התפטרו הדירקטורים החיצוניים בשלד אולטרה אקוויטי

אין כנראה הרבה דברים הקורצים כיום בשוק ההון יותר מאשר קופת מזומנים דשנה ללא ייעוד. זו כנראה הסיבה לכך שעל קופתה של חברת אולטרה אקוויטי, שבה שוכבים 47 מיליון שקל, מתקוטטים כבר תשעה חודשים קבוצת בעלי מניות בראשות חברת אסיה פיתוח ומטרת מיזוג של "סוחר השלדים" ירון ייני, בעל השליטה בחברה, שמבקש להכניס לתוכה פעילות בתחום החיפושים (היום הודיעה אולטרה אקוויטי על השקעה של עד 8 מיליון שקל במניות חברת שמן נפט וגז - ראו עמ' 4) ומולו יוסף ומאיר גורביץ', בעלי חברת ארזים שירדה מנכסיה, ואשר היו מעוניינים לצקת לאולטרה אקוויטי פעילות נדל"ן.

בתווך בין הנצים עמד גורם נוסף - שני הדח"צים של החברה, אשר הגישו השבוע את התפטרותם. עמירם גולדמן וסיגל גרינבאום תמכו מתחילת הדרך בעסקה שהציע גורביץ', תוך עימותים קשים עם ייני. זאת למרות שלא פגשו את גורביץ' מעולם. "הם נלחמו מלחמות של אחרים", אומרים מקורבים לחברה.

לפני שבועיים בחר גורביץ' לוותר על העסקה. הדח"צים לא ויתרו, ודרשו כי אולטרה תכפה אותה עליו. החברה סירבה, ועל הרקע הזה התפטרו השניים ברעש גדול: "אין מנוס מהרושם כי קבוצת ייני שמה לעצמה למטרה להדיחנו. הצעותינו לחברה לא עלו כלל לדיון", טענו במכתב ההתפטרות.

ייני הגיב במכתב משלו: "מכתבכם כולל טענות וקביעות שאינן נכונות (כמעט אמרתי כרגיל)... החלטתם להסכים לקבלת ההחלטה... רק כדי לבוא יום לאחר מכן בטענות (כמעט אמרתי כרגיל)... דעתי, שאותה לא הסתרתי, לא הייתה נוחה מתפקודכם".

לא קשה לנחש מחילופי הדברים הללו עד כמה לא נעימים היו החיים באולטרה אקוויטי בחודשים האחרונים. האם העידן הזה נגמר? "מהיכרותי עם גורביץ', הוא לא אדם שיוותר על החברה לאחר שהוציא כמיליון שקל על פעילות משפטית כדי לזכות בה", אומרים מקורבים.

מאז החל מאבק השליטה עלה שוויה של אולטרה אקוויטי ב-18%, והיא נסחרת היום ב-39 מיליון שקל. ביטול הצעת ההשקעה של גורביץ' וביטול עסקת נפט וגז שהוצעה לחברה, הובילו בתחילת החודש לירידה של 23% במניה (ומאז היא התאוששה מעט).

שניים אוחזים קופה

אולטרה אקוויטי היא שלד בורסאי שנותר כזה לאחר שפעילות חברת הביומד אולטרה שייפ שהכיל בעבר נמכרה בפברואר האחרון לסינרון. בשלד נותרו כספי המכירה, בהיקף של כ-47 מיליון שקל, כאמור. על קופה זו מתקוטטות שתי קבוצות משקיעים.

מאיר ויוסף גורביץ' הגישו הצעה לרכוש 24.9% ממניות החברה ב-4 מיליון דולר. את הרעיון הגה עו"ד רונן ציטבר, ששימש כעורך הדין של גורביץ' וגם של החברה. מולם עמדה קבוצת ירון ייני (באמצעות החברות "מטרת מיזוג" ו"אסיה פיתוח"), שהחלה לרכוש מניות אולטרה שייפ בבורסה. כיום מחזיקה הקבוצה 54% מהחברה.

דירקטוריון החברה, ובתוכו הדח"צים המתפטרים, החליט להיענות להצעת גורביץ'. הקרע ביניהם לבין קבוצת ייני התגלה כבר בימים הראשונים של המאבק. קבוצת ייני שלחה מכתבים (לדברי הדירקטורים, הם התקבלו באישון ליל, במטרה להפחיד): "מעשיך הבלתי חוקיים כבר גרמו נזק לחברה, ועלולים לגרום נזקים נוספים שאתה תישא בהם", נכתב בהם בין היתר.

משלא נסוג הדירקטוריון מעמדתו, תבעה קבוצת ייני את ביטול ההשקעה. לטענתה, ההחלטה התקבלה בחופזה, במחיר לא ראוי, וממניעים לא כשרים - משום שלדעתה, הדירקטורים חששו שגורביץ' יתבע אותם, או שפשוט ביקשו לשמור על כיסאם. כמו כן נטען כי גורביץ' רוכש שליטה דה פקטו, ולכן עליו לקבל אישור לעסקת ההשקעה באסיפה הכללית.

