איך משפחות מסתדרות עם מינוס קבוע שרק תופח כל חודש?

ההכנסה הכספית נטו של משפחה ממוצעת בישראל הייתה 12,345 שקל לחודש בשנת 2011. מנגד, ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק-בית הייתה 13,967 שקל. דהיינו, פער של 1,622 שקל לחודש, שהם 19,464 שקל לשנה. תופעה זו של הוצאות גדולות יותר מההכנסות נמשכת לאורך עשרות שנים, אז מהיכן מגיע הכסף לכיסוי הפער? מה מקורו?

על-פי נתוני בנק ישראל, שיעור החיסכון הפרטי הנקי מההכנסה הפרטית הפנויה עמד בשנת 2011 על 13%. כלומר, בידי משקי-הבית נותר סכום חודשי ממוצע של 10,740 שקל, בעוד המשפחה הממוצעת מוציאה 13,967 שקל. כלומר, עודף הוצאה על הכנסה לחודש של 3,227 שקל, שהם 38,724 שקל לשנה.

אז איך רמת החיים ממשיכה לעלות גם בחודשים אלה, כאשר רוב העולם נכנס למיתון או להאטה כלכלית? בישראל ישנם 2.2 מיליון משקי-בית, שלפי הנתונים מוציאים בשנה 85.2 מיליארד שקל יותר ממה שהם מכניסים נטו - סכום השווה ל-9.8% מהתוצר.

התשובה טמונה כנראה בהיקף העלמות המס שאיפשרו עלייה ריאלית ברמת החיים בשיעור של 7.3% ב-4 השנים האחרונות עד הרבעון השני של השנה, בעוד רמת החיים בעולם המערבי נמצאת בירידה (רמת החיים מחושבת לפי העלייה בצריכה הפרטית לנפש). הצריכה הפרטית עלתה ב-4 השנים האחרונות ב-15.2%, כאשר בתוכה נרשמה עלייה של 31.1% ברכישת ציוד למשקי-הבית.

איך זה קורה? עבודות צדדיות לא מדווחות, שירותים ותיקונים בבית שניתנים ללא קבלות ותוך העלמת מס מאפשרים כנראה את העלייה בשיעור של 20.1% בקניות של מוצרי הלבשה והנעלה וחפצים אישיים.

בישראל ישנה בעיה קשה של העלמות מסים, וכן של מגזרים שלמים שמשתתפים בנטל המס פחות מאחרים. אוכלוסייה זו, שעובדת, עושה עסקים ומכירות בבתים ובחצרות ללא הוצאת חשבוניות ודיווחים, מאפשרת את העלייה בפועל של 15.2% ברכישת מוצרי מזון, משקאות וטבק של משקי-הבית ב-4 השנים האחרונות עד לרבעון השני של השנה.

גם רכישת דירות להשקעה, פיצול דירות לא חוקי ואספקת שירותי דת ללא דיווח, בעוד עובדים אחרים משלמים מס על כל אגורה שמרוויחים, סייעו להעלאת הוצאות הדיור ב-15.2%.

לא רק מעלימי המסים הקטנים עוברים על החוק - ישנה גם שכבה חזקה אשר אינה מדווחת על נכסים בחו"ל, לא מרווחי הון ולא מהכנסות בגין השכרת נכסים.

כישלון בגביית מס אמת

אין פלא, אפוא, כי למרות המצב הקשה של חלק מהאוכלוסייה - אם מובטלת, אם נזקקת ואם אינה מעלימה מסים - עדיין נרשמו עליות בשיעור שנתי של 13% במספר היוצאים לחו"ל ב-3 החודשים שעד חודש ספטמבר, בפדיון רשתות השיווק שעלה ב-5.1%; ובהתאמה, חלה עלייה של 4.2% בשימוש בכרטיסי אשראי ב-3 החודשים שעד אוגוסט, ונטילת המשכנתאות עלתה לשיא חדש.

השאלה היא - האם העלייה הנמשכת ברמת החיים נובעת רק מהמשך העלייה בשכר הריאלי, שעלה בשיעור שנתי של 3% בשלושת החודשים שעד יולי, או מעליית שיעור התעסוקה בקרב בני 25-64, שכבר עלה באוגוסט ל-74.9%, או מהעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני 15 ומעלה, שעבר לראשונה את ארה"ב ועלה ל-64.3%?

מהנתונים נודף ריח מטריד של כישלון בגביית מס אמת מכלל האוכלוסייה - מה שמכביד על המשק כולו.

על מנת שנוכל להחזיק יותר מחשבים, לאפשר לכלל האוכלוסייה גישה לאינטרנט, כמו בתל-אביב השיאנית (80.6% ממשקי-הבית בעיר מחוברים לרשת), להגדיל את ההשקעה בחינוך ולהפחית את ההיזקקות לטלוויזיה ולממירים כמפלט מהעוני ועוד ועוד - עלינו לשלם מס אמת!

על השלטונות לגבות מס אמת, גם אם פירוש הדבר הוא העסקה של עובדים נוספים בזרועות המס. פיזור נטל המס יהפוך את מדינת ישראל לחברה שוויונית יותר, ואם נתמיד בכך, הרי שגם מדד ג'יני למדידת אי-השוויון במשק ימשיך לרדת, כפי שהיה בשנתיים האחרונות, עד שהגיע לשפל מאז 2004.

* הכותב הוא הכלכלן הראשי באלפא פלטיניום ויו"ר הון ליין - שירות ניהול חסכונות בהתאמה אישית.