"בית-ספר הוא קודם כל הבית של הספר"

דמות הקוף - אחת החיות החביבות בטבע, היא חומר גלם לדמויות שובות-לב בספרים ובסרטים, דוגמת קופיפו של מרקו, הקופים של טרזן, מר נלסון של בילבי וקופיקו בישראל.

לאלה הצטרפה לאחרונה דמות קופיף נוספת - הקוף בלוף, שמככב בספר הילדים "הקוף שלוף והקוף בלוף" של המשורר רוני סומק ובתו שירלי (הוצאת כנרת זמורה ביתן, איורים: אביאל בסיל).

בהתנהגות קופית קלאסית, מתחמן הקוף הסומקי - בלוף את החיות האחרות ו"לא דבק באמירת אמת", בעוד שאחיו שלוף מחלץ אותו מהצרות. בסוף גם לחיות הג'ונגל נמאס, והן מתכננות פעולת תגמול שתלמדו לקח.

זהו ספרם השני של רוני ושירלי סומק. הקודם, "כפתור הצחוק", נכתב לפני 14 שנה, כששירלי הייתה בת 6 בלבד.

רוני: "שירלי, כמו כל הילדים, לא עצמה עיניים בלי סיפורי לילה טוב. לנו היה תפריט קבוע - המנה הראשונה הייתה כל הסיפורים הקלאסיים, מהגמדים של שלגייה ועד הגזרים של אליעזר. המנה השנייה הייתה פרק מהתנ"ך, והשלישית - סיפור שהומצא לילה לילה, ואשר התבסס על אירועי היום. מהמנה השלישית, מנת הקינוחים, נבראו הספרים".

- מה הייתה חלוקת העבודה ביניכם בספר?

רוני: "כמו במרוץ שליחים. המקל המטפורי עבר מאחד לאחת ומאחת לאחד. בסוף הריצה הרמנו יחד את הראש לראות את לוח התוצאות".

- ספרו על פידבק יוצא דופן שקיבלתם.

שירלי: "פגשנו ילדה שאמרה בהתרגשות גדולה שהספר נהדר. היא ציטטה לנו חצי ספר בעל פה ולפתע שאלה: מי מביניכם הוא 'שלוף' ומי הוא 'בלוף'? שאלנו אותה: 'מה את חושבת?' והיא הציעה: 'אולי שניכם תהיו 'שלוף' ואני אהיה 'בלוף'?"

- יש נוסחאות לספר ילדים? החרוזים, השירים? האיורים? בחירת החיה או בכלל הדמות?

רוני: "אסור להתחנף לילדים, אסור לוותר על השפה, אסור להיות חינוכי מדי, אסור שהסוף יהיה פחות מטוב, וגם אסור לשכוח את צ'רלי צ'פלין, שאמר ש'יום בלי צחוק הוא יום שבוזבז' והכי חשוב: אסור להגיד 'אסור', כי בעולם הילדים הכול אפשרי".

- מבחינתכם, מה יותר חשוב בספר - המסר או ההנאה?

שירלי: "הרעיון היה להחזיר להומור את כבודו האבוד. רצינו שהצחוק במהלך הקריאה בספר יפתח עיניים ואוזניים למשהו שהוא, אולי, יותר רציני. לא כתבנו ספר דידקטי, ידענו שהחוק הראשון של הג'ונגל הוא שאין חוקים".

- שירלי, זה כבר ספר שני יחד. זה הכיוון - כתיבת ספרי ילדים?

"כתיבה היא אהבה המלווה אותי מאז שנולדתי. אמנם אני אהיה בקרוב סטודנטית לפיזיקה, אבל אף פעם לא תאבד לי הכימיה עם הא"ב".

- ראיתי שיש גם קונצרט לספר, לא פחות. ספרו מעט על היוזמה הזו.

שירלי: "מפעל הפיס ערך תחרות שנקראת 'קלאסילייק', שבמסגרתה הוזמנו מלחינים ישראלים לכתוב יצירות מוזיקליות מקוריות המיועדות לצעירים. המלחין רונן שפירא הציע לנו להלחין את 'הקוף שלוף והקוף בלוף', והוא זכה.

"היצירה מנוגנת בקונצרטים ברחבי הארץ. אנחנו אולי לא אובייקטיביים, אבל היינו בשתי חזרות והתרגשנו מאוד מהתוצאה".

- יש גם תרגום בחו"ל בדרך. איך זה מתקדם?

רוני: "אנו מקווים מאוד שבקרוב יתחילו הקופים לדבר בעוד שפות מלבד קופית ועברית. הספר הקודם שלנו, 'כפתור הצחוק' תורגם לאלבנית והיה תענוג גדול לראות בעיר טיראנה איך ילדים אלבנים מדפדפים וצוחקים בדיוק במקומות שהצחיקו גם בעברית".

- מה הייתם מציעים לעשות כדי להרחיב את הקריאה בקרב ילדים?

רוני: "להוסיף עוד מדפים לספריות גני הילדים, להוסיף שעות קריאה בכיתות הנמוכות בבתי הספר היסודיים ולזכור שבית-ספר הוא קודם כל הבית של הספר".

- איזה ספר אהוב עליכם במיוחד?

שירלי: "הספר האהוב עליי הוא 'אן שרלי - האסופית' מאת ל.מ. מונטגומרי. ספר הופך להיות אהוב כשמפסיקים לספור את הפעמים שקראת בו".

רוני: "ספר הילדים האהוב עליי ביותר הוא 'הנסיך המאושר' מאת אוסקר ויילד. קראתי אותו בפעם הראשונה בכיתה ב' ומאז אני מצדיע לאותו נסיך שהסכים לנקר את עיניו כדי לצייר חיוך על פני ילד רעב".

בעד מגדלים באוויר

שמו של סומק נזכר באחרונה כמי שהצטרף למפלגת "יש עתיד", בראשות חברו הקרוב - יאיר לפיד.

סומק: "יאיר ואני גרנו באותה קומה בבניין המיתולוגי בשלמה המלך 33 בת"א. יאיר היה טוראי במערכת 'במחנה' וגנרל בצבא השירה. אנחנו עדיין מדברים גם על שירה, ומבחינתי לדבר על שירה זה לדבר על החיים".

- מה הדבר שבער בך וגרם לך להצטרף עכשיו למפלגתו?

"עד היום הצבעתי בעיקר בעד מפלגות כמו 'כיכר הלחם', ויקטור תייר, 'הפנתרים השחורים' ועוד מפלגות שהיו חזקות מאוד בחלומות. ב'יש עתיד' החלומות עובדים שעות נוספות, אבל בפעם הראשונה אני מרגיש שיש סיכוי להגשימם, ואפילו בגדול".

- איזה מועמד היית מציע לתפקיד שר החינוך או התרבות?

"וודי אלן. הוא גם מבין משהו בתרבות, גם מצחיק וגם תהיה לו הזדמנות לבקר, כיהודי, במדינת היהודים".

- אתה חושב להיות יותר מתומך מבחוץ, כלומר ללכת בדרכם של ס.יזהר ואורי צבי גרינברג ולהיות ח"כ?

"לא. בשביל פוליטיקה צריך לחפור עמוק באדמה כדי להניח את אבני הפינה. אני, כמשורר, בעד מגדלים באוויר".