ארה"ב מביעה אמון בישראל: גייתנר חתם על הארכת הערבויות

שר האוצר של ארה"ב, טימותי גייתנר, ומנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, חתמו אמש (ד') בוושינגטון על מזכר הבנות להארכת הערבויות האמריקניות לישראל. בטקס השתתפו גם שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן; שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו; והציר הכלכלי של ישראל בארה"ב, אלי גרונר.

בטקס החתימה אמר גייתנר: "ישראל היא שותף חיוני ובעלת ברית של ארה"ב. הארכת הזמינות של הערבויות תאפשר לממשלת ישראל להוסיף ליהנות מגישה לשווקי הון בשערים נוחים בשנים הבאות".

גייתנר שיבח את הכלכלה הישראלית וציין שהמשק הפיננסי בישראל מנוהל היטב ונמצא בידיים טובות ושהארכת הערבויות משקפת את האמון שנותנת ארה"ב בכלכלת ישראל.

בהודעה נפרדת לעיתונות של משרד האוצר האמריקני נאמר, שהארכת תכנית הערבויות "מאששת את ביטחונה של ארה"ב בנתוני הבסיס החזקים של הכלכלה הישראלית וברקורד הסולידי של ממשלת ישראל ביישום מדיניותה הכלכלית".

כהן הודה לגייתנר: "ישראל מעריכה את התמיכה התמיכה רבת השנים, תמיכה יוצאת מהכלל, שמעניקה ארה"ב לישראל. ליחסים בין שתי המדינות יש הרבה מהמשותף. תכנית הערבויות תרמה לביטחונה וליציבותה של הכלכלה הישראלית, והיא תוסיף לקדם את היחסים בין ארה"ב לישראל".

לערבויות האמריקניות היסטוריה ארוכה. ב-1992, העמיד ממשל בוש לרשות ישראל ערובות בסך 10 מיליארד דולר, בפרישה לעשר שנים, שנועדו לסייע במימון מאמצי הקליטה של עולים מבריה"מ. ב-2003 חודשה תכנית הערבויות, הפעם בסך תשעה מיליארד דולר, לעשר שנים נוספות, על רקע הקשיים הכלכליים בגין האינתיפאדה. סבב זה של הערבויות הותנה בכך שכל הכספים שיגויסו בעזרת הערבויות ינוצלו רק בתחומי הקו הירוק. האמריקנים קיזזו מהערבויות את הסכומים שהשקיעה ישראל מדי שנה מעבר לגבולות 67.

ב-27 ביולי השנה חתם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, על חוק להארכת תכנית הערבויות לישראל עד 2016. מזכר ההבנות שנחתם אמש נועד לקבוע פרמטרים ליישום החוק. עד עתה גייסה ישראל מעט יותר מארבעה מיליארד דולר. קצת פחות ממיליארד דולר קוזזו בגין שימוש בכספי הערבויות בשטחים. מזכר ההבנות החדש קובע, שלרשות ישראל יעמדו אפוא ערבויות בסך 3.8 מיליארד דולר.

"שמחים על הארכת הערבויות ומקווים שלא נצטרך להשתמש בהן"

הערבויות ניתנות לישראל במסגרת תכנית JEDG: הקבוצה המשותפת לפיתוח כלכלי (Joint Economic Development Program). הערבויות מוזילות משמעותית את עלויות גיוס הכספים של ממשלת ישראל בשווקים זרים, גם אם ישראל אינה משתמשת בהן בפועל מפני שהן מצביעות על האמון שנותנת ארה"ב בכלכלת ישראל. במילים אחרות: הן מצמצמות את משתנה הסיכון במשוואה לקביעת הריבית על הלוואות שנוטלת ישראל מגופים מסחריים זרים.

בראיון ל"גלובס" אמר דורון כהן: "אנו שמחים על הארכת הערבויות ואנו מקווים שלא נצטרך להשתמש בהן".

כהן אמר, כי האמריקנים ביקשו לצקת תוכן חדש לתכנית הערבויות. בסבב הערבויות הקודם דיווחה ישראל לארה"ב מדי שנה על עמידתה במדדים כלכליים שנקבעו כתנאי לקבלת הערבויות. עתה נוצק תוכן חדש למסגרת הזו. שוב אין מדובר ביחסים "בין אח גדול לאחר קטן", אמר כהן, אלא ביחסים שיוויוניים, לפי בקשת האמריקנים. ישראל שוב לא תצטרך לספק לוושינגטון דו"חות על עמידתה במבחן כלכלי זה או אחר.

מנכ"ל משרד האוצר אמר, שההסכם החדש משיק מסגרת לדו-שיח כלכלי חדש, דו-שיח בין שותפות כלכליות שוות. הוא ציין, שהעלאת דרג החותמים על מזכר ההבנות, מסגן שר לשר האוצר האמריקני עצמו, מעידה על החשיבות שמייחסת ארה"ב לקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.

גורמים אחרים אמר אמש ל"גלובס", כי העובדה שגייתנר עצמו חתם על המסמך תאפשר לממשל אובמה להצביע על נקיטת צעד נוסף של תמיכה בישראל. העלאת הפרופיל של האירוע מכוונת בעיקר לבוחרים יהודיים, בעיקר בפלורידה, מדינה מתנדנדת בעלת חשיבות חשיבות רבה בקביעת תוצאות הבחירות לנשיאות. החלטה לגייס את גייתנר לטקס החתימה התקבלה ברגע האחרון, ושר האוצר הישראלי, יובל שטייניץ, לא הספיק להגיע לוושינגטון. מכל מקום, גייתנר שוחח עמו טלפונית לפני הטקס.

כהן אמר, כי בשיח הכלכלי החדש בין ארה"ב לישראל יידונו נושאים בעלי חשיבות לשתי המדינות ובכללם מדיניות כלכלית, פיסקלית ומוניטרית, בטיחות סייבר בפרמטרים מסחריים ודרכים להתמודד עם איומים על שוק העבודה. "יש לנו הרבה מה ללמוד מהאמריקנים ואני מקווה שנצליח להוסיף להם משהו משלנו".

אלי גרונר, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, אמר ל"גלובס", כי תכנית הערבויות הוכיחה את עצמה ו"חלק לא מבוטל" מהאיתנות הפיננסית של ישראל נובע מהשימוש בערבויות בשנים קודמות.

"יש זרם בחשיבה הכלכלית הישראלית שאמר שהלוואי שישראל לא תזדקק לערבויות, אך עצם העובדה שהן עומדות לרשותנו משדרת מסר לשווקים שהסיכון הישראלי סביר יותר ושארה"ב מתייצבת מאחורי ישראל", אמר גרונר. "זה מסר חשוב מאוד על רקע מצבה הגיאו-פוליטי של ישראל".

הוא ציין, שמסגרת השיח הכלכלי החדש בין שתי המדינות תאפשר לשראל "ללמוד מידידינו הטובים בוושינגטון; בלי להיות יומרני, אני מקווה שנוכל גם לשמש עזר כנגדם".