הנה רעיון לניסוי סוציולוגי: לכו לירקן השכונתי, קנו קילוגרם תפוחי אדמה ובקשו ממנו, אחרי השקילה והתשלום, תפוח אדמה אחד בחינם. למה? סתם כי זה יום יפה וכי בסך-הכול, על תפוח אדמה אחד הוא הרי יכול לוותר. נניח שהוא מסכים. גשו אליו לאחר כמה ימים, קנו קילוגרם עגבניות ובקשו ממנו שוב, אחרי השקילה והתשלום, שתי עגבניות נוספות בחינם. כי אתם קונים ותיקים, וכי מה זו כבר עוד עגבנייה אחת בקנייה של קילוגרם עגבניות. נניח שקורה הבלתי אפשרי והוא שוב מסכים. גשו אליו כמה ימים לאחר מכן ובקשו מלפפון בחינם, מאותן הסיבות בדיוק. נניח שוב, בעולם שכבר ברור לנו שאינו קיים במציאות, שהוא מסכים. עכשיו חזרו על הפעולות האלה עם כמה ירקנים באזור - ויש לכם אספקת ירקות מכובדת לבית.
לכאורה אין שום סיבה שירקן לא יסכים לתת ללקוח אחד, פעם אחת, ירק אחד. זה הרי לא מסב לו שום נזק. אבל ברור שהמודל הזה לא יכול להתקיים במציאות. למה? כי זה פשוט לא הוגן. הבעיה היא שאנחנו, כצרכנים, מוציאים לא מעט כסף (יותר נכון, מסכימים שיוציאו מאיתנו כסף) בדיוק על בסיס ההיגיון הזה: אולם הקולנוע לוקח 3 שקלים על כל כרטיס שמזמינים באינטרנט? לא נורא, כסף קטן. חברת האשראי לוקחת חצי שקל על כל עסקה? ניחא, אין טעם להוציא זמן ואנרגיות בבירורים.
קוראים לזה "שיטת הגרושים", וזה עובד מצוין. הבנקים, למשל, עשו באמצעות השיטה הזו 14 מיליארד שקל ב-2011, מעמלות שנגבו מהציבור. ההכנסה הזו מתבררת לבתי עסק רבים כדרך משתלמת במיוחד, וכך אנחנו הצרכנים, מוצאים עצמנו משלמים פרמיה על פעולות שאין שום סיבה לשלם בגינן. אספנו עבורכם כמה מהן. ניחוש שלנו? גם אחרי שתקראו ותתרגזו סביר להניח שעדיין תשלמו. בכל זאת, לא שווה לעשות מהומה בשביל כמה גרושים.
קולנוע | עמלת קדמה
הנה אחד הפרדוקסים המרגיזים ביותר בנוגע לעמלות: הקדמה הטכנולוגית, שמקצרת תהליכים וחוסכת כוח אדם, עולה לנו, הלקוחות, יותר. כך, על הזמנת כרטיס קולנוע באינטרנט - פעולה שאינה דורשת דבר וחצי דבר מפקיד הקולנוע - יתווספו "דמי טיפול" של כ-10% ממחיר הכרטיס (בין 4 ל-4.5 שקלים לכרטיס). אם מסיבה כלשהי אינכם מגיעים לקולנוע, אגב, אתם משלמים מחיר מלא, וזה לגיטימי - הרי בכיסא שהזמנתם איש כבר לא יישב - אבל בדיוק מהסיבה הזו העמלה תמוהה. הרי לפי ההיגיון הזה, אם תלכו פיזית לקופות שעות ספורות לפני הקרנת הסרט ותקנו כרטיסים לא תשלמו עמלה, וכאן אתם גם מעסיקים את הקופאים, שמן הסתם עולים לבית הקולנוע יותר מאשר המערכת האוטומטית.
ברשת בתי הקולנוע יס פלאנט תולים את האשמה בקדמה: "מערכת הזמנת הכרטיסים הותקנה בהשקעה רבה והפעלתה כרוכה בהוצאות קבועות של תקשורת נתונים בין מרכז ההזמנות לבתי הקולנוע, אחזקה שוטפת של עשרות קווים נכנסים, ועלויות אחזקת תוכנה ותמיכה מסביב לשעון. השימוש בשירות זה עוזר ללקוח לבחור מקומות ישיבה באולם ולשריין אותם לעצמו מראש, וכמובן נתון לשיקול דעתו בלבד".
גם בסינמה סיטי מסבירים כך את עמלה: "מדובר בשירות נוסף לנוחיות קהל הצופים, הכולל מערך שירות עם עלויות תחזוקה מאוד גבוהות (אבטחה, פיתוח, תחזוקה שוטפת, חברת גרפיקה, קווי תקשורת, רישיונות, התאמה לפלטפורמות חדשות וכולי)". עוד הם מוסרים כי מערכות ההזמנה באינטרנט אינן חלופה לקופות הכרטיסים ולמערך כוח האדם שמסביב.
