לפני שבועות אחדים סיכם מנכ"ל משרד ראש הממשלה עם הרפתנים על הורדה של 10 אגורות במחיר המטרה של החלב. האוצר התפשר עכשיו על הרבה פחות. את הפער ישלם הצרכן.
גם בלי ההסכם, הייתה צפויה הוזלה של 3.5% במוצרי החלב. כל ההישג של הממשלה הוא בתוספת 1.5% בלבד, ואת חלק הארי (1%) הממשלה כבר גבתה כשהעלתה את המע"מ.
במילים אחרות, כל התרומה של הרפורמה של הממשלה היא בהורדת מחיר ליטר חלב ב-7 אגורות (במשך 4 שנים), ובהורדת מחיר הגבינה הצהובה ב-62 אגורות.
החישוב אינו מביא בחשבון את העלייה בתשומות האחרות, כמו למשל העלייה החדה במחיר החשמל. אם העלייה בתשומות תגולגל לצרכן, ספק גדול אם גם ההוזלה השולית הזו תתרחש בפועל
הממשלה בישרה היום (א') לציבור כי אישרה את המלצות ועדת המזון בראשות שרון קדמי (לא את כולן), וכי חתמה על הסכם עם החקלאים להפחתת מחיר החלב הגולמי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מיהר להשוות בין הצעדים בענף המזון לרפורמה בשוק הסלולר - למרות שאין כלל קווי דמיון ביניהם.
הרפורמה בשוק הסלולר הביאה לירידת מחירים דרסטית לצרכן; הרפורמה בשוק החלב ובמזון תביא, במקרה הטוב, להוזלה שולית של המזון בישראל - וגם זה באופן מדורג. התועלת העיקרית שלה היא בתעמולת בחירות - ראש הממשלה יוכל לומר 'עשיתי, קבעתי, הוזלתי'. זה לא חייב להתרחש בפועל.
מוצרי חלב
מחיר החלב הגולמי
על-פי הודעת האוצר, מחיר החלב הגולמי יירד ב-25.5 אגורות עד 2016. מה שהאוצר שכח לספר לציבור הוא שעיקר ההורדה - 18.7 אגורות - הייתה מתרחשת ממילא, גם בלי ההסכם המדובר. נוסחת חישוב מחיר החלב הגולמי כוללת שחיקה של 2% בשנה במחיר, שנובעת מהתייעלות הרפתות. השחיקה הנוספת במחיר המטרה כתוצאה מההסכם היא בגובה 6.8 אגורות בלבד (2.9% בלבד).
לפני שבועות אחדים סיכם מנכ"ל משרד ראש הממשלה עם הרפתנים על הורדה של 10 אגורות במחיר המטרה. האוצר התפשר עכשיו על הרבה פחות. את הפער ישלם הצרכן.
ההשפעה של ההורדה במחיר החלב הגולמי על מחיר המוצר נמוכה משמעותית. במילים אחרות, בנטרול העלייה במחירי התשומות האחרות ולאחר שהחלב יוזל גם כתוצאה מהשחיקה הקבועה במחיר, מוצרי החלב יוזלו בשיעור של כ-5%.
גם בלי ההסכם הייתה צפויה הוזלה של 3.5%. כל ההישג של הממשלה הוא בתוספת 1.5% בלבד להוזלה, ואת חלק הארי (1%) הממשלה כבר גבתה מהצרכנים מראש, כשהעלתה את המע"מ.
בכמה יירד המחיר?
בחישוב פשוט, מחיר הקוטג' - כיום 5.9 שקלים - יירד בעוד שנה ל-5.83 שקלים, ובעוד 4 שנים, בתום הרפורמה, יעמוד המחיר על 5.64 שקלים.
מחיר ק"ג גבינה צהובה במעדנייה - כיום 44 שקל - יירד ל-43.4 שקל בעוד שנה ול-41.7 שקל בעוד 4 שנים. מחיר ליטר חלב יירד בעוד שנה ב-7 אגורות, ובעוד 4 שנים ב-25.5 אגורות. הוזלה שולית כבר אמרנו?
יתרה מכך, אם הממשלה לא הייתה מגיעה להסכם עם הרפתנים, מחיר ליטר חלב היה יורד ממילא עוד 4 שנים ל-6.08 שקל, ומחיר הגבינה הצהובה היה יורד עוד 4 שנים ב-1.7 שקלים, ועומד על 42.3 שקל.
במילים אחרות, כל התרומה של הרפורמה של הממשלה היא בהורדת מחיר ליטר חלב ב-8 אגורות (במשך 4 שנים) ובהורדת מחיר הגבינה הצהובה ב-62 אגורות.
