"העתיד הוא במתן תרופות ללא ביקור רופא"

כיצד ישתנה תחום המכשור הרפואי עם המעבר של מירב המידע, כוח ההחלטה ואפילו המכשירים עצמם לידי הצרכן? זו הייתה השאלה המרכזית שנדונה בפאנל בתחום הבריאות בכנס Journey 2012 שנערך היום בתל אביב בשיתוף "גלובס" וארנסט אנד יאנג.

הדוברים - פנינה סייפר, שותפה בקרן מדיקה, שהנחתה את הפאנל; גלן ג'יובנוטי, מנהל תחום הבריאות בארנסט אנד יאנג, הנספטר פרנק, מנהל תחום הצרכן בנוברטיס וקארל גורדון, שותף מייסד באורבימד - תהו כיצד ישפיע השינוי הזה, לצד לחץ המימון והעלויות הגובר על התעשיה, על המודלים העסקיים של כל השחקנים בתחום: חברות המכשור הרפואי הגדולות והקטנות, חברות הביטוח, קרנות הון הסיכון והצרכנים עצמם.

ג'יובנוטי: "השוק הזה עובר לחץ מחירים עצום כלפי מטה, עם הגעת עלויות הבריאות לחלק בלתי סביר מן התל"ג של המדינותה המפותחות. אך, למרות הדאגות לגבי לחץ המחירים, התחום שומר על שיעורי צמיחה סבירים. נכון, רוב הצמיחה היא בחרות הגדולות שמגלגלות מעל מיליארד דולר ויש מעט מאוד צמיחה בחברות הקטנות יותר ככלל (מעת לעת אחת מהן מפתיעה), אך בסך הכל השוק הזה עומד בלחצים של המשבר הכלכלי האחרון באופן יחסית סביר".

אולם, המשך הצמיחה תלוי לדברים בהבנה כי אנחנו "בשוק של תוצאות ולא בשוק של מוצרים". עד כה חברות המכשור הרפואי היו מוכרות מוצרים ונותנות למשתמשים להתמודד עם האתגרים בשימוש בהם. כיום חברות המכשור הרפואי מחוייבות לתוצאה כולה. "אם חברה באמת רוצה להשפיע על התוצאה לחולה ועל התוצאה הכלכלית של השימוש במוצרים שלה, היא צריכה לעסו בתחום המחלות הכרוניות", אומר ג'יובנוטי. "המחלות הללו מהוות 75% מהשוק במדינות המפותחות. ואם חושבים על מחלות כרוניות, עיקר הפתרון תלוי בהתנהגות - או ברפואה מונעת, או בהתנהגות נכונה של ניהול המחלה כאשר כבר חולים בה".

ואם בהתנהגות עסקינן, הרי שחייבים לדבר ישירות אל הצרכן. "אחת מהבעיות היא שהחולים מותקפים על ידי מידע, אבל רוב המידע הרפואי הטוב עדיין מכוון לרופא. יש צורך במידע מותאם לצרכן שיכול לעזור לאזן בין סיכונים ותועלות יחד עם עלות".

הישראלים כבר הבינו את הסיפור הזה, אומר ג'יובנוטי. "פגשנו כבר 12 חברות בישראליות של התחום הצומח של המובייל הלת', הכולל גם הטמעה של יכולות סלולריות בתוך מכשירים רפואיים, וגם הכנסת יכולות של מכשור רפואי לתוך הטלפון הסלולרי". השינויים האלה גוררים כניסה לשוק הרפואי של חברות מוצרי צריכה, ושחקנים נוספים לא קלאסיים.

גם התשלום ייראה אחרת. "יהיו מודלים עסקים רבים המבוססים לא על מכירה של מכשיר אלא על חלוקה בחיסכון העלויות בין החברה לצרכן או בין חברת המכשור הרפואי לחברת הביטוח, אחרי שהתועלת כבר התקבלה. מודלים כאלה פירושם שגם בין חברות המכשור הרפואי לסטארט אפים, יהיו יותר מודלים של חלוקת סיכון והצלחה, לעומת מודלים פשוטים של רכישת הסטארט אפ כולו".

קרל גורדן מאורבימד שומר על גישה מעט יות מסורתית. הוא מרגיע שאורבימד לא תשקיע היום רק באפליקציות "אנחנו משקיעים בחברות המסורתיות אבל מעודדים אותן יותר מבעבר להקפיד על עלויות. לצידן, נשקע בחברות חדשניות".

גורדן מדגיש כי : "הדבר החשוב היום בבחינת חברת תרופות או מכשור רפואי הוא להבין שהמחיר שקיבלת על עכשיו עבור מוצר דומה הוא לא בהכרח המחיר שתקבל בעתיד. אין כבר כלל אצבע 'תרופה לסרטן מתומחרת ב-100 אלף דולר', אבל זה גם לא אומר שכל התרופות ימכרו בפחות. יהיו עדיין תרופות ב-100 אלף דולר, אבל רף הכניסה לקטגוריה הזו יהיה גבוה יותר, ויהיה קשור להוכחת יעילו וצאת דופן, הרבהיותר מבעבר".

פרנק לעומתו מאמין כי: "יהיה שינוי פרדיגמה מוחלט. בנוברטיס אני אחד מ-30 אנשים שמתכוננים לעולם הזה". הוא מציג שינויים רדיקליים כמו למשל, ירידה דרמטית במספר הביקורים אצל הרופא כדי לקבל תרופות. "אנשים מחכים 20 דקות כדי לראות רופא 2 דקות וכשהם מגיעים הם כבריודעים מה הם רוצים ממנו, אפילו ההורים שלי יודעים והם בני 80. האם לא ניתן לקבל חלק מן התרופות ישירות מחברת הביטוח?". במודל כזה הרופאים יתפנו יותר לעסוק בבעיות מורכבות.

באשר לשאלה מי ישלם עבור הבריאות בעולם החדש, פרנק וג'יובנוטי מאמינים כי חלק מן התשלום יהיה מן הכיס של הצרכן. גורדון לעומתן מאמין כי הצכן לא יסכים לשלם את רוב העלות. "אם אין מודל של חברת ביטוח המשלמת לפחות חלק מן המוצר, אני לא אמהר להשקיע".