מגה-פרויקט מגה-קומבינה: מחלף הענק בין רעננה להרצליה

כביש 20/531 דרומי - זהו שמו של מכרז שתוצאותיו חוללו רעידת אדמה קטנה בענף התשתיות בישראל. מאחורי שם הקוד מסתתר פרויקט ענק, שכולל את הארכת נתיבי איילון צפונה, ממחלף שבעת הכוכבים ועד לאזור שפיים - ומשם התחברות במחלף ענק לכביש 531, הכביש המהיר החדש שיחבר את רעננה להרצליה. קו רכבת שייבנה במסגרת הכביש וקו מים חדש של מקורות הופכים את 531 לאחד המגה-פרויקטים הגדולים והמורכבים ביותר בתחום התשתיות הנבנים כיום במדינה.

בחודש שעבר הודיעה חברת מע"צ, אחראית הפרויקט, כי במכרז הנחשק זכתה קבוצת אשטרום. ההחלטה התקבלה לאחר שבועות שבמהלכם נדונו קשיים וסימני שאלה הקשורים להצעתה של אשטרום: האם לוחות הזמנים לביצוע הפרויקט ריאליים והאם עשויה אשטרום להכניס לפרויקט בדלת האחורית את חברת שפיר. בסופו של דבר החליטה ועדת המכרזים של מע"צ לאשר את זכייתה של אשטרום, למרות שסימני השאלה לא הוסרו לחלוטין.

ארבע מקבוצות הבנייה והתשתיות המובילות כיום במשק התמודדו במכרז להקמת המקטע הדרומי: דניה סיבוס של אפריקה ישראל, סולל בונה של שיכון ובינוי, אשטרום ומרדכי בנימין. כשנפתחו המעטפות התברר כי הצעתה של אשטרום הייתה הגבוהה ביותר: כמעט 750 מיליון שקל. אמנם הפער בינה לבין ההצעה שהגישה סולל בונה עמד על מאות אלפי שקלים בודדים, אך היא הייתה יקרה בכ-30 מיליון שקל מההצעה הנמוכה ביותר.

לו"ז שאפתני

אלא שלאחר שקיימה כמה ישיבות בנושא, החליטה מע"צ לבחור בכל זאת בהצעתה של אשטרום. הסיבה: לוח זמנים מהפכני, שלפיו התחייבה אשטרום להשלים את הפרויקט בתוך שלוש וחצי שנים (1,380 יום בדיוק) - 9 חודשים (!) מוקדם יותר מתאריך היעד שקבעה המדינה.

מכיוון שהמכרז נערך בשיטת A B החדשנית (ראו מסגרת), שמעניקה משקל רב מאוד למרכיב מהירות הביצוע, הצליח הלו"ז השאפתני של אשטרום להקפיץ את הצעתה מהמקום האחרון למקום הראשון.

אלא שכאן בדיוק צצה ועולה שאלה ראשונה: האם לוחות הזמנים שלהם התחייבה אשטרום הם ריאליים? אם התשובה לכך שלילית, ייתכן שמדובר בהצעה המכונה בעגה המקצועית "תכסיסנית", כלומר הצעה שמבוססת על "דאמפינג" - בלוחות הזמנים במקרה זה במקום במחיר, כמקובל.

השאלה עמדה במוקד ישיבת שימוע מיוחדת שערכה ועדת המכרזים של מע"צ לפני כמה שבועות. מפרוטוקול הישיבה, שהגיע לידי "גלובס", מתברר כי הגורם המקצועי הבכיר בפרויקט אכן הטיל ספק ביכולת אשטרום לעמוד בלוחות הזמנים. המהנדס מיכה ליאונוב, שמונה למנהל העל של הפרויקט מטעם מע"צ, פסק למשל כי "לוח הזמנים לתכנון הוא לא ריאלי ולא בר-ביצוע".

"לא ייתכן שתוך 3 חודשים מחתימת הסכם תשיגו לי היתר ות"לי לעבודות בשטח", הטיח ליאונוב בפני נציגי אשטרום, "אנחנו לא מכירים דבר כזה".

גם בסוגיית פינוי עודפי העפר האשים ליאונוב את אשטרום בהצגת "נתונים לא ריאליים", וסיכם כי "בלוחות הזמנים שקיבלנו לא תסיימו את כל העבודות".

