צבי זיו: דני דנקנר היה צריך לפסול עצמו במו"מ מול רפי ברבר

"דני דנקנר היה צריך לפסול את עצמו מלנהל משא-ומתן מול רפי ברבר בשם בנק הפועלים, אם הוא מנהל משא-ומתן עם ברבר על כניסה של חברת RP לאלרן" - כך אמר מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, צבי זיו, בעדות שמסר במשטרה במסגרת חקירתו של יו"ר הבנק לשעבר דני דנקנר, שהפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום בימים האחרונים.

תמלילי חקירתו של זיו הגיעו לידי "גלובס" ומתפרסמים כאן לראשונה. לדבריו זיו, "דנקנר היה צריך לפסול את עצמו במשא-ומתן מול ברבר בהקשר של מחיר היציאה (של ברבר מעסקת בנק פוזיטיף, י"י וח"מ)".

זיו סיפר לחוקרים כי התפטר מהבנק ב-2009 בשל מערכת יחסיו העכורה עם דנקנר. "היה ברור לי שאם אני לא אתפטר, אני אתחיל לקרוא בעיתון שלא רוצים אותי. דנקנר רימה אותי לאורך כל הדרך בשאיפה שלו שאני אתפטר, הוא הוביל אותי להתפטר בלי שהוא יגיד שהוא רוצה את זה".

לדבריו, "לדנקנר היתה נטייה להתערב בדברים שלא כל-כך בסמכותו, אבל עד שהדברים הקצינו והובילו להתפטרותי, זה לא היה נורא".

זיו סיפר כי אנשי בנק פוזיטיף הטורקי הרשימו מאוד את בכירי בנק הפועלים בפגישות שקיימו ב-2005, ואנשי הפועלים החליטו להיכנס עמם לעסקים. "כתפיסת עולם החלטנו לא להקים בנק מאפס, אלא לקנות פלטפורמה של בנק מסוים ואז לפתח אותו ולהכניס בו את הדברים הנחוצים לנו. בפוזיטיף קנינו צוות ניהולי מצוין".

עוד סיפר זיו כי המחיר שקיבל המתווך רפי ברבר בתמורה להוצאתו מהעסקה שבין הפועלים לפוזיטיף, שעמד על 25 מיליון דולר, נקבע בפגישה בארבע עיניים בין דנקנר לבין ברבר.

"דני עידכן אותי שזה הסכום שהם סגרו ביניהם כפיצוי על הוצאתו של רפי ברבר מהעסקה", אמר זיו בחקירה, "אני פעלתי להעביר את ההחלטה בהנהלה, והצגנו אותה בדירקטוריון".

זיו סיפר גם כי דנקנר תמך במתן הלוואה של 10 מיליון דולר לאיש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו, שהיה שותף עם בנק הפועלים באחזקה בבנק פוזיטיף. "המוטו המרכזי של דני (דנקנר, י"י וח"מ) היה שאסור לריב עם השותף ושצריך ללכת לקראתו, גם אם זה פחות נוח לנו".

לדברי זיו, דנקנר אמר בהזדמנות אחת "בבדיחות-דעת" שגם הוא יבקש לקבל הלוואה מצי'נגלולו, ואולם רק בדיעבד, לאחר שסיים את עבודתו בבנק, גילה זיו כי דנקנר אכן קיבל הלוואה מבנק הולנדי שבבעלות צי'נגלולו.

החוקרים עימתו את דנקנר עם דבריו של זיו, שלפיהם דנקנר אמר "בבדיחות-הדעת" כי בדעתו ליטול הלוואה מצי'נגלולו, והוא השיב להם כי זיו הבין את הדברים כרציניים בוודאות, מאחר שאין לו חוש הומור.

על כך השיב זיו בחקירה מאוחרת יותר: "שטויות. יש לי חוש הומור מצוין. יש לי חוש הומור מתוחכם. זה העלבון הכי גדול שקיבלתי. רוח הדברים היתה שאנחנו לא רוצים לתת לצי'נגלולו את ההלוואה, שאנחנו לא אוהבים את העיסקה הזו, במסגרת היחסים עם צ'ינגלולו. כל האמירה של דנקנר היתה 'בואו נעשה משהו שיוציא לו את החשק לבקש מאיתנו את ההלוואה'. זה כל העניין".

עוד עולה מחקירתו של זיו כי דנקנר נהג לקיים ישיבות הנוגעות לעסקיו האחרים, במשרדו שבבניין הנהלת בנק הפועלים ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב.

"היו אצל דני כל הזמן פגישות הקשורות לעסקי משפחת דנקנר", אמר זיו, "אני מניח כי מעת לעת הייתי רואה במסדרון כל מיני אנשים שהיו בני משפחה ובני דודים של דני, או שידעתי מי האיש וידעתי שאין לו קשרים לבנק. זה היה דבר שהתרגלנו לראות אותו. הייתי רואה שיושבים על הכיסאות גדי דנקנר, דורי דנקנר, עו"ד יורם ראב"ד, נדב שחר מנכ"ל תעשיות מלח וכו'".

 שלמה נחמה