1 אין זה סוד שמספר חברות הטכנולוגיה הישראליות מבין אלו הנסחרות בוול סטריט, שאכן נחשבות למצליחות, רק הולך ויורד ככל שעובר הזמן. הצלחת הענק של מלאנוקס אולי מטשטשת קמעה עובדה זו, אך הקרטוע של ענקיות כמו קומברס טכנולוג'י, אמדוקס, נייס (ואפילו קצת צ'ק פוינט), ממחיש שוב ושוב כי מלאנוקס היא כנראה אחת בדורה, ואולי האחרונה.
אחת מאותן חברות שנחשבה בעבר לסמל הצלחה ישראלי, היא אורבוטק. החברה המייצרת מערכות בדיקה לקווי ייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים במעגלים מודפסים ובמסכים שטוחים, מצויה כנראה באחת התקופות המאתגרות במחזור חייה. השוק העיקרי של החברה הולך ונעלם, ואורבוטק - כך נראה - איבדה קצת את דרכה. המניה איבדה בשנה האחרונה 19% מערכה, לשווי חברה שעומד כרגע על 356 מיליון דולר.
על רקע התפאורה הלא ממש מחמיאה הזו, לפני כחודש פרש מתפקידו מנכ"ל החברה מזה שבע שנים, רני כהן, ובמקומו מונה לתפקיד אשר לוי, שהיה המשנה שלו. כמו שקורה לא פעם, הודעת הפרישה של כהן לא רמזה מי הראה למי את הדלת (הדירקטוריון לכהן, או שהוא פתח אותה בעצמו), אך לא נופתע אם דירקטוריון אורבוטק, שלבטח מתוסכל מביצועי החברה והמניה, לא ממש הצמיד את כהן לכיסאו והתעקש שיישאר בתפקידו. כהן עצמו, אגב, הודה בהודעת הפרישה כי הוא כנראה כבר לא האיש המתאים להוביל את החברה. "אני מאמין כי בחברה הפועלת בסביבה כה דינמית ומתחדשת, הדבר הנכון הוא לבצע אחת לתקופה שינוי מסוג זה", ציין בהתייחסו לחילופי הגברי.
דירקטוריון אורבוטק, למי ששכח, הצטייד בתחילת השנה בדירקטור ישן-חדש: קובי ריכטר, בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בחברה (7%), ומי שעדיין מופסד על השקעתו האחרונה בה. כשריכטר מונה שוב לדירקטור, הערכנו כאן כי מינויו אומר שמשהו הולך להשתנות במסדרונות החברה. פרישתו של כהן היא אולי סממן ראשון לכך.
2 אורבוטק, כפי שציינו, אינה החברה הישראלית היחידה שזקוקה למצפן כדי להבין איפה טעתה. "לצידה" ניצבת באחרונה גיוון אימג'ינג מבית אי.די.בי של נוחי דנקנר, שבאופן "ממש מפתיע" הונחה על המדף. גיוון, מפתחת הקפסולה המצלמת לאבחון מחלות במעי הדק והגס, כנראה תימכר ("כנראה", כי במקרה של דנקנר מו"מ לא תמיד מוביל למכירה בפועל) כדי לסייע לקבוצת אי.די.בי במצוקת המזומנים אליה נקלעה. אך לא רק בגלל זה. גיוון אימג'ינג, למרות שיעורי הצמיחה הנאים ועובדת היותה חברה רווחית, הגיעה לסוג של רוויה, לפחות בדרכה העצמאית - החברה מצויה בשלב בו מנועי הצמיחה הזמינים לרשותה כבר אינם מה שהיו בעבר, והיא נאלצת להסתפק ברכישות קטנטנות כדי לנסות לשפר במעט את השורה העליונה.
וההוכחה הכי טובה לכך היא התנהגות המניה. לפני שעלתה בסוף השבוע האחרון בעקבות הידיעות על מו"מ למכירתה, איבדה גיוון אימג'ינג בשנה האחרונה 8% משוויה, ואילו בשנה וחצי האחרונות איבדה כשליש משוויה בשיא. זאת, לעומת 14% שנוספו למדד הנאסד"ק בשנה האחרונה. החברה נסחרת כרגע לפי שווי של 561 מיליון דולר.
על רקע ביצועים אלו, מה שמעט מפתיע הוא העובדה שחומי שמיר, מנכ"ל החברה מזה שש שנים וחצי, עדיין מכהן בתפקידו. שמיר הביא את גיוון אימג'ינג לפסגות חדשות, אך בשורה התחתונה - תשואת המניה, דהיינו הערך שיצר לבעלי המניות - הוא נחל כישלון חרוץ. מהרגע שנכנס לתפקידו באפריל 2006, איבדה החברה 22%.
מכירתה בפרמיה משמעותית, כפי שגורסות ההערכות, אולי תשנה נתון זה, אך השורה התחתונה נותרה בעינה: ללא עזרה חיצונית, ולחץ אגרסיבי מצד בעלת השליטה בחברה למכור אותה, שמיר לא ייצר ערך לבעלי המניות בגיוון אימג'ינג.
3 בשבוע שעבר התראיין ל"גלובס" גידי הולנדר, מנכ"ל ג'קדה, אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות שעדיין נסחרות בוול סטריט. לפני שתגידו "ג'קדה מי?", נזכיר ממש בקצרה כי מדובר באחת מאותן חברות טכנולוגיה ישראליות שגייסו בימי הבועה העליזים של שנת 99' עשרות מיליוני דולרים, שרפו אותם די מהר, וקרסו, במלוא מובן המילה. ג'קדה, המספקת פתרונות תוכנה לשיפור וייעול שירות הלקוחות בארגונים גדולים, נסחרת כרגע לפי שווי אפסי של 6.3 מיליון דולר.
ג'קדה איבדה בערך את כל שוויה מהרגע שבו הונפקה (97% ליתר דיוק), כשבשיאה הייתה שווה כחצי מיליארד דולר - שווי שנראה כעת מעט הזוי. ולמרות זאת, הולנדר אופטימי עד כמעט לא ריאליסטי. "ג'קדה תחזור לסדרי הגודל שבהם הייתה בעבר, אחרת לא הייתי פה. אני פה כדי להחזיר את החברה לגדולתה", אמר ל"גלובס".
ובכן, האופטימיות של הולנדר מרשימה ואפילו די לגיטימית. הולנדר ואחיו הם מבעלי המניות הגדולים בחברה וטבעי שיביעו אמון בעתידה, אך מכאן ועד להחזיר את ג'קדה לימיה היפים המרחק גדול. ענק, ליתר דיוק.
2012 אינה דומה לשנת 1999, אז אולי היה לג'קדה יתרון תחרותי כלשהו. הסביבה הטכנולוגית שלה כיום מאתגרת וקשה יותר, ועד כמה שזה מצער, לג'קדה אין כרגע כלים טובים להתמודד איתה. אם היו לה, אולי לא הייתה מתרסקת כך.
והולנדר אינו רק עוד מנכ"ל של החברה. את ג'קדה הקים בגיל 25, ושימש כמנכ"לה מרגע הקמתה ועד 2007 - אז החלה התדרדרות החברה. לפני קצת למעלה משנה חזר לכהן כמנכ"ל, ולכן קריסת החברה אינה רק באחריותו, אך מתוקף היותו מייסד, בעל מניות ומנכ"ל, אולי כדאי שיהיה מעט יותר מציאותי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.