כשמדובר בלקוח שקונה מוצר כלשהו בחנות, ביטול עסקה אינו פעולה מסובכת, אך כשאזרח מבקש לבטל עמלה ששילם למשרד ממשלתי - המצב שונה.
י', שביקש לפני כשבועיים לחדש את הדרכון שלו באתר האינטרנט של משרד הפנים, שילם כנדרש עמלה של 240 שקל. כעבור דקות ספורות גילה כי אילו היה ממתין שבועיים ומבצע זאת בתחילת נובמבר, היה משלם 180 שקל בלבד - במסגרת תעריף מוזל בין החודשים נובמבר ועד פברואר.
י' ביקש לבטל את העסקה ופנה מיד לאגף התשלומים של משרד הפנים כדי לבטל את תשלום האגרה. כאן התחילה מסכת טרטורים, ולאחר תכתובת במייל, בעיקר חד-צדדית, קיבל תשובה שלא ניתן לבטל את תשלום האגרה, וגם שלא ניתן לזכותו בהפרש הכספי לאור בקשתו להמתין עם פעולת החידוש לחודש נובמבר.
"אין אפשרות לבטל את התשלום ולשלם שוב תעריף מוזל", נכתב במייל התשובה, "על-פי נהלי המשרד עליך להשתמש בקבלה הראשונית שבמערכת".
עוד צוין כי תוקף התעריף המופיע על הקבלה תקף ל-3 חודשים, ולאחר מכן יהיה עליו להשלים לתעריף הנוכחי בלשכה.
במועצה לצרכנות מסבירים כי אכן אין דינה של אגרה ממשלתית כדינה של עסקה מסחרית, אך סבורים כי יש למצוא דרך בה הצרכן יוכל להתחרט בזמן סביר (כאשר טרם החלו בהנפקת הדרכון).
נזכיר כי רק לאחרונה פרסמנו בתכנית הצרכנות "ברקוד" בגלובס TV סיפור הפוך, שבו נציגת השירות בשלוחת משרד הפנים בעיריית מודיעין הגדילה לעשות והציעה מיוזמתה לאזרחית שביקשה לחדש את הדרכון, להמתין שבועיים ולחדשו באינטרנט במחיר מוזל.
האם השירות האינטרנטי שאותו מנסה משרד הפנים לקדם כדי לצמצם את העומס בסניפים אינו אדיב ויעיל כמו הנציגה בעיריית מודיעין? מדוע המערכת הממוחשבת לא התריעה כי בעוד שבועיים התעריף יורד והותירה את הבחירה בידי האזרח?
ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.