איגוד השופטים מציג: קפיצת ראש לתוך שדה מוקשים

איגוד השופטים התבזה עם ההחלטה לשבץ את גרינפלד בטדי ■ אבל בואו לא נצפה ממעלימי המס המקצועיים בקרב שופטינו, שלא שולטים בחוקי המדינה - לשלוט בחוקי הכדורגל

באפריל 2011 זכה הבחור הצעיר אוראל גרינפלד לשפוט משחק ליגה של בית"ר ירושלים בטדי. זה כבר היה בשלהי העונה, במסגרת הפלייאוף התחתון. משחק חסר משמעות לבית"ר ולאוהדים שלה, אחרי שכבר הבטיחה את ההישארות. באותה פעם יחידה של גרינפלד בטדי חיכו לו רק 3,000 אוהדים בשבת בצהריים. לא מצלמות טלוויזיה ולא משחק מרכזי.

עונה לאחר מכן הוא כבר לא נשלח למשחק ליגה בטדי. לא יצא. או שהמשחקים היו חמים מדי לטעמו של המשבץ כדי לשלוח לשם את אוראל הצעיר. כך שהרזומה שלו בטדי נשאר תקוע על משחק אחד. "אבל באותה עונה" (2011/12), ציין מנכ"ל איגוד השופטים יריב טפר בראיון רדיו לאופירה אסייג (ששאלה אותו אם בית"ר-הפועל זה לא משחק שגדול עליו), "אוראל שפט משחק גדול בין מכבי חיפה למכבי ת"א". זה היה משחק הליגה הגדול היחיד ששפט בקריירה שלו. רק שגם הוא לא היה גדול בכלל: זה היה משחק פלייאוף עליון אחרי שקרית שמונה כבר הבטיחה מזמן את האליפות.

עם הרקורד הזה החליטו באיגוד השופטים לשבץ את גרינפלד למשחק כל כך מדובר, מתוקשר, מחומם, נפיץ, עם 18 אלף איש ביציעים ומאות רבות של שוטרים ואנשי אבטחה. ולא שהיה עומס על השיבוצים: בית"ר-הפועל היה הרי משחק דחוי, וכל השופטים הבכירים בליגה ישבו רגל על רגל בבית, מול הטלוויזיה, וראו איך מקלפים לחבר שלהם את העור בשידור חי.

***

המורכבות של להיות שופט כדורגל היא דבר שלא ניתן להתמודד איתו כרגע. באנגליה החליטו ראשי הפרמיירליג לבחון בעונה שעברה את מצב השיפוט בליגה בעקבות רצף של טעויות שהכריעו משחקים. לצורך העניין ביצעו מחקר מעמיק, במסגרתו צפו ב-200 שעות של קטעי וידיאו מכל 370 המשחקים באותה עונה (לא כולל המחזור האחרון), ובודדו את כל ההחלטות המשמעותיות/גורליות שלקחו שופטים במהלך המשחקים - כרטיסים צהובים, אדומים, הכשלות ברחבה שגרמו לפנדל, או פנדלים שלא נשרקו - בסך הכל 674 החלטות שיפוט שהוגדרו כ"משמעותיות וגבוליות למהלך המשחק". הממצאים היו מדהימים: 179 החלטות שיפוט (26%) התבררו כלא נכונות.

בסרט "The Referees", שמתאר את מה שהשופטים הטובים בעולם עוברים במהלך טורניר יורו 2008, אחד הרגעים הכי מרתקים הוא כשההפקה מתחברת למערכת הקשר של השופט האיטלקי רוברטו רוזטי באחד מהמשחקים. באותו משחק אפשר לראות כמה רוזטי הגדול אבוד: חלק גדול מההחלטות ניתנות על-ידי הקוונים או השופט הרביעי. רוזטי לא מצליח להבחין בחלק גדול מהאירועים. כשהוא עם הפנים לכדור, מתרחש אירוע מאחורי גבו. חלק מהשריקות הוא לוקח מבלי שראה כלום, ורק אחרי שהקוון צעק לו באוזנייה. כך שלעצם העניין, לא צריכה להיות בעיה אם מישהו (תבריזי) לחש או לא לחש באוזניה לגרינפלד שטוטו תמוז עושה "ששש" לקהל.

***

בחזרה לטדי. לא שצריך להתנחם בזה שטעויות שיפוט קורות בכל מקום, אבל אפשר לצפות שאנשים עם קצת מוח לא יניחו שופטים באמצע שדה מוקשים בכוונה. זה בסיסי. בסיסי כמו מאמן שלא יעלה בהרכב בגמר הצ'מפיונס ילד בן 17 שעלה שלשום מהנוער.

יריב טפר חזר בכל משפט שני שלו ברדיו על כך ש"החוק היבש אומר ש...", כדי לגבות את גרינפלד. אבל החוק היבש לא מעניין. מה שמעניין הוא שאין לנו במקום העלוב הזה יותר מדי חוויות כדורגל ומשחקים עם אצטדיון מלא שנצפים על-ידי 260 אלף איש בבית בטלוויזיה. זה היה אחד המשחקים הטובים שהיו כאן השנה, הכי דרמטיים, ובסופו של דבר כל מה שנשאר ממנו זה התעסקות עם שיפוט ודיבורים על "חוק 12 שקובע ששחקן בלה בלה בלה".

אני גם לא יודע מה אומר החוק היבש, ובכלל מה קורה באיגוד השופטים, אם בזמן שאוראל גרינפלד מדלג לו בשדה מוקשים בירושלים, תופס משקיף איגוד השופטים אריה וולף טרמפ למשחק בקרית שמונה נגד הפועל ב"ש עם צוות השידור של צ'רלטון. מה יהיה עכשיו עם אהרל'ה וולף? יעלימו אותו מהרדאר לכמה שבועות, ויחזירו אותו אח"כ לתפוס טרמפים. את גרינפלד כבר העלימו: איך זה שלמרות שפעל לפי "החוק היבש", במחזור הליגה הקרוב דווקא הוא לא שובץ אפילו כשופט רביעי? אפילו לא למשחק ליגה לאומית?

***

מצד שני, מה אנחנו בדיוק מצפים מהאנשים שאמורים להיות האורים והתומים של החוק על מגרש הכדורגל? חמישה שופטים בכירים הגיעו רק בעונה שעברה להסדר לתשלום כופר בגין העלמות מס על שיפוט בחו"ל (מאיר לוי, חיים יעקב, אסף קינן, שבתאי נחמיאס, דני קרסיקוב), ואחד בכיר עוד מסובך בסיפור הזה (אלון יפת). שניים אפילו קודמו העונה בחסות הכופר לתפקיד בכיר מאוד - מאיר לוי הוא מנהל מקצועי דרום ומרכז, חיים יעקב הוא מנהל מקצועי שרון וצפון.

בהתאחדות לכדורגל יכולים להמשיך ולהקים ועדות עד מחר. אם אין שום מנגנון נורמלי שמאפשר שליטה על איגוד השופטים אותו הם מתקצבים בכמעט 20 מיליון שקל בשנה, מה זה כבר משנה מה עושים שם. בכל משחק תמיד תהיה חוליה חלשה שתהרוג את המשחק ותרחיק אותו עוד קצת מאתנו: פעם המשטרה, פעם האלימות, פעם השופט, פעם המתקן, ופעם הכדורגל סתם יהיה חרא.