בקולנוע לב מסבירים כי "ההזמנות באינטרנט מתבצעות דרך חברה חיצונית, אשר מפעילה ומתחזקת את האתר", ומתגאים בכך שהעמלות שלהם הן מהנמוכות בבתי הקולנוע בארץ".
אז הנה רעיון לבתי הקולנוע: בערבים עמוסים במיוחד, כשצריך להעסיק יותר עובדים, למה שלא תגבו עוד כסף על כל כרטיס? זה הרי אותו עיקרון.
סלולר | עמלת טעינה
הדוחות הכספיים של חברות הסלולר הצביעו על שחיקה ברווחיות בעקבות הרפורמות האחרונות, אבל לפחות הן זוכות להכנסות מהדלת האחורית. כך, מי שמבקש להטעין טלפון במסלול ביג טוק של אורנג' (מסלול של תשלום מראש המשמש בעיקר הורים לילדים) ישלם 7 שקלים על כל טעינה. אין לכם זמן ללכת עד לסניף אורנג' הקרוב? - תשלמו 5 שקלים, עמלת נציג בטלפון, מהטעינה השנייה ואילך.
באורנג' מאשרים את קיומה של עמלת נציג, אך מזכירים כי "יש מגוון אלטרנטיבות ללא עמלה, כמו אתר האינטרנט או נקודות מכירה", וכי "ברוב הכרטיסים אין עמלת טעינה, כגון כרטיסי הבונוס".
עמלות משונות אחרות גובות שלוש הספקיות הגדולות כאשר מעדיף הלקוח לשנות את אמצעי התשלום להוראת קבע בנקאית. מדובר בעמלה חד-פעמית של בין 30 ל-35 שקל, המצטרפת לעמלה חודשית קבועה: כ-4 שקלים בפלאפון, 8 שקלים באורנג' וכ-10 שקלים בסלקום.
הנימוק של סלקום הוא שלתשלום באמצעות הוראת קבע נלוות עלויות גבייה גבוהות יחסית לאלה של כרטיס האשראי. כך אומרים גם בפרטנר. בפלאפון מסבירים כי בעוד שחברות האשראי מבטחות את התשלומים, על הוראות קבע חל סיכון בהחזרתן, ומדגישים כי יש חברות שאפילו אינן מאפשרות כלל תשלום באמצעות הוראת קבע. טוב, בשביל זה יש כרטיס אשראי (ע"ע).
בזק | עמלת חסימה
גם בזק גובה עמלות משונות על פעולות שלא נדרשת עבורן פעולה מאומצת. לדוגמה: תרצו לחסום את הקו הביתי לחיוג לחו"ל? תשלמו 56 שקל (מהחסימה השנייה). נכנס לדירה דייר חדש והקו נשאר? כדי להעביר את הקו על-שמו ייגבה סכום חד-פעמי של כ-20 שקל.
בבזק מפנים אותנו למשרד התקשורת, שקובע את התעריפים, ושם נמסר לנו כי "התעריפים מבוססים על המלצות ועדה ציבורית שבחנה את תעריפי חברת בזק ועלויותיה", וכן כי "בשנה הקרובה צפוי שינוי במכלול תעריפיה המפוקחים של בזק".
מופעים | עמלת הזמנה
צרכני תרבות שירצו לשריין לעצמם כרטיסים למופעים ישלמו עמלה מוזרה אם יזמינו את הכרטיסים מראש באינטרנט. במועדון זאפה, למשל, עבור כל כרטיס נגבית עמלה של 10 שקלים. וגם בתרבות מסוג אחר - משרדי כרטיסים כמו לאן, הדרן או גרבר - גוזרים קופון על מכירת כרטיסים להופעות, לאירועים ולתערוכות, וכמובן למשחקי ספורט. כך שלכל רכישה שמתבצעת באינטרנט או טלפונית יתווסף סכום של 15 שקל. 15 שקל עבור הדפסת כרטיס, הכנסתו למעטפה ושליחתו לרוכש - כאשר רכישה בקופות, שמצריכה כוח אדם ושעות עבודה משמעותיים הרבה יותר, אינה עולה אגורה מעבר למחיר הכרטיס.
בלאן מאשרים כי "בגין כל הזמנה טלפונית או באמצעות האינטרנט גובה משרדנו 15 שקל דמי טיפול ומשלוח בדואר רשום", ומדגישים כי לפחות העמלה אינה משתנה "בהתאם למספר הכרטיסים שהוזמנו". בתגובה לשאלה בנוגע לעמלות הנוספות נמסר כי לאן רשאית לגבות עמלת מכירה מוקדמת עד גובה של 10% כקבוע בחוק, וכי "העמלה היא פרנסתנו". צריך להגיד להם שאפו על הכנות.
באתר eventim, שבו נמכרים כרטיסים למופעים שונים, משלמים המזמינים עמלה כפולה: לקוחה ששילמה כ-600 שקל עבור כרטיסים להופעה של אלניס מוריסט, הופתעה למצוא חיוב של 30 שקל נוספים. הנימוק בחשבונית: 15 שקל המוגדרים כעמלת הזמנה ו-15 שקל נוספים כ"עמלת שירות ומשלוח". תגובת החברה לא התקבלה עד מועד סגירת הגיליון.
