מנכ"ל חברת החשמל: "עוברים תקופה לא נורמלית; משוכנע שהאוצר יסייע ברכישת דלקים לייצור חשמל"

"נחקור ולא נשאיר אבן על אבן, נדווח על הדברים בצורה מסודרת, נפעל בשקיפות ובאמינות". כך אומר מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן בראיון ל"גלובס" בעקבות פרשת הבור התזרימי של 1.5 מיליארד שקל שגילויו בספטמבר יצר משבר אמון בין האוצר לחברה ומאיים על יציבותה הפיננסית.

בראיון מודה גליקמן כי התגלו ליקויים משמעותיים בהתנהלות החברה ומגלה כי יבקש מחר את אישור דירקטוריון החברה להגדלת היקף הגיוסים המתוכננים לנובמבר והקדמת גיוסים שנועדו לתחילת 2013.

הבוקר (א') תערוך הנהלת חברת החשמל ישיבה במתכונת מורחבת לדיון בפרשה ובהשלכותיה על החברה ובמקביל תתכנס ועדת הביקורת של הדירקטוריון לדון בממצאי דוח הבודק החיצוני חברת גורן קפיטל. בהנהלת החברה מבהירים כי בשלב זה אין כל כוונה להסיק מסקנות אישיות נגד בכירים בחברה.

"זה מעשה נבלה לבוא ולדרוש התפטרות בכירים בשלב כזה, עוד לפני שהתבררו העובדות לאשורן", אמר ל"גלובס" גורם בכיר בחברה "המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים ובכירים אחרים עובדים יום ולילה בלחצים גדולים מאד שנגרמים עקב אירועים שאינם בשליטתם. זו הפקרות וחוסר אחריות לחרוץ דין לפני ששומעים את העובדות".

הפרשה החלה בספטמבר האחרון כשחברת החשמל דיווחה לבורסה כי עדכון תחזיות תזרים המזומנים העלה גירעון של 1.5 מיליארד שקל, כתוצאה בין היתר מהתייקרות בעלויות הדלקים. בשבוע שעבר הגיעו המנכ"ל גליקמן וסמנכ"ל הכספים הראל בלינדה לפגישה באוצר וביקשו את עזרת המדינה בגיוס הסכום. גליקמן ובלינדה ביקשו כי המדינה תגדיל את היקף הערבויות שהיא מעניקה לחברה מעבר ל-5.5 מיליארד שקל שכבר גויסו בערבות מדינה מתחילת השנה. החברה מבקשת להגדיל את הגיוס האחרון שטרם אושר על-ידי וועדת הכספים בכנסת, מ-500 מיליון שקל ל-2 מיליארד שקל וטוענים כי רק כך תוכל החברה לרכוש את מלוא הדלק הדרוש לה לייצור חשמל.

הבקשה מעוררת זעם רב באוצר בעיקר באגף החשב הכללי שהתנגד כבר בעבר להגדלת היקף הערבויות מעבר ל-4 מיליארד שקל. באגף חוששים כי להגדלת הערבויות לחברת החשמל תהיה השפעה שלילית על דירוג האשראי של מדינת ישראל. החוב הכולל של חברת החשמל המתקרב ל-70 מיליארד שקל, הוא השני בגודלו בישראל אחרי החוב הממשלתי.

- אלי גליקמן, באוגוסט קיבלתם מהמדינה ערבויות לגיוס 2 מיליארד שקל תוך הבטחה שלא תזדקקו ליותר עד סוף השנה. מה קרה?

"אמרנו שהחברה לא תזדקק עוד לעזרת המדינה עד סוף השנה, אלא אם יהיו שינויים בלתי צפויים בעלויות הדלקים. אנחנו עוברים תקופה לא נורמלית ויש כל הזמן שינויים. עכשיו למשל הודיעו לנו שמטען הגז הנוזלי הראשון שלנו שהיה אמור להגיע ב-15 לנובמבר לא יוכל להגיע לפני ה-1 לדצמבר ונצטרך להגדיל את רכישת הסולר. מצד שני כמות הגז שמספקת ים תטיס תהיה גבוהה מהצפוי וזה יאפשר לנו לחסוך עשרות מיליוני שקלים".

- אבל זה עדיין לא מסביר פספוס של 1.4 מיליארד שקל.

"הפער היה בין תחזיות תזרים המזומנים שלנו לאוגוסט ולספטמבר. הוא נגרם כיון שצריכת החשמל בחודשים יוני-יולי הייתה גבוהה ב-10% מעבר לתחזית, בגלל תקלות שהיו לנו ביולי בתחנות כוח פחמיות, שהביאו לעלייה ניכרת בצריכת הסולר ובגלל עלייה בלתי צפויה בהקפי החשמל שרכשנו מיצרני החשמל הסולארי".

- יש לכם עשרות אנשים שעובדים על תחזיות התזרים, סטטיסטיקאים מערכות מחשב יקרות - איך זה לקח לכם כל-כך הרבה זמן?

"אין ספק שזמן החישוב היה ארוך מדי. לא יכול להיות שלוקח לנו מסוף אוגוסט עד ה-20 ומשהו בספטמבר לעדכן את התחזית. יש דברים שצריך לשנות בחברה".

- סוכנויות הדירוג הצביעו על-כך שיתרת המזומנים שלכם קטנה מדי ואינה מאפשרת לספוג אירועים בלתי צפויים כמו אלה שקרו.

"הנהלת החברה תמליץ להגדיל את כרית הביטחון. היום הכרית עומדת על מיליארד שקל".

- בפועל היו ימים שבהם היה לכם בקופה הרבה הרבה פחות מהסכום הזה.

"נכון, אבל זה היעד שלנו. בנוסף נמליץ לדירקטוריון להקדים הנפקות. בנוסף להנפקה של 500 מיליון שקל שלגביהם יש לנו הבטחה לערבויות מדינה תיכננו לגייס בנובמבר כ-700 מיליון שקל כהלוואת גישור ללא ערבויות - נגדיל את הגיוס הזה".

- אתה משוכנע שהאוצר יחתום לכם בסוף על הגדלת הערבויות גם הפעם?

"אני משוכנע שהאוצר יעמוד מאחורי ההתחייבות שלו לסייע לחברה ברכישת דלקים לייצור חשמל".