יצרני המזון איבדו את הבושה

מדד מחירי המזון עלה בחודש ספטמבר ב-0.9% בעקבות העלאת המע"מ על-ידי הממשלה והעלאות מחירים יזומות של יצרני מזון. מדובר בתחילתו של רצף מדדים שבהם צפוי רכיב מחירי המזון להתייקר באופן מהותי.

רכיב המזון במדד המחירים לצרכן צפוי לחתום את שנת 2012 בהתייקרות של כ-4%, לאחר שבחודשים ינואר-אוגוסט השנה עלה רכיב מחירים זה ב-0.7% במצטבר בלבד.

אמנם, אין מדובר בקצב עליית מחירים המתקרב לקצב עליות המחירים ברכיב המזון במדד בשנים 2007-2008 - אז עלה רכיב מחירי המזון במדד בשיעורים של 6.3% ו-9.1% בהתאמה - אך נראה כי הישגיה הצנועים של מחאת יוקר המחיה מתפוגגים אל מול עינינו.

משקל רכיב המזון במדד המחירים לצרכן המקומי מהווה כ-13.6% מן המדד, והוא מהנמוכים בשווקים המתעוררים, שבהם הממוצע של רכיב זה עומד על 24.2%.

מפתיע עוד יותר לראות שמשקל רכיב המזון בישראל נמוך משמעותית מן הממוצע של רכיב מחירים זה גם בשווקים המפותחים - בהם עומד רכיב מחירים זה בממוצע על 15.2% מכלל מדד המחירים לצרכן.

נשאלת השאלה - האם משקלו הנמוך של רכיב מחירים זה במדד המחירים המקומי אכן מייצג נאמנה את יוקר המחיה בארץ? תחושת הבטן שלנו אומרת שלא.

בשבועות האחרונים נעלם לו אלמנט הבושה בתעשיית המזון המקומית, וכמו בסרט-נע עוד ועוד יצרני מזון מנצלים את הלגיטימציה שנוצרה לכאורה במשק להעלאת מחירי מוצרי מזון רבים, וכך הם משפרים מרווחים בנימוק גנרי של עליית מחירי תשומות.

מאז פרצה לה הלבה הרותחת של מחאת יוקר המחיה בקיץ 2011, חששו יצרני המזון להעלות מחירים, זאת על אף התייקרויות מהותיות ומשמעותיות של תשומות, בהן סחורות ומוצרים חקלאיים, וכן עליות במחירי החשמל, הארנונה, המים ועוד.

נשענים על כיסו של הלקוח

יצרני המזון ספגו בחירוק שיניים את הגידול המהותי בתשומות, כאשר שולי הרווח שלהם מתכווצים באופן ניכר. פונקציית המטרה עבור רוב יצרני המזון הייתה - להימנע בכל דרך מלחוות חרם צרכנים וביקורת ציבורית קשה. אבל היום, כאשר הקיץ הנוכחי חלף-עבר לו ומחאת יוקר המחיה דור 2.0 לא הרימה ראש, אוזרים יצרני המזון אומץ לשפר את מצבם על חשבון צרכני המזון השבויים.

המאבק על מחירי מזון הוגנים הוא סיזיפי, מתמשך ודורש מהציבור הרחב התמדה ונחישות, אבל הוא לא מאפשר הסתמכות בלעדית על צעדי הממשלה. צרכני המזון חייבים לקחת את גורל עגלת הקניות שלהם בידיהם ולא להתעייף בקרב האינסופי על האינטרסים הצודקים שלהם למחירי מזון שפויים, כנהוג בשווקים אחרים.

עליהם להמשיך ולהפעיל לחץ רציף ואינטנסיבי על יצרני המזון, הרשתות הקמעונאיות והממשלה, כדי לבלום העלאות מחירים חריגות בכל זמן שהוא.

רק מאמץ צרכני עקבי ובלתי מתפשר בשילוב עם הגברת התחרות, כחלק אינטגרלי מאימוץ המלצות ועדת המזון, יביאו לבלימת הדהירה של המחירים.

במקביל, צעדים משלימים נוספים יביאו בסופו של יום להתייעלות המתבקשת של תעשיית המזון, וינטרלו את הצורך של יצרני המזון להישען באובססיביות על כיסו של הלקוח כברירת מחדל למימון היעילות התפעולית הלא מרשימה בתעשייה.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.