גורמים המעורבים בניהול פרויקטים אומרים כי ספקותיו של ליאונוב אינן בבחינת חריג. "תפקידו של מנהל פרויקט להצביע מראש על כל הסיכונים האפשריים ולהלחיץ את הקבלן", אומרים אותם גורמים, "באשטרום מודעים היטב למשמעויות הקשות של אי עמידה בלוחות הזמנים - זה לא רק הקנסות שיכולים להגיע ל-4% מההצעה הכספית אלא הפגיעה הקשה במוניטין, של חברה שלא עומדת בלוחות הזמנים".

על פיגור בן חודשיים בלו"ז (עד 14 יום ראשונים אין קנס) נקבע קנס בסך 0.4% מהתמורה בכל חודש. בחודשיים הבאים הקנס במקרה של איחור קופץ ל-0.6% בכל חודש, ולאחר מכן הוא עולה ל-0.7% בכל חודש.

בכל מקרה, כדאי לשים לב ש-4% מהיקף הצעתה של אשטרום, שיעור שנקבע כתקרת הקנסות במכרז, הם כ-30 מיליון שקל - קנס שיכול בסך הכול להשוות את הצעתה של החברה לזו של דניה סיבוס (ראו בטבלה).

בסיכום הדיון החליטה הוועדה לאשר ההצעה לאחר שרשמה הצהרת המציעה כי "לוח הזמנים הינו בר-ביצוע ומחייב ואין סיכונים העלולים להביא לפריצתו". ליתר ביטחון הורתה ועדת המכרזים למנהל הפרויקט ליאונוב "להקפיד הקפדה יתרה... בפרט בנושא לוחות הזמנים ולהציף מיד כל חריגה צפויה ו/או בפועל מההתחייבויות ומלוחות הזמנים".

מנגנון עומסים

לצד הספקות הכבדים בוגע ליכולתה המקצועית של אשטרום לעמוד בלוחות הזמנים שלהם התחייבה, עוררה זכייתה גם שאלות משפטיות.

אשטרום בחרה להתמודד במכרז במשותף עם מחצבות ורד, שתספק את חומרי הגלם הדרושים לפרויקט וכמחצית מהמימון. מחצבות ורד נשלטת על ידי חלק מבעלי השליטה בחברת שפיר הנדסה, אותה חברה שזכתה כבר במכרז אחר בפרויקט 531: הקמת מחלף רעננה דרום. נציגי מחצבות ורד שהגיעו לשימוע בפני ועדת המכרזים מוכרים כנציגי חברת שפיר. הקרבה הרבה בין מחצבות ורד לשפיר עוררה סימני שאלה בגלל "מנגנון עומסים" שקבעה מע"צ, המטיל מגבלה של מיליארד שקל על היקף העבודות שרשאי אותו קבלן לבצע במסגרת מגה-פרויקט אחד.

המכרז בו זכתה שפיר הוא בהיקף של כ-800 מיליון שקל, כך שהיא כבר היום קרובה מאד לפרוץ את התקרה שנקבעה במנגנון העומסים. שפיר, חשוב להדגיש, אמנם אינה מחצבות ורד, מבחינה משפטית מדובר בשתי חברות שונות לחלוטין, אך העובדה שלשתי החברות אותם בעלי שליטה וששתיהן נעזרות באותם נציגים ויועצים - לא נעלמה מעיניהם של מנהלי מע"צ ויועציה המקצועיים. "בסופו של דבר מבחינת שליטה בחברות - שפיר כן קשורה", הודה היועץ המשפטי של מע"צ, עו"ד יואב מני. "אנו מנסים למנוע מצב שבו שפיר ייכנסו מהדלת האחורית", הסביר מני, והוסיף "אני אומר את זה בצורה הפתוחה ביותר... ככל ששפיר מתכוונת להיות בפרויקט, תדעו שלא נסכים לפריצה של מנגנון העומסים בדרך הזו".

מנכ"ל מע"צ שי ברס מצא לנכון להצטרף לדברים: "אין לנו דבר נגד שפיר", אמר ברס, "מדובר בקבלן מצוין, אך בפרויקט הזה יש בעיה. אנחנו אומרים זאת עתה: לא נסכים לתכסיסנות - מרומזת או לא".

מע"צ אישרה בסופו של דבר את ההתקשרות בלי שקיבלה התחייבות מפורשת מאשטרום כי לא תאפשר את הכנסת שפיר בדלת האחורית. "המיזם המשותף מודע לכך ומסכים שהחברה (מע"צ) תהיה רשאית ומתכוונת לסרב להרשות את העסקתה של חברת שפיר כקבלן משנה בפרויקט זה", נכתב בהחלטת הוועדה.

