אפטר-שוק מפייסבוק: מה צפוי לחברות הסטארט-אפ בקרוב?

קריסת חברות המדיה החברתית בגל ההנפקות האחרון עלולה למשוך אחריה את חברות הסטארט-אפ, ולהביא לירידה בשוויין ■ דן ציפורין, שותף בקרן קיינן: "אנשים עדיין מאמינים שיש הזדמנויות, אך לחברות סטארט-אפ בוודאי תהיה בעיה עם השווי"

בתחילת יוני שלח פול גראהם, שותף בחממת הסטארט-אפים הפופולארית, Y combinator, מכתב לחברות ובו התייחס להשלכות הביצועים החלשים של פייסבוק לאחר ההנפקה. "אם חברות סטארט-אפ חדשות יגייסו את ההון הראשוני שלהן בשווי נמוך יחסית, זה לא סוף העולם, משום שבמונחים היסטוריים - השווים הם גבוהים. מה שאני חושש ממנו הוא: 1. שיהיה הרבה יותר קשה לגייס; 2. החברות שגייסו בשווי גבוה יאלצו לבצע סבבי גיוס בשווי נמוך (Down Rounds) משמעותית, שעלול לפגוע בהן".

גראהם הפך לאחד מכוכבי זירת ההיי-טק בשנים האחרונות, עם השקעה בחברות כגון Reddit, Dropbox, Airbnb ו-Scribd, כך שהפנייה שלו משכה תשומת לב, והאירה בעיה אמיתית. במשך מספר שנים השתכנענו, כי הרשתות החברתיות הן הדבר הלוהט ביותר במרחב הטכנולוגי, ואז הונפקו חלק מהחברות הבולטות בתחום והגיעו לידי ה"ציבור". לאחר שבנקאים, מייסדים, הנהלות, משקיעים וגורמים אחרים, עשו את ה"סיבוב" שלהם, בוול-סטריט הדברים פתאום נראו אחרת.

הפנמה מהירה

בניגוד לסוף שנות ה-90, אז ההתפכחות מהשווי המנופח של החברות שהונפקו לקחה תקופה ארוכה יחסית, הפעם זה היה מהיר. פייסבוק, זינגה וגרופון - המייצגות הבולטות של עידן הרשתות החברתיות - איבדו בתוך מספר חודשים 50%-80% מערכן. מעל למניות החברות האלו נתלה שלט גדול באדום בוהק - "יזהר הקונה", והפרשנות המתלווה היא שהאוויר החם בורח מהסגמנט של המדיה החברתית.

לא הבועה של 2001

בעוד שבנאסד"ק הנפגעים הם בעיקר הגופים המוסדיים שנכנסו לחברה עם ההנפקה או משקיעים פרטיים נורמטיביים, בזירת הסטארט-אפים שפועלים בתחום מי שמיועד לחטוף את המכה הן קרנות ההון סיכון, משקיעי אנג'ל ו/או היזמים. בדיוק כמו התפוצצות הבועה ב-2001, האפטר-שוק של הנפקת פייסבוק אמור להשליך מהר מאוד על החברות הפרטיות. הערכות השווי של מאות חברות סטארט-אפ, התבססו על שם אחד גדול - פייסבוק, כך שהדעיכה המהירה בשווי של הרשת החברתית, אמורה לגרור אחריה גם ירידה בהערכות השווי של החברות שדהרו על גבה.

"הפארסה סביב הנפקת פייסבוק לא שינתה את דעתנו על החשיבות של המדיה החברתית", אומר דן ציפורין, שותף בקרן ההון סיכון קיינן, שישתתף בכנס הג'רני של "ארנסט אנד יאנג" ו"גלובס", שייערך ביום חמישי, "אך היא בהחלט משפיעה על זווית הראייה שלנו בנוגע לשווי של חברות בתחום. לחברות בתחום החברתי היום בוודאי תהיה בעיה עם השווי, כי אנשים ייזהרו".

בתחילת העשור הקודם היה נדמה שהמודל של "איך לעשות כסף גדול מהאינטרנט" - פוצח. גוגל הצליחה למנף מאות מיליוני משתמשים בחינם ליכולות פיננסיות מרשימות בעזרת מנגנוני הפרסום, כגון ה-AdSense וה-AdWords. פייסבוק הייתה אמורה לקחת את היכולות האלו שלב אחד קדימה, עם צירוף יחסי החברות הווירטואליים בין המשתמשים באתר. אלא שמשהו בתרגום של היחסים האלו לכסף לא עובד כל כך פשוט, לפחות בינתיים.

ההכנסה הרבעונית הממוצעת למשתמש עומדת על כ-1.35 דולר בפייסבוק, שתדווח הלילה, בעוד שבגוגל היא מגיעה ל-7.1 דולר למשתמש. מאז ההנפקה, הידרדר השווי למשתמש פייסבוק מ-115 דולר לכ-45 דולר כיום (בנטרול 8.7% שהחברה מעריכה כחשבונות לא אמיתיים) - נתון שאולי משקף את ההתפכחות מהציפיות שהצמיחה תהיה מהירה בהרבה מכפי שהיא בפועל. לדעת ציפורין, הציפיות המוגזמות הן גם מה שיצר את הבעיה. "פייסבוק היא עדיין חברה של 50 מיליארד דולר, שרק לפני כמה שנים בכלל לא הייתה קיימת. זה עדיין הרבה כסף", הוא אומר, "ובכלל, אני חושב שהיחס לא השתנה כל כך למרות האכזבה מהירידה בשווי. אנשים עדיין חושבים שיש הרבה כסף שניתן לעשות בתחום הדיגיטאלי. אנשים מאמינים שעדיין יש הזדמנויות כפי שהיו לפני הירידות שראינו בשוק".

לצד ההבנה שמה שהריץ את השווי של החברות האלו טרום הכניסה לוול-סטריט לא היה אמיתי, ברור גם שזו לא התפוצצות הבועה שראינו לפני מעט יותר מעשור. הפגיעה, מעריך ציפורין, תישאר מצומצמת. "בחברות שאינן עוסקות במדיה חברתית באופן ישיר אני לא חושב שהאפקט כל כך משמעותי. זה מאוד תלוי במה שאתה עושה". אחת הדוגמאות לכך היא LinkedIn שמספקת תשואה מרשימה למדי מאז הנפקתה עם טיפוס של כ-140%.

ציפורין יודע משהו על הבועה הקודמת. בשנת 1999 הוא הצטרף לחברת דילטיים הישראלית, שהפכה לימים לשופינג.קום. ב-2005 נרכשה שופינג ע"י eBay תמורת כ-620 מיליון דולר, לאחר שהפכה לציבורית בשלהי 2004. אך כבר בימי דילטיים ניסתה החברה להפוך לציבורית, ולגייס 50 מיליון דולר לפי שווי של כ-250 מיליון דולר בשנת 2000, בזמן שהכנסותיה עמדו על מיליוני דולרים בלבד והפסדי עתק.

"זו הרגשה שונה למדי לעומת התפוצצות הבועה לפני עשור. ב-2001 כאשר עמדנו לצאת להנפקה זה היה חלום, כי היו לנו הכנסות של 5 מיליון דולר בלבד. הרבה חברות היו במצב כזה. היום חברות הולכות להנפקה עם 100 מיליון דולר ועסק אמיתי", הוא אומר, "גם גרופון, שאני מבין למה לא אוהבים את המודל העסקי שלה, זה עסק אמיתי. בהחלט. הם החברה הצומחת ביותר מ-0 למיליארד דולר מבחינת הכנסות (בין השנים 2009-2011 ש.ש)".

הנפקה
 הנפקה