"בישראל יש יזמים משוגעים שרוצים לבנות דברים גדולים"

היום (ה') מתקיים בת"א כנס הג'רני ה-12 של "גלובס" ו"ארנסט אנד יאנג", ובו צפויים לעלות לדיון הנושאים החמים בתעשיית ההיי-טק והביומד - השקעות הון סיכון, גיוסי הון, סטארט-אפים ועוד. אתר "גלובס" מעביר את הכנס בשידור חי.

בפאנל הראשון שעסק במימון אלטרנטיבי לסטארט-אפים בשלבים המוקדמים, השתתפו דיוויד בלומברג מבלומברג קפיטל, ג'רמי ברבי מקימה ונצ'רס ניר טרלובסקי מדה טיים, אלון גבע מ-Inimite, פיטר ריד מ-Entertainment Insights, מוריס ורדיגר מ-Western Technology Investment, אורי אדוני מ-JVP ואורן בר-און מארנסט אנד יאנג.

"אין לנו באמת מושג מה יעבוד ומה לא. עשיתי הרבה השקעות והיכולת לבחור חברה מנצחת על הנייר היא אפסית", מסביר ניר טרלובסקי, ממייסדי חממת The Time. "אנחנו משקיעים 500 אלף דולר בסטארט-אפ. אתה צריך לתת מספיק כסף לחברה בשלב מוקדם כדי שהם יצליחו להגיע לשלב של מוצר. בעבר היית צריך להשקיע 10 מיליון דולר כדי להקים חברה. היום עם חצי מיליון דולר אתה יכול להקים חברה ועם 2-3 מיליון דולר אתה יכול להיות רווחי".

אורן בר-און מארנסט אנד יאנג התייחס להבדל בהשקעה בסבב הראשוני בין קרנות הון סיכון לבין האנג'לים. "בשנתיים-שלוש האחרונות לא ראיתי את הקרנות עובדות בתחום של סבבים מוקדמים והאנג'לים כיסו את החלל הזה. אנחנו גם רואים יותר כסף מקומי חוזר לסבבים המוקדמים. להערכתי, נראה את האנג'לים פחות אקטיביים בשנה הבאה ואת הקרנות הישראליות חוזרות לסבבים המוקדמים".

אורי אדוני מקרן JVP אמר שדווקא בקרן הירושלמית הם מעדיפים את הסבבים המוקדמים. "בעברית קוראים לזה 'הון סיכון' משום שיש סיכון מסוים בעסק שלנו. זה מוזר כי קרנות בדרך כלל לא אוהבות סיכון. ככל שהחברה בוגרת יותר, אז הסיכון נמוך יותר. אבל אצלנו האקזיטים היו בחברות שהשקענו בהן משלב מוקדם ושהיינו מעורבים בהן מההתחלה. מהניסיון שלנו זה מה שעובד יותר טוב".

אדוני התייחס גם לשינויים שהסטארט-אפים מתמודדים איתם. "השוק משתנה כל כך מהר אז אתה צריך להיות מודע למה קורה ולדאוג שאתה מספיק גמיש כדי להתקדם". גם מוריס ורדיגר מ-Western Technology Investment, התייחס לשינויים: "כל תוכנית עסקית משתנה לאורך הזמן. אני לא חושב שיש תוכנית עסקית אחת שלא השתנתה מהרגע הראשון שראינו אותה בתחילת הדרך".

נושא מעניין שהעלה מנחה הפאנל, סול קליין מקרן אינדקס ונצ'רס, היה המיקום של הסטארט-אפ והשפעה על היכולת לגייס כסף. לטענת אלון גבע מחברת Intimi, "אני חושב שעבור סטארט-אפים ישראליים לקבל השקעת סיד תהיה יותר קלה בניו יורק מאשר אם הם נמצאים בישראל".

לדברי דיוויד בלמברג מקרן בלמברג קפיטל, החברות צריכות לחשוב גלובלי. "כמעט כל חברה בפורטפוליו שלנו היא בינלאומית מהרגע הראשון וגם אם לא, אז היא הופכת כזו מאוד מהר. אפשר לבנות חברות גדולות ורלבנטיות, שצומחות במאות אחוזים, מחוץ לסיליקון ואלי. אבל החברות האלה צריכות להשיק בשלב מוקדם יחסית את המוצר שלהם בארה"ב כי יש שם קהל של Early Adopters, שמאמץ טכנולוגיות במהירות וזה חשוב לחברה בתחילת הדרך".

קליין דיבר על היזמות באירופה ולדבריו, "למדנו מההשקעה שלנו בסקייפ שאפשר להצליח גם לא מתוך ארה"ב. את סקייפ בנו באסטוניה. יש סטארט-אפים ויזמים גם בהונגריה, בקרואטיה, ברומניה. יש שם הרבה כישרון".

ג'רמי ברבי מקרן קימה ונצ'רס סיכם בדבריו את ההבדל בין סטארט-אפים שקמים באירופה לעומת אלה שנולדים בישראל. "האירופיים לא מחפשים לבנות חברה מאוד מאוד גדולה. בישראל יש הרבה יזמים משגועים שרוצים לבנות דברים מאוד גדולים. כשאנשים מחפשים אקזיט מהיר אז הם אומרים לעצמם: 'אנחנו רוצים להיקנות על-ידי גוגל או פייסבוק אז אנחנו צריכים להיות בסיליקון ואלי'. אבל זה סיוט. למצוא ולהעסיק עובדים בשכר הגיוני זה מאוד קשה. אני ממליץ לסטארט-אפים להישאר איפה שהם".