סטנלי פישר
צחוק הגורל הוא, שחלק גדול מהקרדיט של סטנלי פישר כנגיד בשבע וחצי השנים האחרונות מגיע לפריחה בשוק הנדל"ן המקומי.
הציבור הרחב חגג יחד עם פישר: במחילה מ-40 אלף הזוגות שמתחתנים מדי שנה, בישראל יש 1.5 מיליון בעלי דירות. דירות שערכן עלה פה בארבע השנים האחרונות בשיעור ממוצע של 60%. מיליון וחצי ישראלים נהנו מאוד מ"אפקט העושר", שגרם להם להרגיש בשנים האחרונות הרבה יותר חכמים ועשירים בזכות ההחלטה לקנות בזמנו דירה - גם אם המרחק האמיתי שלהם מהדירה המשודרגת הבאה רק גדל.
ואותה תחושת עושר משכרת היא אחד הקטליזטורים הדוחפים את הציבור לבזבז עוד ועוד, מה שכמובן הניע את גלגלי הכלכלה בשנים העליזות והמאושרות.
גם ראש הממשלה ושר האוצר חגגו עם פישר: בזכות הקטר הנדל"ני הדוהר, יכולנו להשוויץ בכל העולם שישראל היא "אי של יציבות". בשנת 2004, לפני עידן פישר, ההכנסות ממסי נדל"ן עמדו על 3.7 מיליארד שקל בשנה. אשתקד, בשנת 2011, ההכנסות עמדו על 7.3 מיליארד שקל. וזה מעבר לעשרות המיליארדים שנכנסו לקופת המדינה ממכירת קרקעות ומהגידול העצום בהכנסות עקיפות ממסים - מע"מ, מס חברות, מס הכנסה וכו', תולדה של עלייה בת עשרות אחוזים במספר העסקאות בשוק ובמספר המועסקים בענף הכי פופולארי בישראל.
המשקיעים חגגו עם פישר: בישראל יש מאות אלפי משקיעי נדל"ן קטנים, בין שהדירה נפלה לידיהם בירושה ובין שידעו להמר בזמן על הסוס הנכון. כשנדמה שכולם מסביב קיטרו על עליית מחירי הדירות, המשקיעים הללו הלכו בכל חודש לבנק להפקיד עוד צ'ק מדמי השכירות.
ואולי הכי חשוב: בזמן שמחירי הדירות פה השתוללו, האינפלציה שבאחריותו הישירה של פישר לא הרימה ראש. כבר שנים רבות, משיקולים סטטיסטיים כמו גודל המדגם, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן - התופס משקל נכבד של יותר מ-24% מהסל המרכיב את שיעור האינפלציה - נמדד לפי השינויים בשכר דירה ולא לפי מחירי מכירה. בעקבות זאת, כאשר מיולי 2009 ועד יוני 2012 עלו פה מחירי הדירות בשיעור נומינלי מצטבר של 34%, במקום לחטוף תוספת אינפלציה בשיעור פנטסטי של 8.3%, תרם סעיף הדיור רק 4.1% למדד המחירים - מאחר שמחירי השכירות הסתפקו בעלייה צנועה של 17%.
וכשאינפלציה נשארה בתוך המסגרת, נגיד בנק ישראל יכול היה להשאיר את הריבית הנמוכה, להמשיך להזין את בועת הנדל"ן, ואפילו להודות שאותה ריבית היא הגורם מספר אחת לעליות.
חכו להנגאובר
ותסמכו על פישר. מי שחושש שהיצע הקרקעות של אטיאס, יחד עם ההגבלה החדשה על המשכנתאות של פישר, ישנו את משוואת ההיצע והביקוש, לא הפנים שהוא מסתכל על הקרב הלא נכון. עם כל הכבוד לכותרות שהמשכנתאות תופסות בעיתון, את התחמושת האמיתית שלח האסטרטג פישר כדי לשתק את החוליה הראשונה בשרשרת המזון. כשהוא מאיים ואף מונע מהבנקים לממן עסקאות חדשות לרכישת קרקעות והקמת פרויקטים, השליטה שלו על ויסות ההיצע כמעט מוחלטת.
לכן, לפני שאנחנו ממשיכים לצפות מ"המבוגר האחראי" לטפל במצוקת הדיור, כדאי להזכיר לעצמנו שהפריחה בנדל"ן היא מרכיב חשוב ברזומה שלו. מבחינתו, החגיגה הזו עשתה לכלכלה הישראלית בעיקר טוב ורק נותר לשלוט בעוצמת הווליום.
רק שלרוע המזל, הדור החדש - שבכלל לא הוזמן למסיבה ולא יכול אפילו לחלום היום על רכישת דירה - התחיל לפני שנה להרים ראש. וכשכל השאר - פוליטיקאים, משקיעים ובעלי דירות - יבינו שזה בעצם הילדים של כולנו, ההנגאובר בוא יבוא.
dror-m@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.