בשלהי המאה שעברה אחז את העולם פחד גדול מפני השד הנורא שזכה לשם "באג 2000" . נבואות כאוטיות הילכו אימים ברחבי העולם. הכול יקרוס, איימו עלינו. בפועל לא קרה מאומה וההר הוליד עכבר. לקראת סוף השנה מנסים להעמיד אותנו שוב במבחן האימה. הפעם קוראים לו הצוק הפיסקלי. מונח אותו תבע יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי.
מהו הצוק הפיסקלי שאנו שומעים יותר ויותר מומחים המזהירים מפניו? על מנת לנסות ולאושש את הכלכלה האמריקאית בעקבות משבר המשכנתאות ב-2008 השתמש הבנק המרכזי של ארה"ב בין היתר בנשק המסים - הטבות מס רווחי הון ופטור ממס על דיבידנדים. תוקפם של אלו יפוג בסוף השנה הנוכחית ויחד עם זאת צפוי גם קיצוץ חד בפעילות הממשלתית על מנת לנסות ולהתמודד עם בעיית הגירעון התופח. לפיכך, טוען ברננקי, אנו עומדים על קצהו של צוק פיסקלי ממנו קל מאוד להידרדר לתהום.
אז מדוע שלא נפחד? עליית שיעורי המס לכ-40% ואובדן תוצר בגובה 5% נשמעים נתונים מפחידים מאוד בכל הקשור לשוקי ההון.
התשובה פשוטה. מיד לאחר הבחירות, ולא משנה מי יזכה בהן, נשמע יותר ויותר איומים מפחידים שעלולים יהיו לגרום לזעזועים קלים בשווקים. היינו עדים לכך בשבוע החולף. אולם, אני לא סבור שיהיה נשיא אמריקני שייתן ידו למהלך כזה. לא שיש למישהו פתרון קסם להפחתת הגירעון העצום, אולם כל נשיא יעשה מה שפוליטיקאי טוב עושה ופשוט ידחה את הקץ.
שיתוף הפעולה הפורה בין הממשל לגופים הפיננסיים יעשה את שלו ותחושת האושר המדומה של האזרח האמריקני ובעקבותיו אזרחי שאר העולם תימשך תקופה נוספת. סוכנויות הדירוג יעלימו עין או שלא, את הגופים הפיננסיים זה ממש לא מעניין, אבל הרבה יותר סביר שנשמע קולות של ההר הוליד עכבר ולא קולות של התנפצות.
הצוק הפיסקלי האמיתי הוא גוש האירו. כרגע יש מין תחושה שכולם מתגייסים למען בחירתו מחדש של אובמה ולכן הוכרז על שקט תעשייתי מכיוונה של אירופה. אולם המצב באירופה לא משתפר. רק מרקל טורחת שוב ושוב להזכיר לכולם כי הרגולציה שהוסכם עליה כבר לפני שנה בועידת הג'י 20 עדיין לא באה לידי ביטוי והפיקוח על פעילותם של מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים עדיין חלש או שלא קיים בכלל.
ובינתיים, מערכת הבנקאות במדינות הבעייתיות של הגוש כמעט משותקת ואיננה מסוגלת להעמיד אשראי, אפילו לגופים עסקיים בעלי יכולת החזר. במצב כזה יכולת התפקוד של המערכת הכלכלית הולכת ומידרדרת והמשבר הבא הוא רק עניין של זמן.
המפץ הפוליטי
ואי אפשר בלי מילה אחת על המפץ הפוליטי של סוף השבוע בישראל. אני מקווה שהחיבור בין הליכוד לישראל ביתנו יוביל לחיבור דומה גם בצידה השמאלי של המפה הפוליטית וישראל תחזור להיות זירה פוליטית של שני גושים גדולים. רק כך יושם קץ לסחטנות הפוליטית ולבזבוז הנורא של כספי ציבור על מנת לרצות את כל השותפות בקואליציה - משרדי ממשלה מיותרים, סגני שרים, מענקים, ועדות ומה לא.
הקדמת הבחירות והאיחוד נתפסים כאיתות חיובי לשוקי המניות והתעניינות הבנקים הזרים בישראל שבה ותופסת תאוצה. השקל אומנם נחלש קלות, בעיקר עקב התחזקות הדולר בעולם, אולם כפי שהבטחתי לפני שבועיים כאן, כשנגיע ל-3.78 שקלים לדולר, כפי שהעריכו האנליסטים של ברקליס, יגיע הבנק התורן ויספר לנו מדוע השקל ימשיך להתחזק.
אז אתמול היה זה תורם של האנליסטים של HSBC להסביר לנו מדוע השקל יתחזק עד לרמה של 3.55 שקלים לדולר. אני לא כל כך מסכים עם הטיעונים הכלכליים שהציגו האנליסטים, אולם ברור לכם שכלכלה ושוק מטבע חוץ כבר מזמן לא קשורים זה בזה וניסיון העבר מוכיח שכשהבנקים הזרים מסמנים מטרה ובנק ישראל והאוצר שותקים, דבר לא ימנע מהם להגיע אליה.
• יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.