דמיינו לעצמכם מאתיים מיליארד בקבוקי מים (שזה מספר הבקבוקים שנמכרים בעולם בכל שנה לפי סקר שנעשה ב-2008); קחו בחשבון שמדיניות המיחזור המחמירה ביותר, זו הננקטת במדינות הסקנדינביות, מצליחה להיפטר בקושי מ-25% מהבקבוקים המשווקים; ועכשיו נסו לדמיין לעצמכם לאן מוליכים את כל הבקבוקים המשומשים. רמז: זה לא עושה טוב לכדור הארץ.
הגישה הזו לא נעלמה מעיניהם של ראשי רשויות מקומיות ברחבי העולם, שנוקטים צעדים חריפים מאוד כדי להעלים את בקבוקי המים מהסביבה: עיריית סן פרנסיסקו, למשל, העבירה לפני שנתיים תקנה שלפיה כספי העירייה לא יממנו בשום אופן קנייה של מים מבוקבקים, לא במוסדותיה ולא באירועים שהיא תומכת בהם; בקנדה עברה תקנה שהגדירה טווח של כמה שנים שבמהלכן יטוהר בהדרגה כל המרחב הציבורי במדינה ממים מבוקבקים; ובלונדון הלכו רחוק וניסו לחוקק חוק שאסר מכירה של מים מבוקבקים גם בבתי עסק פרטיים כמו בתי-קפה, מסעדות וחנויות מזון. החוק לא עבר, בינתיים.
ומה אצלנו? בשנה החולפת קבעה עיריית תל-אביב כי יחידות בעירייה לא יוכלו עוד להזמין בקבוקי מים מינרליים לתחומן אלא במקרים חריגים, ובכל הישיבות במשרדי העירייה מוצבים על השולחנות מי ברז מסוננים במקום מים מינרליים.
בעירייה אומרים שזו לא המילה האחרונה בנושא, ואפשר להניח שעוד יבואו בעקבותיה. עד אז, תעשו טובה, לפחות תמחזרו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
