הסכם פשרה שעליו חתמה חברת הנדל"ן ישרס, שבשליטת שלמה איזנברג, מאפשרת לו לקבל אישור לכך ש-14 מיליון שקל שגרף בעבר כעלויות שכר שלא אושרו כנדרש, יישארו בכיסו, וזאת בהשקעה של פחות מחצי מיליון שקל.
פחות מיממה לפני כינוסה של אסיפת בעלי מניות ישרס שזומנה להיום, עדכנה החברה על ההסכם שנחתם מול אחד מבעלי מניות המיעוט, שתבע את החברה. ההסכם קובע כי איזנברג ישיב לישרס כ-400 אלף שקל, והחברה מצידה תשלם לתובע 100 אלף שקל כהוצאות משפט. בישרס ציינו כי תוקפו של הסכם הפשרה כפוף לאישור ביהמ"ש.
בעקבות הסכם הפשרה, הסירה החברה מסדר היום של האסיפה הכללית את הדיון באשרור תנאי העסקתו של איזנברג כמנהל העסקים הראשי שלה בין השנים 2006-2011. סעיף זה עלה על הפרק בעקבות תיקון 16 לחוק החברות, הדורש מבעלי שליטה בחברות הציבוריות לאשר את תנאי העסקתם בתמיכת רוב מקרב בעלי מניות המיעוט.
רשות ני"ע טענה כי מאז שנת 2006, בעקבות שינוי בתפקידו של איזנברג מיו"ר למנהל עסקים ראשי, הוא קיבל שכר שלא כדין. לטענת הרשות, "בניגוד לעמדת החברה, סגל הרשות סבור שעם הפסקת כהונתו של איזנברג כיו"ר בחודש יוני 2005, למרות המשך כהונתו כמנהל עסקים ראשי, היה על החברה להביא את תנאי כהונתו לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד, אך מהלך זה לא נעשה".
מושך דמי ניהול של 4 מיליון שקל מדי שנה
נזכיר כי במהלך שנת 2005 ריצה איזנברג עונש מאסר בפועל, לאחר שהורשע כי השיג במרמה את אישור האסיפה הכללית למכירת מניות ישרס שהיו בידיו לחברת ערד השקעות שבשליטתו בשנת 1997.
בעקבות פניית הרשות בדצמבר 2011 החליטה ישרס להעלות את הנושא לאסיפת בעלי המניות.
בחברה ציינו אז כי "בכוונתה להביא את תנאי העסקתו של איזנברג בתקופה הרלוונטית לאשרור האסיפה הכללית (לאחר קיום דיון בוועדת הביקורת ובדירקטוריון), וזאת על אף שעמדת החברה הינה שונה, כפי שצוין לעיל, למרות חוסר המהותיות ולמען הסר ספק בלבד".
זמן קצר לאחר פניית הרשות והתייחסות ישרס לעניין, הוגשה נגד החברה ונגד איזנברג תביעה על ידי בעל מניות מיעוט, אשר בעניינה הושגה כעת הפשרה, ובה נדרש איזנברג להשיב לחברה את הסכומים ששולמו לו, כאמור בסך של 14 מיליון שקל.
איזנברג מושך מדי שנה דמי ניהול בעלות של כ-4 מיליון שקל מקופת החברות הציבוריות שבהן הוא שולט באמצעות ערד השקעות - ישרס וחברת המחשוב מלם-תים. בשבע השנים האחרונות עמדה עלות שכרו המצטברת בצמד החברות הציבוריות על כ-22 מיליון שקל.
במסגרת תיקון 16 נדרש אשתקד איזנברג לאשר את תנאי העסקתו בשתי החברות. בישרס, שבה זוכה איזנברג לשכר בעלות של כ-3 מיליון שקל, אושרו לו בין היתר שכר חודשי של 162 אלף שקל עבור היקף משרה של 65%, שכר בגין שירותיו כיו"ר החברה-הבת רסקו, בונוס שנתי של 2.4% על רווח של 50-100 מיליון שקל, ופיצוי של 18 משכורות במקרה של סיום כהונה.
את יתרת שכרו גובה איזנברג ממלם-תים. גם בחברה זו זומנה אסיפת בעלי מניות לחודש דצמבר, ובה יתבקשו המחזיקים לאשר רטרואקטיבית את עלות העסקתו של זיסר כמנהל עסקים ראשי בין השנים 2006-2011 שהגיעה במצטבר ל-3.3 מיליון שקל.
זימון האסיפה מגיע חודשיים לאחר שביהמ"ש המחוזי בת"א דחה את התביעה שהגיש מאיר ליפשס, המחזיק ב-7.2% ממניות מלם-תים.
ליפשס דרש לבטל את תנאי ההעסקה של איזנברג בחברה על בסיס אותן טענות שהועלו נגד קבלת שכרו בישרס. ב-2011 עלות העסקתו של איזנברג במלם-תים (35% משרה) עמדה על 1.1 מיליון שקל.
השכר שצבר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