חשוב להדגיש כי החישוב יוצא מנקודת הנחה שיצרני החלב יגלגלו את ההורדה במחיר המטרה לצרכנים. בפועל במשך השנים, כשמחיר המטרה ירד, המחיר לצרכן לא ירד - למעט מוצרי החלב שבפיקוח. הממשלה, כמעט מיותר לציין, לא טרחה גם עכשיו לקבוע מנגנון שיבטיח שההוזלה תגולגל לצרכן.
בנוסף, החישוב אינו מביא בחשבון את העלייה בתשומות האחרות, כמו למשל העלייה החדה במחיר החשמל, שהממשלה אחראית לה. אם העלייה בתשומות תגולגל לצרכן, ספק גדול אם גם ההוזלה השולית הזו תתרחש בפועל.
פליק-פלאק לאחור
שר האוצר, יובל שטייניץ, גם בישר היום (שוב) על פתיחת שוק החלב ליבוא, אלא שעיון בפרטי ההודעה מבהיר עד מהרה כי משם לא תבוא כל ישועה לצרכן. מדובר בהורדה הדרגתית של המכס במשך 4 שנים, שבסופם יחול מכס של 40% על יבוא, וגם זה באופן מוגבל.
קחו למשל את מחיר השמנת המתוקה. בעולם הוא נמוך בשיעור של 25% לפחות - אבל איך אפשר לייבא ולהתחרות במחיר, כשצריך לשלם מכס של 40% על היבוא?
בכלל, ראוי לציין כי על-פי רוב אין עודף של חלב בעולם; זה קורה אחת לכמה שנים שבהן יהיה פתח לייבא. אבל גם אז, כאמור, החלת המכס על יבוא תחסום מראש את השוק לתחרות במרבית המוצרים.
רק לפני שבועות אחדים שר האוצר היה נחוש יותר. מאז הוא כבר הספיק לעשות פליק-פלאק לאחור. אפילו את מכסת הגבינות הקשות שהוא תכנן לאפשר לייבא, הפחית והסב לגבינות רכות. ברור לכל בר-דעת שקל יותר לייבא גבינה קשה שיש לה חיי מדף של חצי שנה, מאשר גבינה רכה, שעל-פי רוב יש לה חיי מדף קצרים.
אז מה אפשר לעשות?
יש לא מעט דרכים להתמודד עם המחירים של מוצרי החלב. אחת מהן היא להחזיר לפיקוח שורה של מוצרי חלב - ולו לתקופה מוגבלת. מבקר המדינה כבר קבע נחרצות כי המוצרים הוסרו מפיקוח כחלק מדיל פוליטי בין משרדי החקלאות והאוצר. הצרכן שילם את מחיר הדיל - ובגדול. לממשלה יש הזדמנות לתקן את העוול, אבל היא כנראה לא מעוניינת בכך.
דרך נוספת היא לעודד הקמת מחלבה נוספת. זה בוודאי יגביר את התחרות בשוק, ועל הדרך גם יתמוך בחקלאות. תחת זאת בחרה הממשלה להעניק לטרה, חברה שבבעלות קוקה-קולה ישראל, 118 מיליון שקל להקמת מחלבה חדשה. טרה לא תחולל תחרות, והתמיכה הממשלתית הזו היא יותר ממקוממת.
פתרונות נוספים נוגעים לחישוב מחיר המטרה. גם כאן הממשלה העדיפה שלא להיכנס לפרטים. אחרי הכול, מי רוצה להסתכסך עם סקטור החקלאים, ועוד לפני בחירות?
השמטות רבות
הממשלה אישרה היום גם את המלצותיה של ועדת קדמי, שחלק מהן הושמטו מנוסח ההחלטה. ראשית, הושמטה ההמלצה להבטחת מקומם של יצרנים קטנים במדפי רשתות השיווק - צעד שהיה מחזק אותם לאורך זמן, מגביר את התחרות ועשוי היה להביא בסופו של יום להורדת מחיר.
שנית, הושמטה ההמלצה לחיוב יצרנים בדיווח על רווחיות של שורה ארוכה של מוצרים. עצם הדיווח (בהנחה שהוא נעשה ללא הטיות) היה יכול להשפיע על המחיר, אבל גם כאן הממשלה העדיפה אינטרסים פוליטיים זרים על פני טובתו של הצרכן.
רוח הבחירות הביאה היום את ההמלצות לשולחן הממשלה, אבל גם המשב הזה לא צפוי להוריד בפועל את המחירים לצרכן.
ירידת מחירים מזערית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
