אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה שנכשלה לאחרונה בקידוחי "שרה" ו"מירה", התבטא היום (א') לראשונה בוועידת האנרגיה על הכישלונות ועל התוכניות לעתיד ואמר כי החברה לא תוכל לגייס היום כסף למימון קידוחים נוספים, אולם להערכתו "בעוד כמה שבועות התמונה תהיה אחרת". מניית הכשרה אנרגיה התרסקה בכ-90% בשנה האחרונה.
"גם אנחנו התאכזבנו", אמר מראני. "זו הייתה אכזבה קשה ולצערנו למדנו על בשרנו את משמעות הסטטיסטיקה. יש לנו נתונים מצוינים שכרגע אנחנו מעבדים והם יאפשרו לנו להמשיך בתכנית ארוכת הטווח שלנו לקידוחים נוספים. אני מזכיר שלא קדחנו אל מטרות הנפט. היו לנו לא מעט הצלחות, הצלחנו להרים אופרציה מאד רצינית ללא חברה כמו נובל".
מראני רמז כי בכוונת החברה להניח לשוק "להירגע" מהכישלונות האחרונים, בטרם תפעל לגיוס נוסף למימון קידוחים אחרים: "ברור שהיום לא נוכל לגייס כסף למימון הקידוחים אבל בעוד כמה שבועות התמונה תהיה אחרת. אנחנו מקווים להכניס חברות בינ"ל. כולם צריכים להסיק מסקנות, גם המשקיעים וגם הממשלה; להקל קצת בלוחות הזמנים ולחזק את התעשייה. מי שמפחד מקידוח יבש - שלא ייכנס לתעשיית החיפושים".
עו"ד רנל יופה, המייצגת יזמים בתחום חיפושי הנפט, אמרה כי "איך משקיעים יכולים להיכנס לכאן אם ברור להם שהתקנות הנוכחיות הולכות להשתנות וכבר 3 שנים לא החליטו מה יהיו התקנות החדשות? חוק הנפט הוא כנראה הדבר היחיד שלא השתנה כאן ב-50 השנים האחרונות".
לנדאו: "פיתוח 'לוויתן' יעלה מעל 15 מיליארד דולר"
מנכ"ל אבנר גדעון תדמור קרא היום לממשלה לאמץ את המלצות ועדת צמח מהר ככל הניתן על מנת לקדם את פיתוח מאגר "לוויתן". בוועידת האנרגיה 2012 אמר תדמור כי "אי אפשר לדבר על כניסה צפונית לגז אם לא יהיה פרויקט שיזרים אליה גז, קרי פרויקט 'לוויתן'; ואי אפשר לדבר על פיתוח 'לוויתן' אם לא יהיה אופק של ייצוא. המפתח הוא המלצות ועדת צמח. אני בטוח שהממשלה וראש הממשלה יאשרו את ההמלצות האלה כמה שיותר מהר ושלא נראה כאן חלילה דחייה, כי זו אבן הדרך".
תדמור הזהיר מסחבת בנושא זה ואמר בהתייחסו למתקן הנזלה LNG כי "חלון ההזדמנות לייצוא גז לא עומד מלכת, השוק מאד דינמי. בקפריסין גילו גז רק לפני שנה וכבר יש אתר למתקן ייצוא ויש חזון. השאלה היא איך ישראל, שהיתה הראשונה לגלות גז, לא מוצאת את עצמה נשארת מאחור".
יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו, אמר כי "פיתוח 'לוויתן' ידרוש השקעה של מעל 15 מיליארד דולר. זה פרוייקט שהעם בישראל עוד לא ראה. ללא יציבות רגולטורית לא ניתן יהיה לקדם את הפרוייקט ולהכניס שותף אסטרטגי".
בכיר בנובל אנרג'י על הכישלונות ב"מירה" ו"שרה": "זה קורה"
מייסד חברת ערבה פאוור, יוסף אברמוביץ', הזהיר בכנס כי "כל המשקיעים הזרים בתעשייה הסולארית יברחו מכאן בתוך חצי שנה אם הממשלה לא תשקם את את האמון שנהרס בינה למשקיעים". אברמוביץ', שקיבל את תואר איש השנה במשק האנרגיה, קרא לוועדת השרים לאנרגיות מתחדשות להעלות את היעד לשילוב אנרגיות מתחדשות מ-10% מייצור החשמל במדינה ב-2020 ל-20%, להקצות מכסה נוספת של אלף מגוואט לענף ייצור החשמל הסולארי ומכסה נפרדת לבעלי קרקעות בדואים.
