"בביומד תמיד משהו ישתבש, אבל בדר"כ יש מה להציל"

"אתם יכולים לקרוא לי מיסטר וולף", אומר האיש על הבמה, למרות שקוראים לו פרד פרייס. את הכינוי לקח מדמות בסרט "ספרות זולה", אליה מתקשרים גיבורי הסרט כשהם יורים בטעות באדם הלא נכון. דם, חלקי עצם ורקמה מפוזרים להם במכונית ועל הבגדים, אבל מיסטר וולף לא מתרגש.

גם פרייס לא מתרגש כשהוא רואה את אותו הדבר בחברות ביומד. אותו הדבר - לא חתיכות רקמה ועצמות מפוזרות, למרות שגם כאלה יש בחברות הללו - אלא בלגן שאיש אינו יודע כיצד להיחלץ ממנו. "בחברת ביומד תמיד משהו ישתבש", הוא מודה, "אבל בדרך כלל יש גם מה להציל".

פרייס הוביל "הצלות" כאלו בחברות כמו Biomarin, אומריקס ואפילו בחטיבה של ענקית התרופות פייזר, שם הכול התחיל, לדבריו.

"המנכ"ל קרא לי ואמר: 'נמנה אותך לראש מחלקה בפייזר'. אמרתי איזה יופי, ואז אמרו לי 'אבל זו פייזר דיאגנוסטיקה'". "למרות שאיש לא שמע עליה", אומר פרייס, "אחרי כמה שנים מכרנו אותה עם פי שש הכנסות".

בחברה נוספת שניהל - Applied Microbiology - שני שלישים היו בבעלות חברה גדולה שלא הבינה לדבריו בביומד; ב-Biomarin, "המנכ"ל פשוט לא תפקד בגלל משבר אישי, והחברה נוהלה ע"י ועדה"; באומריקס - הישראלית שבחבורה - "הדירקטורים שנאו אחד את השני"; ואילו ב-Peptimmun, "לא הבינו את התעשייה והתעקשו להיכנס למוצר מוזרק לטרשת נפוצה, כשכל השוק עבר למוצר אוראלי". את החברה הזו פרייס לא הציל והיא המשיכה בלעדיו, עד שהגיעה לבסוף לפשיטת רגל.

ומה היה המשבר בכיאזמה, בה פרייס משמש היום כמנכ"ל ויו"ר? החברה גייסה 44 מיליון דולר, אך לא קיבלה את מלוא ההשקעה כשלא עמדה ביעדיה. "שם לא היה משבר, אלא 'גיהוק'", מגלה פרייס, "העניינים חזרו לשגרה במידה רבה ע"י סמנכ"לית התפעול של החברה (ד"ר רוני ממלוק, ג.ו.), "וכעת אנחנו בשלב III בתרופה למחלת האקרומגליה (מחלקת הענקות)".

להוריד ציפיות

פרייס מציין כי "אין חברת ביומד בעולם שעשתה ניסויים קליניים שלב 1, 2 ו-3, ומיד קיבלה את האישור. תמיד משהו משתבש". אז איך מצילים? "קודם כול צריך למחוק את הציפיות של כולם. אם המשקיעים לא מעדכנים ציפיות, אולי אין טעם להמשיך".

לדבריו, "תמיד נעריך בחסר את הסיכונים וביתר את השוק", אבל יש להיות כנים לגבי התהליך. "קיבלתי פעם לידיים חברת ביוטק צומחת, אבל פוטנציאל השוק שלה היה 50 מיליון דולר. לקח למשקיעים המון זמן להכיר בכך שעליהם למכור. זה שבר להם את הלב, אבל הם מכרו".