חניה | עמלת אפליקציה
בדיוק על אותו עיקרון של עמלת בתי הקולנוע עובדת גם העמלה שגובים בשירות החניה של פנגו: מי שיבקש להשתמש באפליקציה עבור חניה במקום לעשות זאת באמצעות הטלפון ישלם חצי שקל לכל הפעלה. גם בפנגו מסבירים את העמלה הקטנה-אך-מרגיזה הזו בכסף הרב שהשקיעו בטכנולוגיה: "אפשר להפעיל חניה בכמה דרכים", אומרים לנו בפנגו, "בשיחה בעלות זמן אוויר (שיחה להפעלה ושיחה לסיום), באס.אם.אס במחיר 50 אגורות להפעלה ו-50 אגורות לסיום, או באמצעות האפליקציה שבה הפעלה עולה 50 אגורות, אך הארכה או סיום הם ללא תשלום נוסף. השקענו רבות בפיתוח מוצר שיהיה נוח, קל ומהיר למשתמשים, ועדיין אנו מאפשרים לכל לקוח לבחור את הערוץ המועדף עליו".
פנגו אינה היחידה שפתחה שירות אפליקציה. רשתות דומינוס פיצה ופיצה האט, למשל, מעודדות את הלקוחות להשתמש באפליקציה, שלא רק שאינה גובה יותר כסף, אלא אפילו כוללת מבצעים מיוחדים רק למזמינים מהסמארטפון. המטרה שם היא לעודד את המזמינים להרפות מהשירות הטלפוני ולייעל את תהליך ההזמנה דרך האפליקציה, שהיא, אגב, מאוד ידידותית למשתמש. אז איפה נכנסת העלות הנוספת על ההשקעה בטכנולוגיה אצל פנגו? הרי גם הפעלה באמצעות שיחת טלפון נעשית דרך מערכת ממוחשבת, שבה מקישים את מספר הרכב ואומרים בקול את שם העיר. ניחוש שלנו: בפנגו גובים את העמלה המיותרת על האפליקציה כי הם יודעים כמה זה מביך לצעוק באמצע הרחוב "תל אביב!" אל תוך הטלפון.
אשראי | עמלת שימוש
אחת הבדיחות הגרועות של עולם השופינג מגיעה בקופה, כשאתם מבקשים לשלם בתשלומים ואז אומרים לכם: "עד כך וכך תשלומים ללא ריבית". הנה כי כן, על כל תשלום בעסקת תשלומים שתבצעו באמצעות ויזה כאל נגבות מכם 55 אגורות; כסף קטן, שמצטבר ללא מעט. לא בא לכם לתרום חצי שקל עבור כל תשלום ואתם מבקשים לפרוע מיידית את העסקה? תשלמו בין 30 ל-40 שקל בגין פירעון מוקדם. מלכוד 22.
יתר על כן, תשלמו 10 שקל עבור הפעולה הפקידותית המסובכת שגוררת הזזת מועד החיוב. על הודעה בנוגע לפיגור בתשלומים, שכוללת את התהליך המפרך והיקר של הדפסת מכתב ושליחתו, ייגבו מכם 65 שקל.
גם ישראכרט גובה עמלות דומות, אם כי שם מתגאים כי הן "הנמוכות בישראל" (9.11 שקלים על שינוי מועד החיוב ו-49 אגורות על עסקה בתשלומים).
בכאל מסבירים כי "העמלות נגבות מהלקוח במקרים שבהם נדרשת פעולה נוספת של עיבוד או של תפעול מעבר לתהליכי העבודה השוטפים". בהתחשב בעובדה שעל הכרטיס משולמים דמי טיפול חודשיים, נראה שמשמעות המונח "מעבר לתהליכי העבודה השוטפים" הוא פשוט שימוש בכרטיס. לכן נשאלת השאלה: אם אנחנו לא משתמשים בכלל בכרטיס, ויזה תחזיר לנו את דמי הטיפול והאחזקה? התשובה די ברורה.
חשמל | עמלת הקלדה
אפרופו פעולות פשוטות שאיכשהו עולות הרבה כסף, נסו להחליף את שם הלקוח המופיע על חשבון החשמל (משהו שעושים, למשל, כאשר שוכרים דירה או חלילה אחרי פטירת בעל החשבון), פרוצדורה שוודאי דורשת מפקיד בחברת החשמל לפתוח עמוד במחשב, למחוק שם אחד ולהקליד שם חדש. העמלה שנגבית על פעולה זו היא 8.13 שקלים.
בחברת החשמל לא מתרגשים מההיגיון הזה ודבקים בטיעון של "עבודה מעבר לרגיל": עמלת החלפת השם בחשבון החשמל, אומרים שם, כוללת זמן עבודה, עדכון המערכת, הפקת מכתב ללקוח ומשלוח בדואר. מעבר לכך, מציינים שם כי הרגולטור הוא זה שמחליטה והקובע את עמלות הפעולות שמבצעת חברת החשמל.
עמלות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