ערבה פאוור הקימה את השדה הסולארי הראשון בישראל ליד קיבוץ קטורה ומקדמת הקמת 11 שדות קרקעיים נוספים, כולל במגזר הבדואי. אברמוביץ' חשף כי השותפים בערבה פאוור הקימו חברה בינ"ל המקדמת מיזמים סולאריים ב-70 מדינות.
לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י ומנהל הפעילות של החברה באזור ישראל, אמר כי "היו כאן לאחרונה מספר קידוחים שלא הצליחו וזה יכול לקרות. כשחקן פוטבול חובב אני יכול לצטט מאמן שאמר פעם: 'כשאתה מנצח אתה לא טוב כמו שאתה חושב וכשאתה מפסיד אתה לא גרוע כמו שאתה חושב'".
עמוס ירון: "אנחנו יכולים לקבל החלטה שנשמור גז ל-40 שנה, אבל לא יהיה מי שיפתח את השדה"
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אלונה שפר קארו אמרה בוועידה "היום בבוקר הוצאתי מכתב לשאול צמח (מנכל משרד האנרגיה והמים) וביקשתי לכנס מחדש את הוועדה כי עוד לא יבש הדיו והדו"ח הזה הפך ללא רלבנטי. הדו"ח ניפח את העתודות ב-150 BCM לפחות ומבחינת הצרכים היתה הערכת חסר. במדינה מתוקנת מסתכלים על תוכנית לאומית ואצלנו מתחילים מהסוף החליטו שצריכים לייצא ושצריכים מתקן lng. אנחנו אמרנו שקודם נראה מה הצרכים ואז נחליט".
האלוף במיל' עמוס ירון שמונה לפרוייקטור לייצוא גז אמר "אנחנו יכולים לקבל החלטה שנשמור גז ל-40 שנה, אבל לא יהיה מי שיפתח את השדה, בהנחה שבהחלט יכול להיות שבעוד 25 שנה לא נוכל להמשיך לייצא את הגז. הגז לא בורח מכאן כך שלא יהיה מצב שלא יהיה כאן גז. המדינה תייבא את הגז". "אני לא מבין מה המשרד לאיכות הסביבה בא ומתעסק בכמויות ייצוא".
אלונה שפר-קארו "האינטרס שלנו שבמדינת ישראל כלי רכב יסעו על גז ולא יזהמו".
עמוס ירון: "אין על זה ויכוח. מדינת ישראל אין לה כסף לממן פיתוח שדה בגודל של לוייתן ולכן צריך למצוא קומבינות איך לעשות משהו שיעשה טוב למדינת ישראל. תנו לי לעבוד שנה וחצי על הסטטוטוריקה לראות אם אפשר להקים מתקן LNG בישראל או אי אפשר".
מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו אמר כי "שמעתי את ראש הממשלה מדבר על משילות. באופן סיסטמתי יש מדיניות של שב ואל תעשה. גם במקרה של הכניסה הצפונית המשרד אמר שצריך ללמוד את הנושא. עכשיו עושים שוב את אותה טעות. במשך שנה ישבה וועדה ודנה ושמעה אינספור יועצחם ועכשיו רוצים לדון מחדש כי זה לא מוצא חן בעיני המשרד להגנת הסביבה. חוסר הודאות הזה הורג משקיעים והתוצאה תהיה ששוב לא יהיה מספיק גז למשק".
עמוס ירון: "מתקן lng זה תוספת של 1.5% לתוצר, אז נכון שזה פוגע במידה מסויימת בסביבה אבל זו החלטה של מדיניות ממשלתית".
אבו לשפר-קארו: "אנחנו הראשונים שדחפנו להכנסת גז טבעי לתעשייה ולתחבורה. אנחנו מימנו את הניסוי בהפעלת אוטובוס על גז טבעי. אנחנו במו"מ למכור גז למפעל אמוניה בדרום, אנחנו משקיעים מיליונים במו"פ של GTL".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.