"ליזמי 'לוויתן' יהיה קשה מאוד להביא משקיע זר"

ממשלת קפריסין בחרה שלשום (ג') בזוכים ב-4 רישיונות חיפושי הגז והנפט בשטחה, בתום הליכי מכרז שנמשכו 6 חודשים, בהשתתפות חברות ואנשי עסקים ישראלים. טוטאל, ענקית האנרגיה הצרפתית, הסתמנה כזוכה הגדולה לאחר שזכתה בבלוק 9 עם שותפות רוסיות ובבלוק 11 לבדה. על בלוק 9, שנחשב לאטרקטיבי ביותר, התמודדה גם קבוצת דלק הישראלית עם שותפותיה וודסייד האוסטרלית, ENEL ואדיסון האיטלקיות. בשני הרישיונות הנותרים, לבלוקים 2 ו-3, זכתה קבוצה משותפת ל-Eni האיטלקית ו-Kogas הדרום קוריאנית.

תוצאות המכרזים הן אכזבה עבור חברות ואנשי עסקים ישראליים שנטלו חלק במכרזים. עד הבוקר נחשבה קבוצת אלון-סיגמא בראשות איש העסקים ד"ר עלי ברנע לבעלת סיכויים טובים לזכות בבלוק 3. בין המאוכזבות הנוספות: קבוצה בהשתתפות ישראמקו, דור כימיקלים ומודיעין שהגישה הצעות לרישיונות 2, 3, 6 ו-9; הזדמנות קפריסאית, שבשליטת רוני הלמן ואורי אלדובי מהזדמנות ישראלית, שהגישה הצעות לבלוקים 2 ו-8; ועמנואל ג'יאוגלובל שבשליטת עופר נמרודי שהתמודדה על הבלוקים 8, 9 ו-11. בעקבות פרסום התוצאות העריכו היום גורמים בישראל כי עדיין נותר לישראלים סיכוי לזכות בחלק מ-8 הרישיונות שעדיין לא חולקו. במקור פרסמה קפריסין מכרזים ל-12 אזורי רישיון ובינתיים לא ברור מתי יוחלט לגבי גורלם של הרישיונות הנותרים.

לצד האכזבה השמיעו היום יזמי אנרגיה ישראלים הערכה להצלחתה של קפריסין למשוך למימיה כמה מהחברות הבינ"ל הגדולות בעולם. "החברות שנכנסו לקפריסין הן בליגה אחרת ממה שאנחנו מכירים", אמר אחד מהם ל"גלובס", "לממשלת קפריסין מגיע קרדיט על כך שבשנה אחת היא הצליחה להביא חברות בינלאומיות שישראל מנסה ללא הצלחה למשוך אליה כבר שנים".

"לקחת דוגמה מקפריסין"

הפעילות הנמרצת בקפריסין לעומת הריפיון שאחז במשק האנרגיה הישראלי הייתה נושא שיחה מרכזי בוועידת האנרגיה והעסקים השנתית של אקו אנרג'י, שנערכה השבוע בכפר המכביה. הבחירות הקרבות מטילות צל כבד על עתידם של שלושת המהלכים הממשלתיים החשובים ביותר במשק האנרגיה כיום: המלצות ועדת צמח על מדיניות יצוא הגז, שממתינות לאישורן בממשלה; קביעת מדיניות הממשלה לעידוד אנרגיות מתחדשות אחרי 2014, שממתינה לפרסום המלצות ועדת קנדל; והרפורמה בחברת החשמל שממתינה לקבלת החלטות ע"י הממשלה. שלושת המהלכים שקודמו עד כה בעצלתיים עלולים להיכנס כעת להקפאה, עד שממשלה חדשה תיכנס לתפקיד. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר קארו, אף דרשה לפתוח מחדש את המלצות ועדת צמח, שהתבססו לטענתה על הערכות יתר של היצע הגז שבישראל והערכות חסר של הביקושים לגז הצפויים במשק.

