נזק מוחי יכול להניב השקעות משופרות, לפחות לפי גורו ההשקעות ג'יימס או'שונסי בספרו הקלאסי "What Works on Wall Street".
או'שונסי מתייחס למחקר של באבה שיב (Baba Shiv) מאוניברסיטת סטנפורד, שמצא שאנשים שסבלו מפגיעה במרכז הרגשות במוח (אמיגלאדה, אזור קטן שאחראי לרגשות כמו כעס, אהבה וכדומה) או באינסולה (אזור דמוי פירמידה בקליפת המוח שאחראי לעיבוד מידע), מקבלים החלטות טובות יותר על השקעות, ויש להם תשואות עדיפות ביחס לבעלי מוח בריא.
מסתבר ששני האזורים הללו אחראים על תפיסת הסיכון שלנו. שיב מצא במחקריו, שאנשים בריאים מניחים להפסדים קודמים שלהם לעמעם את השיפוט שלהם, ונרתעים באופן כללי מסיכונים. מנגד, למשקיעים שמוחם נפגע לא היו עכבות כאלה, והם ניגשו לכל הזדמנות השקעה חדשה ללא חשש שהם ייכוו פעמיים.
אז מהן המסקנות שאנחנו יכולים לגזור מזה? האם משקיעים ששוחים נגד הזרם כמו וורן באפט סבלו מפגיעת ראש כתינוקות? האם צריך לבצע ניתוחי מוח לכל מנהלי הכספים כדי לשפר את הביצועים שלהם?
הבעיה היא שהעולם לא כזה פשוט. או'שונסי כותב, ש"המוחות שלנו מחווטים כפי שהם מסיבות טובות מאוד. במחקר של שיב היו נפגעי מוח שפשטו רגל, מפני שהיעדר שיפוט רגשי גרם להם לקחת יותר מדי סיכונים ולהתפתות לרמאים".
המדע עדיין לא יצר מתג חשמל, שיכול להפוך אותנו למשקיעים הגיוניים מושלמים, אבל נטל הבקרה הרגשית מוטל עלינו. כשאתם חשים שהלב שלכם דוהר, או שרוי בציפייה אופורית לרווחים או בפחד משתק מהפסדים, זה הזמן לקחת צעד אחד אחורה ולשקול את המספרים בצורה שקולה.
אז איך צריכים המשקיעים לתפוס את השוק הנוכחי? אכן, לשוק הייתה בזמן האחרון ריצה יפה, ומדד 500 S&P קרוב לשיא ההיסטורי הקודם שלו.
אבל מצד שני, בקרנות הנאמנות הקנייתיות היו פדיונות של מעל 19 מיליארד דולר באוגוסט (החודש האחרון אשר לגביו קיימים נתונים). זה היה החודש השישי ברציפות שבו המשקיעים משכו כספים החוצה, והחודש ה-14 שבו הם עשו זאת מתוך 16 החודשים האחרונים.
במקביל, קרנות האג"ח נהנו מצבירה חיובית ב-12 החודשים האחרונים. אלו אותן קרנות שקונות אג"ח של האוצר האמריקני לעשר שנים בתשואה של 1.6% - מתחת לשיעור האינפלציה.
אחרי ההתמוססות של 2008, המפולת המהירה של 2010 והשנתיים האחרונות של העליות והמורדות במשבר החובות הריבוניים באירופה, המשקיעים הכניסו את עצמם לבונקר. הם נכוו, ולא רוצים לגעת בתנור החם שנקרא "שוק המניות".
אלו בינינו שמוכנים להסתכל אובייקטיבית על המספרים, כלומר אלו מאתנו שסובלים מנזק מוחי, רואים שיש בשוק עוד הרבה אפסייד.
קשה לראות שוק דובי מתמשך
במכפיל של בערך 14, מדד 500 S&P אינו יכול להיחשב יקר. ובהשוואה לאג"ח שמניבות תשואות ריאליות שליליות, המניות נראות זולות בהחלט. במחירים סבירים, ואחרי שהמשקיעים הקטנים כבר ברחו מהשוק, קשה לראות תנאים לשוק דובי מתמשך.
אפילו אם תרחישי אימה מקרו-כלכליים יחזיקו את השוק במצב רוח פסימי בחודשים הקרובים, מניות שמחלקות דיבידנדים מציעות תשואה שנראית בטוחה כמו תשואות אג"ח. לפי סטנדרד אנד פור'ס, 500 מניות מדד S&P מחלקות כעת רק 30% מרווחיהן כדיבידנדים. קשה לראות הנמכה של הדיבידנדים מרמה כה נמוכה.
במחירים הנוכחיים, אני מאמין שתיק של מניות שמחלקות דיבידנדים, קרנות נדל"ן (ריט) ושותפויות מוגבלות סחירות (MLP, שמשקיעות לפחות 90% מההון בנדל"ן, משאבי טבע וסחורות ונהנות מיתרונות מס), עם חלוקת מזומנים גדולה וצומחת, הוא האופציה ההגיונית ביותר לרוב המשקיעים. נקווה שהכול בסדר עם מרכז הרגשות בראש שלי.
* כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2012
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.