרת מלוא 2 מיליארד השקלים שהפקידה בחשבון הנאמנות.

דמי הבראה גבוהים ומשכרות 14

המבקר מפרט עוד שורת הטבות חריגות שהעניקה החברה לעובדיה במסגרת הסדרי פנסיה נדיבים. לפי הבדיקה, ההטבות עלו לחברה מעל 2 מיליארד שקל בשנים 1996-2008. בין היתר, מדובר בהסדר תשלום דמי הבראה גבוהים מאלה של עובדי המדינה, ממנו נהנים עובדי החברה מאז שנות ה-70 (1.2 מיליארד שקל), משכורת 14 (781 מיליון שקל) ומענק פרישה (43.5 מיליון שקל).

הסדר אחר, שיגיע השנה לסיומו, הוא הקידום האוטומטי של גמלאים בדרגות שכר. הנוהג יוחלף ב-2013 בהסדר של הצמדת הפנסיה למדד, אך המבקר מעיר כי גמלאים ששכרם עלה כתוצאה מהקידום האוטומטי, יזכו כעת להצמדה שתכלול גם תוספת שקיבלו שלא כדין.

נושא אחר, בעייתי לא פחות, שמעלה מבקר המדינה הוא פער של מיליארדי שקלים במחויבות האקטוארית של החברה לפנסיה לעובדי דור א' וב' בין האומדן של החברה עצמה לאומדן של קרן הפנסיה של העובדים. הקרן, כפ"י, מנוהלת בהתאם להנחות אקטואריות שונות מאלה שמקובלות בחברה עצמה. בספטמבר 2011 דיווחה החברה, כי גובה המחויבות האקטוארית לכפ"י שנרשם בספריה עומד על 16.4 מיליארד שקל בעוד שבספרי כפ"י נרשמה מחויבות אקטוארית של 22.7 מיליארד שקל - פער של 6.4 מיליארד שקל.

הפער האסטרונומי נוצר כאמור בשל הבדלי תקינה, בין הנחיות אגף שוק ההון באוצר (המחייבות את כפ"י) להנחיות רשות החברות הממשלתיות (המחייבות את החברה עצמה). המבקר סבור כי יש לקבוע תקינה אחידה לדיווח שתבטא את הצורך לשמור על איזון בין ההגנה על זכויות העובדים לשמירה על יציבותה הפיננסית של החברה.

מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "החברה שיתפה פעולה בכל מהלך הביקורת עם הגורמים המקצועיים במשרד המבקר, ועם קבלת הדוחות הסופיים החברה פועלת ליישום ההמלצות של מבקר המדינה.

"חברת החשמל מברכת את מוסד מבקר המדינה על שמצא לנכון לבחון לעומק את משק האנרגיה והחשמל בכללותו. אנו רואים בכך חשיבות עצומה ונפעל בשיתוף מלא עם כל הגורמים המבוקרים".

בנוסף צוין בתגובה כי "הדוח מתייחס לנתונים שהועברו עד לשנת 2009".

החברה גייסה הון בעלויות גבוהות מאוד - על חשבון הצרכנים

מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים רבים עד כדי "כשל חמור" בפעילות דירקטוריון חברת החשמל והנהלתה, בנוגע לגיוסי ההון של החברה בחו"ל. כזכור, במסגרת שתי הנפקות בחו"ל, שנערכו בעיצומו של משבר האשראי העולמי, נדרשה חברת החשמל להתחייב על תשלום ריביות חריגות ביותר שימומנו על ידי צרכני החשמל (ראה טבלה). "החברה גייסה הון בעלויות גבוהות מאוד", קובע המבקר, "בלי שהדירקטוריון בדק באופן יסודי חלופות אחרות, ביניהן החלופה של גיוס הון לטווח קצר או בינוני בריבית נמוכה יותר".

המבקר מציין כי הגיוס בתחילת 2009 נעשה למרות שתזרימי המזומנים של החברה דווקא הלכו והשתפרו, וכי הנהלת החברה לא דיווחה לדירקטוריון על הסתייגות החשב הכללי מההנפקה ולא מסרה לה מידע חשוב אחר. הדירקטוריון לא היה מודע להיבטים חשובים בהנפקה ולא התכנס מחדש להחליט לגבי עיתוי ההנפקה לאחר שחלה הרעה חמורה בתנאי השוק.

