ג'ובים מחשמלים

1. דוח המבקר על החגיגות של חברת החשמל הרתיח אתכם? מה יש לדבר, זה אכן מרתיח את הדם. החגיגות והחריגות שמצא המבקר בחברת החשמל בין השנים 1996 ל-2008 הסתכמו במיליארדי שקלים, שזרמו לעובדי החברה ולגמלאיה בכל מיני צורות ובכל מיני טריקים - מענקי פרישה נדיבים, הטבות חריגות, דמי הבראה גבוהים, משכורות 14 ועוד ועוד. וכל זה נעשה מתחת לאפם של כל אלה שהיו אמורים לשמור על הקופה, או מה שאוהבים לכנות היום: "האינטרס הציבורי".

מתחת לאפה של ההנהלה, מתחת לאפם של הדירקטורים, מתחת לאפה של הרגולציה, הכוללת את משרדי האנרגיה, רשות החברות ורשות החשמל. כל כך הרבה "שומרי סף", שלא ממש הצליחו לשמור על הסף, אלא המשיכו לנמנם, כל אחד בתפקידו, כל אחד בתורו, במשך שנים על גבי שנים.

בדבר אחד טועה המבקר: ההשפעה של החריגות הללו על הצרכנים ועל תעריפי החשמל די שולית, למרות המספרים העצומים לכאורה. מיליארדי שקלים של חריגות שנפרסים על פני 12 שנה הופכים למאות מיליוני שקלים בודדים מדי שנה, סכומים שבקושי מדגדגים את תעריפי החשמל לצרכנים. זה לא מכשיר כמובן את החגיגות, זה לא הופך אותן ללגיטימיות, זה בהחלט מחריף את מצבה הפיננסי הרעוע ממילא של חברת החשמל, אבל זה נותן איזושהי פרופורציה לאיפה נמצא הכסף הגדול באמת בחברת החשמל.

ההשפעה של מרכיבי ההוצאות בחברה על תעריפי החשמל היא כזו, פחות או יותר: 20% הוצאות שכר על העובדים, 30% הוצאות של תחנות כוח ו-50% הוצאות על דלקים (גז טבעי, מזוט, פחם). כלומר, אף על פי שחגיגות השכר של העובדים מושכות הרבה רייטינג, מעלות לנו את הסעיף וזוכות לסיקור אינטנסיבי, ההשפעה שלהן על חשבון החשמל שלנו מוגבלת מאוד. גם אם החברה תפטר 2,000 עובדים, תקצץ בהטבות ובמתנות ובחריגות האחרות, הצרכנים בקושי ייהנו מכך.

הכסף הגדול שבאמת משפיע נדחק הצדה ולא נמצא תחת אור הזרקורים. זה כנראה נושא מורכב, מסובך, די משעמם מכדי למשוך רייטינג (כמו הסבת תחנת כוח פחמית לגז, שעולה מיליארדים), לעומת הטבות שכר וחשמל חינם, אבל תהיו בטוחים: אם אי-פעם המבקר יפתח את תיבת הפנדורה הזו, של מכרזי חברת החשמל לאורך העשור האחרון על דלקים ועל ציוד (למשל, החוזה הרשלני עם מצרים ויוסי מימן), המספרים החריגים שהוא מצא בחגיגות העובדים יחווירו ויתגמדו מול הממצאים שייחשפו על הדרך שבה מוציאה חברת החשמל את הכסף הגדול. וזה הכסף שמשפיע בצורה הכי משמעותית על חשבון החשמל.

2. מאחורי "שומרי הסף" שהתרשלו בשמירה בחברת החשמל, מסתתרים עשרות שמות, של מנהלים, של רגולטורים, של דירקטורים. כולם ממשיכים הלאה, לג'וב הבא, לכיסא בדירקטוריון הבא, כאילו לא קרה דבר. מיליארדים התעופפו שלא לצורך וב"שומרי הסף" לא דבק רבב. אחד מהם, הדירקטור אברהם נתן, מאס במצב בתחילת השנה והתפטר מהדירקטוריון.

הנה כמה ציטוטים ממכתב ההתפטרות שלו, שמדברים בעד עצמם: "לחברת החשמל יש 8 גופי פיקוח, כגון רשות החשמל, רשות החברות הממשלתיות, הממונה על השכר, אגף התקציבים, המשרד לאיכות הסביבה, רשות ני"ע וכד', וכל אחד מהם בעל סמכות, עצמאי בתחומו ואין תיאום ביניהם, ולעתים אף ניגודי אינטרסים ומאבקים, עד כדי אי משילות וחוסר אפשרות לקיים רפורמה כלשהי... הדירקטוריון הנושא בסמכות ובאחריות, הנתפס בציבור כאחראי למצבה של החברה, מתקשה לנווט את פעילות החברה שכן מרבית ההחלטות ביחס לחברה ועתיד משק החשמל בישראל מתקבלות על-ידי גופים מפקחים שאינם נושאים באחריות..."

