אל תתנו להם רובים

כשרז אטיאס זכרו לברכה כיוון את הנשק לראשה של חברתו ההרה, הוא התעמת עם לובשי המדים שעמדו מולו ובסופו של דבר ירו בו למוות, לטענתם, אחרי שפתח עליהם באש.

בואו ונזכור שלובשי המדים האלה, שנוסעים בניידות ונושאים נשק משטרתי, הם מתנדבים, אנשים כמוכם וכמוני, שההנחה הבסיסית היא שיש להם את הרצון לעשות למען הכלל, ולהקדיש שעות ארוכות מזמנם החופשי כדי לפטרל ברחובות ישראל ולשמור על הסדר.

כשמדובר במסגרת משמר אזרחי, פעילות שאליה לא מצליחים להגיע שוטרים של ממש, מפאת תקציב מצומצם ובעיות של כוח-אדם, אפשר איכשהו לקבל את הצורך בכוח-אדם בלתי מיומן שימלא את המשימה הזאת, מתוך הנחה שאם קורה חלילה משהו אקוטי, המתנדבים יכולים תמיד להרים טלפון לתורן התחנה ולבקש שישלח תגבורת.

אבל כשמדובר באירוע רגיש כמו זה של אטיאס, לא ברור מדוע נתנה המשטרה למתנדבים שלא קיבלו הכשרה ואין להם את הכלים המקצועיים לטפל באירוע כזה, להתמודד עם סיטואציה שנדונה מראש להפוך לטרגדיה.

יכול להיות שצוותי משא-ומתן לא היו זמינים בזמן קצר כל-כך, נכון, אבל האם אי-אפשר היה להזעיק למקום האירוע ניידות מכל האזור כדי ש"שוטרים אמיתיים" ייקחו על עצמם את הפיקוד על הסיטואציה הרגישה הזאת? לא בכדי שואלת אמא של רז למה לא ירו לו ברגליים אלא כוונו ישר לראש. סביר להניח ששוטרים מוסמכים היו פועלים אחרת.

בשם המצוקה התקציבית ומתוך אמונה כנה, ואולי נאיבית, בכוונותיהם הטהורות של האזרחים המתנדבים לשורות המשטרה, ייסדנו במו-ידנו מליציות חמושות, שמסתובבות כחוק ברחובות הערים.

כמובן שאין צורך להכתים את כל המתנדבים, שרובם, יש להניח, עושים את עבודתם נאמנה, אבל יש ביניהם אולי גם מי שההתנדבות במשטרה באה כדי להביא יצרים לפורקן.

יש בהם אולי מי שהם חדורי מוטיבציה,ומידה לא מבוטלת של אלימות, שברגע שהם לובשים את המדים ותוקעים את האקדח בנרתיק, הם מרגישים חופשיים לכסח ולשתף את מי שמוכן לשמוע איך דפקו את הצורה לחשוד הזה, ואיך בעטו בעצור אחר, סיפורי אלימות משטרתית שלא "לא שוטרים באמת", שלא מגיעים בהכרח למח"ש.

לכן, למען הסדר הטוב, ראוי שהטרגדיה של רז אטיאס תחקר לעומק ותיבדק היטב, כדי להבין אם אכן פעלו המתנדבים לפי הנהלים, או שמא הזדרזו לירות כדי להרוג.