נפצעות, נשחקות, מזדקנות, אבל לא פורשות. למה?

מי שעדיין מתקשה להבין למה טניסאים וטניסאיות שוחקים היום את הגוף הרבה מעבר לקצה גבול היכולת, קיבל אתמול (א') עוד הזדמנות טובה להפנים את הסוגיה הזאת. אחרי שבוע עבודה די מאומץ (מאומץ? שבע שעות בסה"כ על המגרש) לקחה סרינה וויליאמס הביתה צ'ק של 1.75 מיליון דולר, אחרי שזכתה בטורניר המאסטרס באיסטנבול (ניצחון בגמר על שראפובה 4-6, 3-6). ביחד עם הסכום הזה, רושמת סרינה בקריירה הכנסות מפרסים כספיים בטורנירים בסך 41.7 מיליון דולר - יותר מכל טניסאית אחרת בהיסטוריה.

להחלטה של סרינה למתוח את הקריירה הספורטיבית עוד ועוד (זו השנה ה-17 שלה כמקצוענית), למרות שהגוף שלה מתפרק ולמרות שמבחינה ספורטיבית כבר אין לה מה להשיג יותר (התואר אתמול היה ה-68 שלה, כולל זוגות), יש סיבה אחת פשוטה: העלייה בפרסים הכספיים בטניס. ובעיקר העלייה בפרסים בטניס הנשים, בעיקר מאז ההחלטה של כל הטורנירים הגדולים בעולם להשוות את סך הזכיות של נשים לאלו של הגברים.

לאורך השנים האחרונות הודו מספר טניסאיות שפרשו ממשחק, כי השינויים המאסיביים בסכומי הפרסים שנבעו מהחלטות פוליטיות (שוויון בין המינים), היו בין הסיבות העיקריות שגרמו להן לשוב ולשחק בניסיון לתפוס עוד קצת מהעוגה התופחת.

גם מחקרים מראים ששחקנים בטופ-10 מושכים את הקריירה הרבה יותר שנים משחקנים המדורגים נמוך יותר, בגלל שהתמלוגים הכספיים מחזיקים אותם יותר שנים: מחקר שנערך ב-2011 מצא שקריירה ממוצעת של טניסאים שנכנסו לטופ-10 ב-40 השנים האחרונות, עומדת על 16.1 שנים בגברים, בעוד אצל נשים הקריירה נמשכת 15.8 שנים. אצל שחקנים המדורגים נמוך יותר ומתוגמלים פחות אורך הקריירה קצר משמעותית.

השנה האיומה (גם בחשבון הבנק) של שחר פאר?

שנת 2012 בטניס שהסתיימה אתמול רשמית במאסטרס באיסטנבול קבעה נתון חסר תקדים: 20 הטניסאיות שמובילות את "רשימת הכסף" (פרסים כספיים בטורנירים) הכניסו השנה 48.3 מיליון דולר, ממוצע של 2.41 מיליון דולר לשחקנית. כהשוואה, רק לפני חמש שנים (2007) הצליחו 20 הגדולות לסגור ביחד 29.5 מיליון דולר. במלים אחרות, עלייה של 63% בכספים שמרוויחות טניסאיות הצמרת. תבדקו אם יש עוד מגזר ספורטיבי אחד שנרשמה בו עלייה כזאת בתוך חמש שנים?

עד כמה קשה להפוך למיליונרית תוך שנה אחת מטניס? 17 טניסאיות סיימו את 2012 כשהן צוברות מעל מיליון דולר מפרסים כספיים בטורנירים. לפני חמש שנים היו רק 12 טניסאיות כאלו.

ויקטוריה אזרנקה (7.32 מיליון דולר השנה) וסרינה וויליאמס (7.04 מיליון דולר השנה), שמובילות את "רשימת הכסף" של 2012, עשו השנה יותר כסף ממה שעשו כל 20 הטניסאיות הגדולות ברשימה של 1992.

האם המצב הזה מייצג את רוב הענף? ברור שלא. מי שנהנה מהסיפור הן בעיקר טניסאיות הטופ-20. אלו שמנצחות את רוב הטורנירים ונהנות מהפרסים הגדולים המוצעים. אבל השיפור בפרסים בטופ גרר גם שיפור מסוים לטניסאיות הדרג השני והשלישי: הטניסאית שדורגה העונה במקום ה-100 ב"רשימת הכסף" (קימיקה קרום היפאנית) הכניסה ב-2012 סכום של 212 אלף דולר מפרסים כספיים בטורנירים. רק לפני 10 שנים המקום ה-100 הבטיח הכנסה שנתית של 111 אלף דולר.

ומה לגבי שחר פאר? במקרה שלה גם העלייה בסכומי הפרסים לא יכולה לכפר על שנה ספורטיבית גרועה. פאר חוותה את השנה הגרועה ביותר שלה מבחינה כלכלית מאז הפכה לטניסאית הישראלית מספר 1: היא הכניסה העונה 333,505 דולר מפרסים כספיים בטורנירים, הסכום הנמוך ביותר שהכניסה מאז 2006. הרחק מעונת השיא שלה ב-2010 אז הכניסה 1.12 מיליון דולר.

המאמץ משתלם - עלייה בסכומי הפרסים בטניס הנשים ב-20 השנים האחרונות
הסכום הכולל שהכניסו 20 הטניסאיות המרוויחות בכל שנה

2012 - 40,321,618 דולר (הכי מכניסה: ויקטוריה אזרנקה - 7.32 מיליון ד')
2007 - 29,592,927 דולר (הכי מכניסה: ג'סטין הנין - 5.42 מיליון ד')
2002 - 24,198,777 דולר (הכי מכניסה: סרינה וויליאמס - 3.93 מיליון ד')
1997 - 17,567,385 דולר (הכי מכניסה: מרטינה הינגיס - 3.4 מיליון ד')
1992 - 13,624,046 דולר (הכי מכניסה: מוניקה סלש - 2.62 מיליון ד')