ממע"צ נמסר כי לאחר שהחברה ומומחים מטעמה בחנו את פרטי ההצעה הזוכה נמצא כי לוח הזמנים הקצר "שאפתני, אך יחד עם זאת - מעשי". לדברי החברה, "איחור בלוחות הזמנים יוביל להטלת קנסות בסך עשרות מיליוני שקלים, ודי בכך כדי לתמרץ את הקבלן להאיץ את העבודה ולעמוד בהתחייבותו.

"פרוטוקול ועדת המכרזים גלוי בפני כל משתתפי המכרז ותוכנו המלא משקף יותר מכל את כובד הראש והשקיפות בהם דנה החברה בכל ההיבטים".

במע"צ הדגישו כי "שיטות המכרזים של החברה הלאומית לדרכים הן מודל לחיקוי במשק. מכרזי החברה הביאו עד כה לחיסכון מצטבר של מאות מיליוני שקלים מכספי הקופה הציבורית, והנהנים העיקריים מקיצור לוחות הזמנים הם מאות אלפי נהגים שיוכלו להקדים ולהשתמש בכביש 531 החדש ובהוספת קטע משמעותי לנתיבי איילון".

מאשטרום נמסר כי "החברה עומדת בכל תנאי המכרז".

שאלה של זמן (והרבה מאוד כסף)

במע"צ מתגאים מאד בשיטת המכרזים החדשה A B, שלפיה נערך גם המכרז בכביש 531. הרעיון הוא לתמחר את הערך הכלכלי למשק של הקדמת הפרויקט ולשקלל אותו בשלב הצעות המחיר. התוצאה: קיצור דרמטי בלוחות הזמנים של הפרויקטים.

את השיטה הביא לארץ פרופ' זוהר הרבסמן, מומחה להנדסה אזרחית מאוניברסיטת פלורידה. אנשי מע"צ שמעו לפני שנתיים הרצאה שלו במסגרת קורס באוניברסיטת בן-גוריון "שימוש בשיטות מכרזים מתקדמות לבחירת קבלן נכון", והתאהבו ברעיון.

הפיילוט נערך במכרז להרחבת קטע של 1.8 קילומטר בכביש 70 (דרך ואדי מילק) המחבר בין כביש 4 לכביש החוף בדרום הכרמל והתוצאות היו מדהימות: מנהל פרויקטים מטעם מע"צ העריך שביצוע הפרויקט ייארך 520 יום ו"מומחה לקיצור לוחות זמנים" מטעם הפרויקט נקב ב-465 יום. מה קרה בפועל? ההצעה הזוכה במכרז עמדה על 270 יום וממוצע ההצעות עמד על 330 יום.

"האויבים הכי גדולים של השיטה הם הקבלנים ומנהלי הפרויקטים", אומר גורם מקצועי, "כי הם נחשפים במערומיהם". קיצור לוחות זמנים הוא בשורה גדולה לענף התשתיות בישראל, שהתמשכות הפרויקטים הפכה אצלו למכת מדינה ולמקור פרנסה חשוב לקבלנים וליועצים.

האפשרות לדעת מה עלות יום עיכוב עשויה לגרום למקבלי ההחלטות להתנהל בצורה פחות צודקת, אך יותר חכמה. האם הגיוני לעכב בחודשים ארוכים פרויקטים חיוניים בגלל מחלוקת על סכומי כסף זניחים? קחו למשל את שלוש השנים שאבדו למשק כתוצאה מהמו"מ העקר שהתנהל בין המדינה לזכיין הרכבת הקלה בגוש דן, לפני שהמדינה החליטה לבטל את הסכם הזיכיון ולהלאים את הפרויקט.

הרכבת הקלה אמורה לספק למשק 100 מיליון נסיעות בשנה - סכום השווה למיליוני שקלים ביום. סביר להניח שהתנהלות הממשלה הייתה אחרת אילו היה ברור שכל יום מבוזבז עולה למשק, נניח 5 מיליון שקל.

דוגמה לא פחות מעניינת היא כביש 531 עצמו. המדינה ביקשה להקים את הפרויקט בשיתוף זכיין פרטי. שפיר הנדסה זכתה במכרז ביולי 2008 אך הזיכיון בוטל בפברואר 2010 לאחר שהמדינה דחתה את בקשות שפיר להקלות בשווי 200 מיליון שקל. הזיכיון הועבר תחילה לידי המציעה מספר 2 במכרז, חברת דניה סיבוס, אך בסופו של דבר הולאם הפרויקט.

מחלוקת על 30 מיליון שקל גרמה לעיכוב של חצי שנה בפרויקט החיוני הזה. עכשיו לפחות ניתן יהיה להעריך במדויק את הנזק הכספי שנגרם.

 כביש רוחב 531