"העשייה שלי לא נועדה לכל אחד"

"בכל מחזה חדש שאני מביים, אני מבין פחות בתיאטרון. זו הרגשה מבולבלת, ולפעמים אין לי מושג מה אני מחפש, ובאותה מידה זה טוב ליצירה שלי, כך אומר איגור ברזין, הבמאי והמנהל האמנותי של תיאטרון מלנקי ("קטן" ברוסית) שבימים אלה מעלה את המחזה "הנזיר השחור", המבוסס על סיפור מאת אנטון צ'כוב.

החודש יציין ברזין, לצד חבריו ליצירה, 15 שנות פעילות של מלנקי. מה שהחל כמיזם ניסיוני והפך אחד ממוסדות הפרינג' המוערכים בארץ. ברזין ביים את כל הפקות התיאטרון מימיו הראשונים, רובם זכו לשבחים נלהבים והציגו תפיסה ייחודית של ניצול חלל ובמה ועיבוד נובלות וספרים לשפת התיאטרון. החודש מתקיים אירוע מחווה חגיגי שבו יעלו שחקנים קטעים מהצגות מלנקי בשנות פעילותו, שבמהלכן נדד בין כמה אולמות בתל-אביב (בהן תמונע והסמטה) עד שהתמקם במשכנו הנוכחי במרכז הגאה בגן מאיר בתל-אביב.

בדצמבר יחגוג ברזין, שנולד וגדל בקזחסטן, את יום הולדתו ה 54.

"בגיל הזה אבי נפטר, ואני מרגיש שעבורי זה יהיה סוף תקופה והתחלת משהו חדש, גם אם לא ברור לי עדיין מה", הוא אומר. "אומרים שאם עד גיל 35 לא עשית משהו משמעותי בחייך, כנראה שכבר לא תעשה. הייתי בן 36 כשהגעתי לארץ כתייר ונשארתי. מתוך הדחף לעשות משהו בעל ערך, למרות שכל הסיכויים היו נגדי, נולד התיאטרון. לא ידעתי אז מה זה פרינג', פשוט רציתי לעשות משהו על במה. היה לי רקע וידע מקצועי, למדתי באקדמיה לאמנויות במוסקבה, עבדתי כבמאי בהפקות תיאטרון ובכמה קרקסים.

"אבל אז הגעתי לארץ, ובאופן טבעי אף אחד לא חיכה עם הצעות. בשלוש השנים הראשונות עבדתי כאיש ניקיון בסופר, בחנות ספרים, בתרגומים. חבר משותף הכיר ביני ובין השחקן מיכאל טפליצקי, הייתה לנו כימיה מיידית, ואז הכרנו את השחקנית הלנה ירלובה ושלושתנו הקמנו את מלנקי. ההצגה הראשונה הועלתה 13 פעם. לא היה לנו מושג מה זה שיווק, תקציבים או יחסי ציבור. כל אחד עשה מה שהוא ידע. אני לביים, ומיכאל והלנה לשחק. למדנו תוך כדי תנועה".

- ומהר מאד הלנה עברה ליידישפיל ומשם לקאמרי, ומיכאל השתלב בתיאטרון גשר.

"כל אחד רצה משהו שונה ונפרדנו בחברות. הלנה הופיעה מול אולמות מלאים עוד לפני שעלתה לארץ. באופן טבעי היא רצתה להשתלב במיינסטרים. זה לגיטימי".

- בכל שנות פעילותך במלנקי, לא ניסית להשתלב כבמאי גם בתיאטרון הרפרטוארי?

"היו לי פגישות עבודה עם עמרי ניצן, יבגני אריה, ומיקי גורביץ' שאיתו היה לפחות דיאלוג. לא היה חיבור עם סוג העשייה שבו אני מאמין, אז שכל אחד יישאר במגרש שלו. מחמיא לקבל ביקורות טובות, אבל ברור שהעשייה שלי לא נועדה לכל אחד".

יבגני אריה טען לא פעם שלו זה היה תלוי בו, תיאטרון גשר היה מעלה שתי הפקות בשנה, שאותן יביים בעצמו, ועל כל אחת יעבוד חצי שנה. בדיוק סגנון העבודה שלך.

"אבל תמורת שתי הפקות בשנה לא תקבל תקציב ותנאים של תיאטרון רפרטוארי. צריך להחליט מה חשוב לך יותר, אבל אי אפשר לרצות משכורת גבוהה ואולם של 900 מקומות וגם ללכת נגד המערכת. קיבלתי החלטה איזה תיאטרון אני רוצה ומסוגל לעשות, ואני עומד מאחורי ההשלכות לטוב ולרע".

- מה השלב הבא מבחינתך?

"'הנזיר השחור' מבוסס על סיפור מאת צ'כוב, ואני רוצה להעלות שני מחזות על-פי יצירות מאת גוגול ודוסטוייבסקי. זו תהיה הטרילוגיה הרוסית שלי".

כרטיסים לאירוע המחווה לציון 15 שנות פעילות של תיאטרון מלנקי, שיתקיים ב-15 בחודש, ניתן לרכוש בטלפון 054-2488104/5; פרטים על מועדי הופעות באתר הבית של המרכז הגאה בגן מאיר: gaycenter.org.il