בשבוע שעבר נכתב כאן על השינוי הגדול שעובר תהליך הפקת שידורי הכדורגל מליגת העל. למרות איכותו השנויה במחלוקת של הכדורגל הישראלי, הרי שלפחות באיכות השידור שלו, מורגשת עליית מדרגה: הפרה-גיים השתפר מאוד עם צילומים מתוך חדרי ההלבשה, ראיונות הקווים עם המאמנים במחצית תורמים גם הם לצופה, יותר מצלמות מסקרות את המשחקים ומעניקות הילוכים חוזרים מזוויות שונות, המעברונים חלקים יותר ועוד. הוסיפו לכך את העובדה ששלושה משחקים בכל מחזור ליגה נתון (שניים בצ'רלטון ואחד בערוץ הראשון) משודרים ב-HD, ופתאום הייאוש נעשה יותר נוח.
מי ששאל את עצמו מה אירע לפתע לגופי השידור השונים שמתעקשים על שדרוג חווית הצפייה, דווקא בתקופה של קיצוצים והתייעלות, מוזמן לחפש את התשובה ביחסים המורכבים בין הטוטו-ווינר להתאחדות לכדורגל.
ההתאחדות מקבלת מהטוטו, שליגת העל בכדורגל ממותגת על שמו ("ליגת ווינר"), סכום של 4 מיליון שקל לעונה עבור "הפקת השידור הטלוויזיוני". השנה התנו בטוטו את תמיכתם בנאותות ההפקה, ובהסכם השיווקי בינם לבין ההתאחדות הוסכם כי התקציב שמעמיד הטוטו לנושא, "מותנה בביצוע הוראות השידור ככתבן וכלשונן". במילים אחרות, אם צ'רלטון או ערוץ 1 מפשלים, ובטוטו לא יהיו מרוצים, עלולה ההתאחדות לספוג מכה בכיסה.
אלא שדווקא בהתאחדות קיבלו בברכה את השינוי: בסופו של יום, גם להם חשוב שאריזת המוצר שלהם תהיה יפה ואיכותית יותר, או כמו שנמסר לי השבוע מהטוטו: "ההתאחדות ראתה עין בעין את חשיבות שדרוג חווית הצפייה כחלק מחיזוק האהדה לכדורגל ויצירת תדמית של ענף איכותי".
האחריות להכנת "גייד ליין" מחייב לשידורים הוטלה בהסכמה על הטוטו, בעוד ההתאחדות התחייבה לעגן בהסכמי זכויות השידור בינה לבין גופי השידור את הנושא (מאחר שלטוטו אין קשר ישיר עם גופי השידור ועל כן אין לו יכולת לכפות עליהם סטנדרטים בתחום הפקת השידורים). לאחר מכרז שנערך, זכתה חברת "ארצ'ר אנד ארצ'ר" שבתיק העבודות שלה נמצאים מפעלים מוכרים כמו הפרמיירליג האנגלית או היורוליג בכדורסל, להוסיף אליו גם את הכדורגל הישראלי. נציגי החברה שהו בישראל, למדו את התשתיות והיכולות וחיברו חוברת הנחיות לגופים המשדרים. פרי עבודתם עבר שכתוב ותרגום לעברית בידי חברת "R.S מדיה" בבעלות שכי פרנץ (לשעבר בערוץ הספורט) והועבר לגופי השידור בצורת חוברת הנחיות וליין-אפ גרפי שאינו משאיר כמעט מרווחים לטעות.
כך למשל, מובהר לגופי השידור השונים משך הזמן לכל מעברון, גודל החלונות במקרה של מסך מפוצל, אופן הצגת שעון המשחק, הצגת ההרכבים ועוד. על החוברות חתומה ההתאחדות לכדורגל לבדה (הטוטו, על אף שמימן את המחקר והפיתוח, הוא כאמור אינו צד בהסכמים עם גופי השידור) ובדברי הפתיחה שלה נאמר, בין היתר: "ברור לכולנו כי התמונה הנשקפת מעל מסכי הטלוויזיה היא חלון הראווה של הכדורגל הישראלי ואותה יש לטפח". עד לאיזו רמת פירוט זה מגיע? לדוגמה, "סטטיסטיקה בסיום משחק - 20 שניות"; "הצגת הרכב הקבוצה - 30 שניות"; "הצגת שמות שופטי המשחק - 8 שניות".
מה קורה במקרה שאחד מגופי השידור יפר את ההנחיות? לשמחת הטוטו בינתיים זה עוד לא קרה. הם גם מודים שאין להם כלי אפקטיבי לאכוף את קיום ההוראות על גופי השידור, אלא רק באמצעות ההתאחדות.
עכשיו לא נותר אלא לקוות שאולי מישהו יחליט לקחת את הנושא צעד אחד קדימה ולמלא בקהל, אפילו בחינם או תמורת תשלום סמלי, את היציעים שנמצאים מול עמדת השידור. אחרי הכל, אפילו אמצעי ההפקה המשוכללים ביותר, לא יכולים להיטיב עם מראה של יציע ריק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.