שופט בית המשפט הכלכלי חאלד כבוב קיבל את עמדתו של גורביץ', ואף שיבח את הדירקטורים על אמינותם והתנהלותם. קבוצת ייני ערערה לעליון. בית המשפט קבע כי עד שתתקבל החלטה, יש להקצות את המניות לגורביץ'.

או אז התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים לגבי האופן שבו יוקצו המניות, והד"חצים שוב מצאו עצמם במרכז הקלחת. בד בבד החלה החברה, תחת שליטתו של ייני, במו"מ להשקעה של 5 מיליון דולר בחברת נפט וגז הנסחרת בבריטניה.

לפני כחודש כפה ביהמ"ש על הצדדים פשרה לגבי אופן הקצאת המניות לגורביץ', עד שיסתיים הדיון המשפטי. אולם גם הפשרה לא הרגיעה את הגזרה: גורביץ' הגיש צו מניעה נגד העסקה עם חברת הגז והנפט הבריטית, שאכן החליטה לבטל את העסקה, לדבריה בשל אי-בהירות במצב המשפטי. באותו היום ממש חלה תפנית מפתיעה בעלילה: גורביץ' הודיע כי הוא מושך את הצעת ההשקעה שלו. האיש שנלחם במשך כמעט שנה על אולטרה אקוויטי - החליט שמספיק לו.

במשרדי אולטרה אקוויטי (שהם למעשה משרדי חברת אפסווינג של ירון ייני) פתחו בוודאי שמפניה, אך ההצהרה הותירה את הדח"צים במבוכה. הם דרשו מן החברה לכפות על גורביץ' את ההשקעה. כעת הם טוענים כי הצעה זו מעולם לא עלתה לדיון. ייני טוען כי היא נדונה ונפסלה. "דיון משפטי כזה יכול לארוך זמן רב, ולכן משמעותו היא לתת לגורביץ' אופציה על החברה. אם ערך החברה יעלה בינתיים, הוא יכול להחליט פתאום שהוא מעוניין", אמר. כאן תש כוחם של הדח"צים, והם פרשו.

אם אכן גורביץ' אינו מחזיק עוד קלף בשרוול, ואינו מתכוון לחזור ולהילחם על החברה מכיוון חדש, הרי שנראה כי הדח"צים הפסידו במאבקם. קבוצת ייני זכתה. אולם הפסד זה אולי ייזכר בעתיד כציון דרך. גרינבאום וגולדמן הציבו רף חדש של מעורבות דירקטורים בחברות ציבוריות. האם פעילותם הייתה מוצדקת או לא - תלוי את מי שואלים.

קווים לדמותו של "סוחר שלדים"

בשנים האחרונות ירון ייני הוא האיש המזוהה ביותר עם רכישה ומיזוג פעילות לתוך "שלדים בורסאיים" (חברות ציבוריות ללא פעילות עסקית). מכיוון ששוק הנפקות האקוויטי סגור למעשה, הפך ייני בתקופה האחרונה לדלת עיקרית עבור חברות חדשות המבקשות להיכנס לבורסה. הוא רוכש שלדים, מנקה אותם (מגיע להסדר חוב עם הנושים, אם צריך) ואז בוחר עבורן פעילות עסקית. בעקבות מיזוג הפעילות לתוך השלד הוא גוזר לעצמו קופון נאה.

מפעלותיו של ייני כוללות את מיזוג הפעילות של חברת בונוס לשלד אוקיאניה, רכישת החברות הציבוריות אינטרקולוני ויעד, מיזוג ווקסיל לתוך שלדונקו, מיזוג IPC לשלדיאלי ורכישת אביב פתרונות, שהפכה למטרת מיזוג, אחת החברות שבאמצעותן השקיע ייני באולטרה אקוויטי.

פעילותו של ייני שנויה במחלוקת: "הוא נחשב לאיש כוחני, ולאשף של תרגילים פיננסיים, שמציפים ערך בעיקר לעצמו", אומר לנו גורם שעבד בעבר חברות שהתמזגו לשלדים של ייני.

מאידך גיסא, מנכ"ל אחת החברות שמוזגו לתוך שלדים של ייני אמר: "הוא מנהל מו"מ קשוח, אך לא חרג מעולם מתנהלות של איש עסקים רגיל. מעולם לא הפר הבטחה, לא נהג בחוסר אתיות. כשהיה מופסד על ההשקעה בנו, מעולם לא בא בטענות. כשכספים מצדנו התעכבו, חיכה בסבלנות".

האירועים העיקריים בפרשה

■ 18 בפברואר - סינרון רוכשת נכסי אולטרהשייפ ב-48 מ' ש'. קב' ייני קונה מניות בשלד שנוצר

■ 21 בפברואר - אולטרהשייפ מקבלת את הצעת הרכש של גורביץ'

■ 7 ביולי - ביהמ"ש מאשר ההקצאה לגורביץ'. ייני מערער לעליון ונמנע מהעברת המניות

■ 9 באוקטובר - גורביץ' מבטל את ההצעה שלו

■ 17 באוקטובר - הדח"צים מתפטרים