העניין הזה של סמכות ואחריות (הסמכות נתונה לבצע שטויות שעולות מיליארדים, אבל האחריות נעלמת עם דוח המבקר שמעלה אבק) הרתיח בצדק אחד מקוראי "גלובס", ליאור טפר, ששלח לנו את התגובה הבאה: "זה שנים ארוכות נחשפות פרשיות של רשלנות מצד בעלי תפקידים ודירקטורים בחברות ציבוריות וממשלתיות, אך הנושא נשכח לאחר יום, במקרה הטוב יומיים. הדוגמה האחרונה היא דוחות המבקר על חברת החשמל, אך הוא נכון במקרים רבים נוספים כדוגמת אגרקסקו ועוד. בדוח על חברת החשמל נחשפה העובדה שתחת עיניהם של הדירקטורים ובביצוע בעלי תפקיד בכירים בחברת החשמל, נעשה שימוש כשלא כדין בכספי ציבור, דבר שהביא לפגיעה במצבה הפיננסי של חברת החשמל... באופן שאינו מפתיע, בעלי התפקידים השונים לא נדרשים לדין וחשבון כלשהו. חלקם ממשיכים לכהן בתפקידים שונים בחברת החשמל וחלקם המשיכו לתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות אחרות... חייבים לדרוש הסברים מאותם בעלי תפקידים... לפחות שיעמדו בפני משפט הציבור ויידרשו לתת דין וחשבון, מעין "קלון עסקי" שלא יאפשר לחברות ממשלתיות או ציבוריות להמשיך ולהעסיקם מבלי לשאול שאלות בנוגע לתפקודם בעבר..."

3. כל הנהלה וכל דירקטוריון מבצעים טעויות לאורך כהונתם. כמובן שאי אפשר לדרוש שלמות בקבלת החלטות וביצוע. טעויות לעולם קורות, אבל בחברת החשמל לא מדובר ב"טעויות" סטנדרטיות, אלא בבורות של מיליארדים, לאורך שנים, בעצימת עין, בהתרשלות של ממש. מכיוון שאנו מסכימים לחלוטין עם אבחנותיו של קורא "גלובס", כל שנותר לנו הוא לגשת לדוחות חברת החשמל בתקופות הרלוונטיות לדוח המבקר ולשלוף מהם מדגם מייצג של כמה שמות של חברי דירקטוריון שבידיהם ניתנה הסמכות וחשוב מזה - האחריות.

קבלו אותם: אלי לנדאו, יו"ר הדירקטוריון לשעבר; שלמה רוטמן, לשעבר יו"ר הדירקטוריון וסמנכ"ל בכיר בבינלאומי; איזי תפוחי, דירקטור ולשעבר יו"ר בזק; משה גביש, מ"מ יו"ר הדירקטוריון ולשעבר נציב מס הכנסה; עו"ד פנינה דבורין; סטלה הנדלר, היום יו"ר הוט; יפה ויגודסקי, לשעבר מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית; חנה גרטלר, לשעבר בעלת תחנת הרדיו 99 אףאם (אמו של איש העסקים דן גרטלר); מוטי פרידמן, לשעבר יו"ר חברת החשמל ואחד מבכירי פירמת ראיית החשבון דלויט-ברייטמן-אלמגור; קובי כץ, לשעבר מנכ"ל משרד התשתיות; אבי גפן, לשעבר סגן הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר; שאול צמח, לשעבר סגן הממונה, על אגף התקציבים במשרד האוצר והיום מנכ"ל משרד האנרגיה והמים; עמית לנג, מנהל אגף כלכלה ורגולציה בפרטנר, זאב אורן, לשעבר המשנה למנכ"ל החברות הממשלתיות; שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה; אמיר לוי, לשעבר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

או-קיי, מספיק. יש עוד, כמובן, עוד עשרות שמות שאפשר להעלות מהדוחות, אבל מה שזועק מתוך הרשימה הזו הוא דווקא הדירקטורים מטעם משרד האוצר, וליתר הדיוק, בעלי התפקידים באגף התקציבים במשרד האוצר. לא להאמין! למעשה, אנשי הכספים החזקים ביותר במדינה, האנשים שיושבים על הברז, שמטיפים לרפורמות, שמטיפים להתייעלות, שנותנים בראש לחברת החשמל ולהתנהלותה, שרוצים לרסק את הוועד החזק שלה - אלו האנשים שהיו בדירקטוריון של החברה בזמן שמיליארדים בוזבזו שלא כדין. ומה הם עשו? אה... איזה כיף זה להטיף מוסר ולהטיף להתייעלות ולהטיף לרפורמות. לקחת אחריות? מה פתאום? הרי הג'וב הבא מחכה לנו.

eli@globes.co.il