טיקי-טאקה, גירסת מנצ'סטר?

את הטרנספורמציה המדהימה שעברה מנצ'סטר סיטי בשנים האחרונות, ממועדון פרמיירליג בינוני (במקרה הטוב) למועדון פאר מהעילית האירופית - נוטים לייחס לבזבוזים האינסופיים של הבעלים מאבו-דאבי על גיוס שחקנים חדשים. ברור שההצלחה המיידית של אלופת אנגליה נובעת בעיקר מרכש, שמ-2008, אז השתלט על הקבוצה השייח' מנצור, הסתכם לפי אתר transfermarkt ב-566 מיליון ליש"ט. העניין הוא שבסיטי לא רק בונים על הטווח הקצר. במועדון הזה משקיעים הון תועפות בעתיד.

השייח' הקים במועדון מחלקת סטטיסטיקה חדשנית (תחת הטייטל הפורמלי שלה - "מחלקת ניתוח ביצועים") שבה מועסקים עשרות אנשים; מחלקת משאבי אנוש שדואגת לכל צרכיהם של השחקנים ועוזרת להם להסתגל לחיים במנצ'סטר האפרורית; נבנתה גם מחלקת רפואה ומדעי ספורט שנחשבת לאחת המתקדמות בכדורגל האירופי, ומעסיקה 17 אנשי מקצוע במשרה מלאה; אם כל זה לא מספיק, סיטי תחנוך בעונה הבאה קומפלקס אימונים מפואר ואימתני, בעלות של 100 מיליון ליש"ט.

ומי שבכל זאת צריך עדיין הוכחות לרצינות של נסיכי הנפט ולכוונה שלהם להקים אימפריה - קיבל אותה השבוע עם המינוי של צ'יקי בגיריסטיין למנהל המקצועי החדש של המועדון. אותו בגיריסטיין ששימש במשך שבע שנים כמנהלה המקצועי של ברצלונה.

***

להביא את בגיריסטיין בן ה-48 למנצ'סטר סיטי זו הצהרת כוונות. כי בשלב זה שואף כל עולם הכדורגל (כולל החלק הקטן ממנו שיושב במתחם קרית שלום) לחקות משהו מהשארם של מי שמוגדרת כקבוצה הגדולה בהיסטוריה. בסיטי החלו ליישם את המהפכה הפרטית שלהם באוגוסט האחרון, עם מינוי פראן סוריאנו, סגן הנשיא של ברצלונה לענייני כספים בין השנים 2003-2008, שקיבל את תפקיד מנכ"ל הקבוצה. סוריאנו אמור לשפר את יכולת ייצור הכנסות של הסיטי, שבינתיים לא מדגדגת את זאת של היריבה העירונית מעבר לכביש; ובגיריסטיין? הוא זה שיצטרך לקחת את סיטי כמה צעדים קדימה באספקט המקצועי, או במילים אחרות: להפוך אותה לאלופת אירופה.

כמה עובדות על בגיריסטיין, שמביא איתו לתפקיד רקע מקצועי מרשים ביותר: הוא כדורגלן עבר של נבחרת ספרד ושל ברצלונה, ואף היה חלק מה"דרים-טים" המפורסמת של יוהאן קרויף, בה שיחק יחד עם פפ גווארדיולה. בגיריסטיין, כמו פפ, הושפע עמוקות מסגנון המשחק ה"טוטאלי" שהכתיב קרויף לברצלונה (בהתחלה כשחקן, אח"כ כמאמן, ולבסוף כעסקן בהנהלת המועדון). זו היתה אחת הסיבות שבגינן החליט ז'ואן לאפורטה, הנשיא הקודם של בארסה, להביא את בגיריסטיין לקבוצה ב-2003, אחרי שנים של ניסיונות כושלים להחיות מחדש את ה"דרים-טים". לאפורטה לא בדיוק התחרט על כך: "להחתים את צ'יקי היתה ההחלטה הכי טובה שאי פעם לקחתי", אמר בעבר. המספרים תומכים בלאפורטה: כשמונה בגיריסטיין לתפקיד ספרה ברצלונה ארבע שנים ללא זכייה באף תואר; איתו היא חגגה שתי זכיות בצ'מפיונס ליג וחמש אליפויות ספרד בשבע שנים.

שתי נקודות ציון בולטות במיוחד רשם בגיריסטיין בברצלונה: הראשונה ב-2005, כשבחור ארגנטיני צנום בשום ליונל מסי חגג את יום הולדתו ה-18. באותו יום "נעל" בגיריסטיין את הילד, שאז עדיין לא פרץ להרכב בברצלונה, על חוזה לחמש שנים. הוא הצהיר כי "בעתיד הקרוב כל הקבוצה שלנו תיבנה סביב היכולות של מסי". על מה שקרה מאז מיותר להרחיב.

