היתר החיפושים "גל" והפרוספקט המרכזי שבתוכו נמצאים בחלקם מחוץ לשטח המים הכלכליים של ישראל. ל"גלובס" נודע כי זו הסיבה לעיכוב של יותר משנה בהליכים להקצאת רישיונות "נטע" ו"רועי". גורמים בשוק האנרגיה אמרו ל"גלובס" כי גבולותיהם של שני הרישיונות החדשים נקבעו באופן שיבטיח כי אינם חורגים משטח ישראל, אך אישרו שהדרך היחידה לפתח בעתיד את הפרוספקט המרכזי תהיה בהסכמה ובשיתוף פעולה בין ישראל למצרים.
הפרשה התעוררה בעקבות חתימת הסכם ה-Delimitation לקביעת הגבול הימי המשותף בין ישראל לקפריסין בדצמבר 2010. במסגרת ההסכם נקבע קו הגבול בין האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של ישראל ושל קפריסין.
מבדיקה שנערכה במשרד החוץ, במרכז למיפוי ישראל ובמשרד האנרגיה והמים לקראת חתימת ההסכם עם קפריסין, התברר כי אין התאמה בין קו הגבול הימי ישראל-קפריסין לקו הגבול הימי קפריסין-מצרים, שנקבע במסגרת הסכם ה-Delimitation שנחתם בין קפריסין למצרים ב-2006.
לפי ההסכם הקפריסאי-מצרי, חלק של יותר מ-50% משטח היתר "גל" נמצא באזור הכלכלי הבלעדי של מצרים. לא ברור מיהו הגורם הממשלתי שאחראי לטעות המביכה והחמורה בשרטוט גבולות המים הכלכליים ואזורי הרישיונות.
"גל - אופציית call על לוויתן"
היתר חיפושים הוא זכות מקדמית למפות שטח שעשוי להתאים לקידוח אקספלורציה לחיפוש נפט וגז. בתום המיפוי מגיש מקבל ההיתר בקשה לרישיון לצורך ביצוע קידוח בשטח שמכיל פרוספקטים (מבנים גיאולוגיים) שעשויים להכיל נפט וגז. ב-16 בפברואר 2010 קיבלה שותפות רציו את מלוא הזכויות להיתר "גל", המשתרע על שטח של 1,770 קמ"ר בפינה הדרום מערבית של המים הכלכליים של ישראל (ראה מפה).
רציו ביצעה בשטח ההיתר סקר סייסמי תלת ממדי שהעלה ממצאים מבטיחים, שלא פורסמו עד כה. ל"גלובס" נודע כי במרכז ממצאי הסקר עומד מבנה (פרוספקט) גדול שעשוי להכיל כמויות משמעותיות של נפט וגז. ל"גלובס" נודע כי הפרוספקט נמצא בחלקו בשטח ישראל ובחלקו בשטח מצרי. קרבת המבנה ב"גל" ל"תמר" ול"לוויתן" מעניקה לו לדעת גיאולוגים פוטנציאל רב.
מנכ"ל רציו יגאל לנדאו אמר בעבר בראיון ל"גלובס" כי "אם לוויתן היה אופציית call על תמר, אז גל הוא אופציית call על לוויתן".
ב-15 באוגוסט 2011 פקע תוקף ההיתר של רציו. יום לפני כן הגישה השותפות לממונה על ענייני הנפט והגז בקשה לקבל בשטח ההיתר שני רישיונות לחיפושי נפט וגז: "נטע" ו"רועי" - מה שמעיד על הימצאות כמה מבנים בשטח ההיתר.
רציו אף ביקשה מהממונה להחליט מי יהיו שותפיה לרישיונות והציגה שתי אפשרויות: מתן 40% מהזכויות ברישיונות העתידיים לחברת ATP (הנמצאת כיום בהליכי הגנה מפני נושים) או מתן 40% לקבוצה הכוללת את מודיעין אנרגיה (20%), הזדמנות ישראלית (10%), מפעילת הקידוחים AGR (5%) ואיזי אנרגיה (5%).
מאז הגשת הבקשה לפני יותר משנה לא פרסם הממונה על הנפט דבר בנוגע לרישיונות. ל"גלובס" נודע כי במהלך התקופה הזו נערכה בדיקה מקיפה שבסיומה נקבעו גבולות שני הרישיונות באופן שלא יחרגו מגבולות המים הכלכליים של ישראל. ככל הידוע, המהלך לא נעשה בתיאום עם מצרים, אך הוא קיבל אישור דה פקטו מהמצרים כשממשלת מצרים פרסמה מכרזים לרישיונות חיפושים הגובלים במים הכלכליים של ישראל. שטחי החיפושים במכרזים שפרסמה מצרים תואמים את הגבולות המעודכנים של "נטע" ו"רועי", כך שהסוגיה המדינית צפויה להגיע בעקיפין לפתרונה. להערכת גורמים במשק האנרגיה, רישיונות "נטע" ו"רועי" יופשרו עוד לפני סוף השנה.
ממשרד האנרגיה נמסר: "אין כל הנחיה להקפיא את הטיפול בגל. אין כל מחלוקת עם מצרים בעניין המים הכלכליים".
מפת גז
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.