המבקר אף מתריע כי "מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן את הצורך לקבוע הנחיות לחברי דירקטוריון שינהגו משנה זהירות...שאם לא כן עלולים להטיל עליהם אחריות אישית".

משק האנרגיה: חוסר תכנון והסתמכות מסוכנת על הגז הטבעי

היעדר תוכנית-אב כוללת מסכנת את ביטחונה האנרגטי של ישראל היקף הייצור בגז יגיע ל-80% מהחשמל, בניגוד לדעת מומחים

נזקים של מיליארדי שקלים נגרמים למשק כתוצאה מכך שתכנון משק החשמל נעשה לטווח קצר ללא ראיה כוללת, וכתוצאה מאי-קידומה של תוכנית-אב כוללת לאנרגיה על-ידי משרד האנרגיה והמים - כך מזהיר מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא.

בדוח על תכנון משק החשמל מזהיר מבקר המדינה, כי ההסתמכות הגוברת על גז טבעי לייצור חשמל מגיעה למימדים המסכנים את ביטחונה האנרגטי של המדינה.

הסיכונים בהסתמכות על גז טבעי הומחשו היטב לציבור בשנתיים האחרונות כשתעריף החשמל זינק ב-25% כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז המצרי.

להערכת משרד האוצר, עצירת הגז גרמה למשק הישראלי נזק כספי כולל של 15 מיליארד שקל. הגז המצרי היה אחראי לייצור 20% מהחשמל במדינה. מאגר הגז "תמר" בים התיכון, שיתחיל לספק גז לישראל בשנה הבאה, צפוי להיות מקור האנרגיה של כ-70% מהחשמל שייוצר במדינה ב-2014. במקרה של הפקה ממושכת בהזרמת הגז מ"תמר", כתוצאה מתקלה, חבלה או אירוע כוח עליון - עלול הנזק להיות חריף פי כמה מהנזק שנגרם במהלך משבר הגז המצרי.

המבקר מונה שורת גורמים מקצועיים בכירים שהתריעו כי אין להגדיל את היקף החשמל המיוצר בגז טבעי מעבר להיקף הנוכחי של 40-50 אחוז. בפועל, מציין המבקר, עומד היקף הייצור בגז להגיע בשנים הקרובות ל-70-80 אחוז מהחשמל, וזאת מבלי שהוגברה אמינות מערכת אספקת הגז לתחנות הכוח. מציאות זו נוצרה כתוצאה מעיכוב מתמשך של כעשור בהקמת תחנת הכוח D, מצד אחד, וקידום הקמת תחנות כוח פרטיות המייצרות חשמל בגז טבעי, מצד שני.

בהקשר זה מציין מבקר המדינה כי בהיעדר תחזיות ביקוש מבוססות, אישר שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, הקמת תחנות כוח פרטיות רבות, שיביאו את המשק ממצב של מחסור בחשמל כיום למצב של עודף יכולת ייצור ב-2014, כשבעלויות הנוספות יישא צרכן החשמל.

עיכוב בהפעלת חברת ניהול המערכת

נושא בעייתי נוסף שמעלה המבקר הוא עיכוב מתמשך בהפעלת חברת ניהול המערכת - צעד שבלעדיו לא ניתן להתחיל בשינוי משק החשמל. החברה - שאמורה להיות מופקדת על רכישת החשמל מחברת החשמל ומיצרני חשמל פרטיים ועל תוכנית הפיתוח של משק החשמל - הוקמה באוקטובר 2008, אך עדיין איננה פעילה משום שעד היום לא הצליחו האוצר, רשות החברות, רשות החשמל והנהלת חברת החשמל להסכים על נוסח הרישיון של ניהול המערכת.

נכון להיום, נמצאת יחידת ניהול המערכת בתוך חברת החשמל, מצב שיהפוך לבעייתי החל משנה הבאה כשיצרני החשמל הפרטיים הגדולים יתחילו להיכנס לפעילות. ואולם, הדיונים בנושא שמתנהלים מזה כשנתיים כחלק מהשיחות על עריכת רפורמה בחברת החשמל לא הניבו עד כה תוצאות.