שורה של אנשי מפתח במשק האנרגיה קראו לרה"מ בנימין נתניהו לקבל את ההכרעות הנדרשות: יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל ויו"ר ועד העובדים מיקו צרפתי, מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו ומייסד היזמית הסולארית ערבה פאוור יוסף אברמוביץ'. אל שורת הדוברים הישראלים הצטרף שחקן חיזוק בריטי, עו"ד סטיבן וורדלו, שותף בכיר במשרד בייקר בוטס הבריטי, ממשרדי עורכי הדין המובילים בעולם בתחום. "ישראל מפגרת אחרי קפריסין במרוץ להקמת מתקן הנזלה (LNG) - ואני אומר את זה באנדרסטייטמנט בריטי", אמר וורדלו.

ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף באקו אנרג'י, ציין כי ממשלת קפריסין גיבשה חזון ברור ופועלת במרץ להגשמתו, למרות המשבר הפיננסי הקשה שבו היא נתונה ובקשתה לחילוץ מהאיחוד האירופי. בין היתר מדובר בתוכנית להקמת מתקן הנזלה בהשקעה של 10-15 מיליארד דולר, שיאפשר יצוא לגז טבעי באזור ואסיליקוס שבדרום האי. הממשל מנהל מו"מ עם כמה גורמים ובהם נובל אנרג'י להשתתפות בהקמת הפרויקט ובהפעלתו. בישראל זכורה עדיין הבטחתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ממארס האחרון לעמוד בראש ועדה להסרת חסמים במשק האנרגיה - שטרם קוימה. שרי האוצר והאנרגיה מינו לאחרונה את יו"ר קצא"א לשעבר, האלוף במיל' עמוס ירון, לפרויקטור לקידום הגז הטבעי, אך הבחירה בירון מעוררת התנגדות רבה מצד גופים ממשלתיים ובראשם המשרד להגנת הסביבה. "אפשר לקחת דוגמה מקפריסין שהחליטה לקחת את הנושא כפרויקט לאומי", אומר מור, "הקפריסאים בדרך לייצא גז עד סוף העשור".

מור סבור כי גרירת הרגליים הממשלתית עשויה לפגוע בתוכניות קבוצת דלק ונובל אנרג'י להכניס שותף אסטרטגי לפיתוח מאגר לוויתן - לאחרונה חשף "גלובס" כי המו"מ בנושא עם חברת וודסייד האוסטרלית הגיע לשלבים מתקדמים. להערכת מור, "יהיה קשה ליזמי לוויתן ואחרים להביא משקיע בינ"ל כמו וודסייד ואפילו גזפרום להתחייב להשקעה בפרויקט, כל עוד הרגולציה לא החליטה מה תהיה מדיניותה. יש דחיפות לאומית לדיון ואישור דוח צמח בממשלה על מנת ליצור ודאות אצל המשקיעים והיזמים המקומיים שתאפשר להם להביא חברות בינ"ל להשקיע בשדה. חשוב שקובעי המדיניות בישראל יבינו שאף אחד בעולם לא מחכה לגז הישראלי. אנחנו עשויים לפספס את הרכבת".

את נקודת האור היחידה בתחום יצוא הגז סיפק בוועידה מיזם להקמת מתקן הנזלה צף (FLNG) שיאפשר לייצא כמויות של עד 4 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה ממאגר תמר. לפי התוכנית שטרם אושרה אמור המתקן להיבנות במספנות דייהו בדרום קוריאה והגז שיפיק יימכר לגזפרום. מדובר בפתרון הנחשב ל"דבר הבא" בתחום יצוא הגז. אלא שאף אחד מחמשת הפרויקטים להקמת מתקנים צפים בעולם עדיין לא הגיע לשלבי תפעול ועל רקע זה נשמעים חששות כי מדובר בפתרון יקר ומורכב מדי מבחינה טכנית. בהופעה ציבורית ראשונה בישראל הבהירה קאת'לין אייסברנר, מנהלת פרויקט ה-FLNG הישראלי, כי המיזם אינו מצריך שימוש בטכנולוגיה חדשה ובלתי מוכחת. אייסברנר העריכה כי עלות מתקן בהספק שנתי של 3 מיליון טון תגיע ל-3 מיליארד דולר בלבד, הרבה פחות מעלותו של מתקן יבשתי. מי שכבר הביעה תמיכה במיזם היא שפר קארו, שמשרדה מתנגד נחרצות לתוכנית שמקדם ירון להקמת מתקן הנזלה יבשתי באזור הרי אילת. באנרכיה המשילותית שבה מתנהל משק האנרגיה בישראל כיום, מדובר בהישג ממשי.

 רשיונות החיפושים