 פפ גווארדיולה יוהאן קרויף ז'ואן לאפורטה צ'יקי בגיריסטיין ברצלונה / צלם: רויטרס

נקודת הציון השנייה הגיעה כעבור שלוש שנים, לאחר שבגיריסטיין פיטר את פרנק רייקארד. בגיריסטיין טען שההולנדי איבד את השליטה על חדר ההלבשה בקאמפ נואו (באופן ספציפי, איבד רייקארד את השליטה על רונאלדיניו), ובחן מועמדים להחליפו. השם החם ביותר בשוק, והבחירה הטבעית, היה כמובן ז'וזה מוריניו: אחרי שנים מדהימות בפורטו וצ'לסי, האיש שיודע לדבר, יודע להתלבש, יודע לנצח משחקים ולקחת תארים - וגם אחד שמכיר את ברצלונה מימיו הקדומים במועדון כמתורגמן של בובי רובסון. העיתונאי סיד לואו מספר ב"גרדיאן" כי "בגיריסטיין נסע לליסבון להיפגש עם מוריניו. פרזנטציית הפאוור פוינט שהכין מוריניו היתה מרשימה, אבל בגיריסטיין לא התלהב; היה משהו באישיות של מוריניו שלא התאים לו. ודאי שברצלונה היתה מנצחת משחקים עם מוריניו, אבל ניצחונות לבדם לא היו טיעון מספיק חזק לטובתו של מוריניו".

בגיריסטיין חזר לספרד, והודיע ללאפורטה כי הוא מוותר על כריש התארים הפורטוגלי. "האיש שיחבר מחדש את חדר ההלבשה המפורק של רייקארד ויהפוך אותנו למעצמה", אמר בגיריסטיין, הוא חברו ל"דרים-טים" המיתולוגית, פפ גווארדיולה. "העובדה שיש לו ניסיון אימון של שנה אחת בלבד (בברצלונה ב') לא תשפיע. גווארדיולה הוא איש נוח, וכמות המריבות והחיכוכים שייצור מוריניו בקבוצה פשוט לא שווה את זה".

בדיעבד התברר לעולם כולו שההחלטה הלא פופולרית הזאת היתה מהמבריקות בהיסטוריה של הענף.

***

כשלאפורטה סיים את תפקידו כנשיא ברצלונה בטונים צורמים במיוחד, הגיע זמנו גם של איש אמונו, בגיריסטיין, לעזוב. עכשיו נחת בגיריסטיין במנצ'סטר, ושאלה אחת מטרידה מאוד את האנגלים: כיצד דמות כל כך דומיננטית תצליח לנהל יחסי עבודה תקינים עם מאמן כמו רוברטו מנצ'יני, שמתואר בסיטי כאדם בעל אישיות טוטליטרית, שעוסק בכל (עד לרמת ארוחות הצהריים של השחקנים), וכמו מוריניו - נהנה לייצר חיכוכים?

העיתונאי ג'יימס דאקר מציין ב"טיימס" כי זמן קצר לאחר שעזב את ברצלונה, ניהל בגיריסטיין מו"מ עם צ'לסי, ששקלה למנות אותו למנהל המקצועי שלה. הדברים ששמע ממנו רומן אברמוביץ', אחד שאוהב לזרוק מילה פה מילה שם לאנשי המקצוע שלו, סגרו לבגיריסטיין את הדלת בסטמפורד ברידג'. איזה דברים? בראיון שהעניק בגיריסטיין זמן קצר לאחר מכן, אמר כי "מנהל מקצועי שמתעסק רק עם מחלקת הנוער ועם האקדמיה זה ממש לא מספיק. מנהל מקצועי צריך שתהיה לו נגיעה לקבוצה הבוגרת ולפילוסופיית המשחק שלה, ולשחקנים שהיא רוכשת. מה טוב בהטמעת שיטה בקבוצות הצעירות כשהמאמן של הבוגרים לא מאמין בה?".

אז האם מנצ'יני, שחתם הקיץ על חוזה חדש בסיטי עד ל-2017 (תמורת סכום שיא למאמן בכדורגל האנגלי, בסך 7.5 מיליון ליש"ט נטו בעונה, לפי "האינדיפנדנט"), יסכים שמישהו יתערב לו בשיטה? ואם לא - האם זה אומר שפפ גווארדיולה, יקירו של בגיריסטיין, מובטל שנח כרגע בדירת היוקרה שרכש בניו יורק וממתין להצעות עבודה אטרקטיביות - יחליף בקרוב את האיטלקי הקשוח? בתגובות הרשמיות מקפידים כל הצדדים לשדר רגיעה. "לא היינו מחתימים את מנצ'יני על חוזה חדש הקיץ אם לא היינו חושבים שהוא המנג'ר הנכון", צוטטו השבוע גורמים בסיטי בכל כלי התקשורת באנגליה. במקביל, אמר בגיריסטיין ש"הוא מצפה לעבודה המשותפת עם מנצ'יני".

מצד שני, בכדורגל כולם חיים ומתים רק על תוצאות. אם מנצ'יני לא יביא תוצאות, ובינתיים הולך לו ככה-ככה העונה (במיוחד בליגת האלופות), קשה לראות את השייח' מנצור ואת בגיריסטיין ממשיכים לתת לו קרדיט. ומה עם חוזה העתק של מנצ'יני? סביר להניח מי ששופך מעל חצי מיליארד ליש"ט בארבע שנים על שחקנים חדשים, לא יהסס להיפרד מכסף כיס של כמה עשרות מיליונים, כדמי פיצויים, על מנת להחליף מאמן.