על המשבר בגוש האירו אין צורך להרחיב. זה כארבע שנים מספר מדינות ביבשת, אותה קבוצה שקיבלה את כינוי הגנאי "חזירים" (PIIGS - פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד), נאבקות על הישרדותן הכלכלית והחברתית. בו בזמן גוש המדינות האירופיות, שבחר לפני יותר מעשור לוותר על עצמאותו המוניטרית, מתחבט בשאלת העתיד המשותף שלו.
במהלך השנים האחרונות צפינו בצניחה החדה בשוקי המניות והאג"ח של מדינות ה-PIIGS, בממשלות ובמנהיגים שמתחלפים בין-לילה, בבקשות למימון ממשלתי חוץ-שוקי (ממדינות אחרות, מקרן המטבע ומהבנק במרכזי ביבשת - ה-ECB), ובמחאות אלימות ברחובות אתונה, רומא ומדריד.
לפני שלושה חודשים קיבלו ב-ECB החלטה אמיצה, לטפל באיום העיקרי על עתיד הגוש - קריסה פיננסית של איטליה או ספרד. תוכנית רכישות האג"ח הבלתי מסויגת שהגה נשיא הבנק, מריו דרגי, ב-24 ביולי, הפחיתה משמעותית את שיעורי התשואה באג"ח הממשלתיות של איטליה וספרד, והחזירה חלק ניכר מאמון המשקיעים בקברניטי האיחוד האירופי.
כעת, זמן קצר לאחר שרוחות הסערה באירופה שככו, נשאלת השאלה האם כדאי לנצל את המשבר ולהשקיע באזור שרבים מדירים ממנו את רגליהם?
סיכון והזדמנות
סיכון והזדמנות הן צמד מילים שהולך יד ביד בשוק ההון. אין הזדמנות השקעה שלא מלווה בסיכון לצדה. פערי התמחור הנוכחיים בין מניות אירופיות למניות אמריקניות בתחומים דומים ממחישים בצורה טובה את הסיכון הסיסטמתי של השווקים באירופה. המשקיעים מוכנים לשלם כיום מחיר נמוך יותר על רווחים של חברה אירופית גלובלית, דוגמת אדידס, לעומת נייק האמריקנית. באופן דומה, גם אקסון ושברון יקרות יותר באופן יחסי מטוטאל הצרפתית ומ-ENI האיטלקית.
פער התמחור הזה מתקיים במגוון רחב של צמדי חברות אירופיות ולא-אירופיות מסקטורים שונים. לכן, האפשרות המרכזית לנצל את המשבר באירופה ליצירת ערך בתיק ההשקעות, היא השקעה סלקטיבית בניירות ערך של חברות שסובלות מתמחור חסר - כזה שאינו נובע מהידרדרות חדה במצב העסקים של החברה, אלא ישירות בשל העובדה שהמניה נסחרת באירופה. כאמור, לא חסרות דוגמאות לחברות מסוג זה. לרוב מדובר בחברות רב-לאומיות, שמוכרות את עיקר תוצרתן מחוץ לאירופה, למשל לואי ויטון (LVMH), SAP והיינקן. אפשרות נוספת, המתאימה יותר למשקיעים פסיביים, היא השקעה במדדי מניות נבחרים באירופה.
לא להיות חזירים
באופן טבעי, השווקים שעמדו במוקד המשבר האירופי יצרו את אובדן הערך הגדול ביותר למשקיעים. ב-3 השנים האחרונות צנח שוק המניות ביוון בכ-70%, ובפורטוגל, ספרד ואיטליה נעה הנפילה בין 33%-38%. באופן לא מפתיע שווקים אלו רשמו את ההתאוששות המרשימה ביותר מאז הודעתו של נשיא ה-ECB לפני שלושה חודשים.
אין ספק שבתרחיש אופטימי של יציאה מהירה מהמשבר, שוקי האג"ח והמניות של ה-PIIGS ייהנו מהצפת ערך משמעותית, אולם אנו לא מעניקים לתרחיש זה סבירות גבוהה. לפיכך, המלצתנו למשקיעים שמחפשים הזדמנויות באירופה היא - לא להיות חזירים.
המדינות ה"בריאות" של אירופה, למשל גרמניה, צרפת, הולנד וארצות סקנדינביה, נהנות כיום מסביבת ריבית אפסית ומתשואות אג"ח נמוכות, שמייצרות לחברות הפועלות בהן אקלים כלכלי נוח, הן לצרכי יצוא (מטבע חלש) והן לנטילת אשראי זול (ריביות נמוכות). בנוסף, בשונה ממדינות ה-PIIGS, כלכלות אלו אינן נדרשות לבצע צעדי צנע, ובשל כך גדל פוטנציאל הצמיחה שלהן בשנים הקרובות.
עוד נקודה שעשויה לתמוך בשוקי המניות במדינות אלו, היא היעדר אלטרנטיבה למשקיעים. בדומה לשוק האמריקני, חוסכים גרמנים, דנים או הולנדים, מחויבים כיום ליטול סיכונים בהשקעות, ולו כדי לשמור על הערך הריאלי של כספם. האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים במדינות אלו בקושי מדביקות את קצב האינפלציה.
במקרה שסביבת הריבית באירופה תיוותר אפסית, המשקיעים ייאלצו לנתב את כספם למניות. במצב זה שוקי המניות (והנדל"ן) במדינות שבהן תשואות האג"ח נמוכות מאוד (לדוגמה שוויץ, גרמניה, שבדיה ופינלנד), ייהנו מביקוש גובר של משקיעים מקומיים.
לסיכום, המצב הכלכלי והפיננסי באירופה של ימינו הוא לא מלבב, אולם נוצרו בשוקי המניות האירופיים הזדמנויות השקעה עם פיצוי הולם, שעשויות להוות תוספת תשואה לתיק שלנו, תוך גיוון הפיזור הגיאוגרפי והסקטוריאלי בו.
הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי בפסגות קרנות נאמנות. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או יחידות השתתפות בקרנות נאמנות
אקלים נוח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.