1. חודשיים כבר עברו מאז הכריזה בזק כי תלך למהלך של פריסת סיבים אופטיים עד הבית, ועדיין לא התפזר הערפל בנוגע לכוונותיה של החברה. בזק מצידה לא טורחת לספק תשובות, מה שמגביר עוד יותר את החשדנות בשוק שמא מדובר בהכרזה בעלמא או בפרויקט שהחברה באמת מתכוונת ליישם.
גם משרד התקשורת החל לתהות בנוגע למהלך ופנה לחברה להבהרות בנושא. שלא בדומה לפרויקט ה-NGN, אותו ברור היה שבזק מבצעת בצורה מדורגת תוך קביעת לוח זמנים מפורט והתחייבות לפריסה כלל-ארצית - בפרויקט הסיבים האופטיים החברה נמנעת מלספק מידע בנוגע ללוחות הזמנים, להשקעה הכספית או לחיבור הבתים לסיבים.
ניתוח שפורסם לאחרונה על-ידי חברת המחקר אנליסיס בנוגע לחברת סוויסקום (בזק השוויצרית) שופך אור על אופן התנהלותה של החברה הישראלית ועל הדילמות שמלוות אותה בנוגע להמשך ניצול רשת הנחושת או מעבר לפריסת סיבים אופטיים לבתים.
מי שחשב שהפרויקט האחרון יחסל את הנחושת של בזק שוגה בחלומות: הרשת המוכרת והישנה עומדת ללוות אותנו עוד שנים רבות, ואיש לא יודע להעריך מתי תיעלם לחלוטין.
מעבודת המחקר עולה כי כל עוד ניתן לספק מהירויות גבוהות יותר על רשת הנחושת - חברות הבזק ימשיכו לנצל אותה עד המקסימום שניתן, תוך כדי פריסה מקבילה והדרגתית של סיבים אופטיים באזורים אורבניים שבהם יהיה ביקוש.
זה אומר שחברות הבזק (ואם אפשר ללמוד מהניסיון השוויצרי אז גם בזק אצלנו) ינצלו טכנולוגיות לשדרוג המהירות למאות מגה ללקוח על גבי קווי הנחושת בפריפריה, ואילו באזורים העירוניים הגדולים ייפרסו סיבים אופטיים לבתים.
אנליסיס מתארת בעבודת המחקר תחרות קשה מאוד של סוויסקום מול חברת הכבלים ליברטי (UPC). זוהי אותה חברה שהחזיקה מחצית ממניות חברת הכבלים תבל בטרם קרסה ונקנתה על-ידה. בדומה לישראל, ליברטי מציעה מהירויות של 100 מגה בטכנולוגיית דוקסיס 3, ואילו סוויסקום, שהשלימה פריסה של 90% מרשת ה-NGN בשוויץ, מציעה מהירויות מקסימום של עד 50 מגה - בדומה לבזק.
סוויסקום, שהחלה בפריסת סיבים אופטיים מתוך חשש מחברת הכבלים המקומית, החלה במקביל ליישם את אותן הטכנולוגיות שמאפשרות הגברת המהירויות על גבי קווי הנחושת שמבוססות על שדרוג טכנולוגיית ה-DSL המוכרת. בשילוב של קירוב ארונות התקשורת למרחקים של עד 100-250 מטר מהלקוחות, ניתן לספק מהירויות של 400-500 מגה בטכנולוגיה שנקראת FTTS, שלמעשה מעבה את רשת ה-NGN ומקצרת את עניבת רשת הגישה.
ככל שיתקצר המרחק, צופה אנליסיס, ניתן יהיה לספק בתוך כמה שנים מהירויות של עד ג'יגה ללקוח על גבי קווי הנחושת. אחת השאלות במחקר של אנליסיס מתייחסת ליכולת של סוויסקום לנצל את רשת הנחושת שלה, היות שפריסת הסיבים האופטיים מתנהלת בעצלתיים.
במקביל, מעלה הסוגיה שאלות תחרותיות קשות בנוגע לאופן השימוש של המתחרים בסיבים האופטיים, לצד הכדאיות בהחזר ההשקעה. ובתרגום לעברית - מה יקרה למדיניות השוק הסיטונאי שמשרד התקשורת רוצה ליישם בישראל בהינתן רשת סיבים אופטיים ולא רשת נחושת; האם סיב אופטי ניתן לשימוש על-ידי כמה מתחרים; והיכן מתחילה ומסתיימת אחריותה של בזק כאשר החוק בישראל קובע כי הרשת הביתית היא מחוץ לתחום עבורה כאשר מדובר בסיב עד הבית?
2. על רקע העזיבה הצפויה של שר התקשורת, משה כחלון, נשמעה לא מעט ביקורת כלפיו על כך שהתחרות בעולם הטלוויזיה לא התרוממה בקדנציה שלו. כבר נכתב לא אחת, וגם במדור זה, שלא בטוח שהעובדה שכחלון לא השלים את הטיפול בהרחבת התחרות בטלוויזיה היא לגנותו. שר בישראל לא יכול להפוך את כל הענף על פניו, וטוב שהתמקד בכשל העיקרי בשוק התקשורת והכניס תחרות בשוק הסלולרי.
לאחרונה סומן הכיוון להגברת התחרות בטלוויזיה דרך הפרטת עידן+ וחיוב חברות הוט ו-yes באספקת חבילת ערוצים צרה. משום מה הועדפה הדרך של תיקונים התנהגותיים במדיניות הקיימת על פני שינוי מדיניות. אותה תסמונת אפיינה את שר התקשורת לשעבר, אריאל אטיאס, שהעדיף לתקן התנהגות בשוק במקום לבצע מהלכים גדולים שוברי שוק שמכניסים שחקנים חדשים ומגבירים השקעות. מי זוכר היום שאטיאס היה שר התקשורת שבשלהי כהונתו הוחלט להוציא את המכרז הסלולרי?
העיקרון המנחה להגברת תחרות, שהוכיח את עצמו מעל ומעבר בשוק התקשורת, היה תחרות מבוססת תשתיות עצמאיות, תמריצי כניסה של שחקנים חדשים, עידוד שחקני תוכן ושחקני ערך מוסף. זו צריכה להיות המדיניות גם עכשיו.
לכן, אם פרטנר וסלקום שרוצות להיכנס לעולם הטלוויזיה ומוכנות להשקיע עשרות מיליוני שקלים, נתקלות בחומה אטומה של מדיניות שמעדיפה תיקונים צרכניים שיאפשרו להוט ול-yes לסכל את כניסתן על-ידי חבילה צרה, מה נשאר עוד להגיד?
יותר מכול, נדמה כי משרד התקשורת לא למד מהכישלון של עמידה פסיבית מהצד כמו במקרה של שחקני ה-MVNO בסלולר.
הציפייה הרומנטית והנאיבית שהסדרים בין שחקנים יובילו ליצירת תחרות מוגברת בשוק חייבת להתחלף במעורבות אקטיבית. זה גוזר מעורבות בתכנון התחרות: אי-אפשר לרצות להכניס את פרטנר וסלקום לשוק הטלוויזיה ובמקביל לירות להן ברגל.
אם פרטנר וסלקום ייכנסו לשוק, זה עדיף אלף מונים על כל יוזמה אחרת רגולטורית כמו חבילה צרה. זו תהיה תחרות אפקטיבית בין שחקנים שמתחרים על לקוחות ומשקיעים כסף. צריך לעודד את החברות הללו וגם אחרות להיכנס לשוק הטלוויזיה, במקום לנסות ולכופף את הוט ו-yes.
פריסת סיבים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.