כמה מותר לתרום למפלגה?

שניים מהחוקים הבעייתיים ביותר בספר החוקים, מהבחינות הפרקטית, הציבורית והעיונית, הם חוק מימון מפלגות וחוק המפלגות, המסדירים בין היתר את תחום מימון הבחירות, הן באופן פרסונלי למתמודדים בתוך מפלגות בפריימריז, והן באופן מפלגתי בבחירות לכנסת.

יש מן הצדק בזעקות הפוליטיקאים נגד ההוראות בחוקים אלה, על אף היותם חשודים בפופוליזם וברצון להסיר מדרכם מגבלות עקרוניות. לא בטוח שאכן מדובר בגזירה שציבור הפוליטיקאים אינו יכול לעמוד בה, אך בהחלט מדובר באוסף סבוך של כללים שקל ללכת בהם לאיבוד.

הבחירות לכנסת שיתקיימו בחודש ינואר הולכות וקרבות, ותהליכי ההתמודדות הפנימיים בתוך המפלגות נמצאים כבר בעיצומם. השאלה איזה מפלגה או מועמד יצליחו להתבלט מעל האחרים תלויה, לא מעט, בכמות התרומות שיצליחו המועמדים או המפלגות לגייס.

לדברי עו"ד רונית אמיר-יניב, שותפה במשרד יגאל ארנון, מימון הבחירות לכנסת מורכב הן ממימון ממלכתי מהמדינה והן ממימון מכספי תורמים פרטיים, בהתאם למגבלות הקבועות בחוק מימון מפלגות.

כל תרומה לבחירות דורשת בדיקה משפטית מראש לצורך וידוא חוקיותה, שכן טעות עלולה לעלות לנתרמים ביוקר רב. הסיעה או המועמד ירצו להימנע מדוח שלילי של מבקר המדינה, שיחייב אותם להשיב את הכספים, או מחשיפה לתביעה אזרחית ולאחריות פלילית. בהתאם, גם התורם רוצה למנוע מצב שבו עשיית טובה לחבר תגרור אותו לחקירה פלילית.

הנה, אפוא, הכללים העיקריים למתן תרומות למועמדים לכנסת. סכום התרומה המרבי מאדם ומבני משפחתו עומד על 2,300 שקל בשנת בחירות. בשנה שאינה שנת בחירות ניתן לתרום עד 1,000 שקל. שנת הבחירות מתחילה ב-1 בינואר 2013. עד אז, לא ניתן יהיה לתרום יותר מ-1,000 שקל. אפשר פחות, אסור יותר.

עם זאת, הכללים מתירים תרומה ליותר מסיעה אחת. כלומר, כל עוד לא שונה החוק בעניין זה, אדם שתרם למפלגת אחת 1,000 שקל, רשאי לתרום 1,000 שקל נוספים לסיעה או לרשימה עצמאית אחרת.

התרומה היא או למועמד יחיד לכנסת או לסיעה. סיעה או רשימה עצמאית רשאית לקבל תרומה רק ממי שרשום בפנקס הבוחרים לכנסת. כלומר, רק אזרח ישראלי בעל זכות בחירה יכול לתרום. מי שלא נרשם אינו רשאי לתרום.

חל איסור על קבלת תרומה מתאגיד או משותפות רשומה בישראל או בחו"ל, תרומה מקטין או תרומה בעילום שם. תרומה בעילום-שם נחשבת לכזו שניתנה על-ידי מי שזהותו ומענו לא אומתו על-ידי המועמד. אסור גם לשמור בסוד על תרומה, משום שיש להוציא כנגדה קבלה עם פרטי התורם. רשימת התורמים כפופה לביקורת מבקר המדינה.

לא רק בכסף

תרומה למועמד או למפלגה אינה חייבת להיות בהכרח רק בכסף, אלא יכולה להינתן גם על-ידי מתן מוצרים, העמדת משאבים, העמדת נכסים או מתן שירותים. כך למשל, בעל בית-דפוס שהחליט לתרום פלאיירים או פוסטרים למועמד שהוא חפץ ביקרו, הדבר ייחשב לתרומה לטובת אותו מועמד. שוויה של תרומה כזו ייקבע לפי שווי הנכסים או השירותים שבעל השירות מספק.

יצירת חוב או גירעון שלא שולם עד הבחירות נחשבת ל"תרומה מאולצת", וגם היא כפופה למגבלת הסכום המרבי. אם כתוצאה מגירעון יש חריגה מהסכום המרבי המותר, עלול הדבר להביא לדוח שלילי ממבקר המדינה, שיחייב את המועמד החורג להחזיר כספים.

בלחץ הפוליטיקאים הוכנס בשנת 2005 תיקון לחוק כדי להבהיר את עניין השימוש בעמותות ובתמיכה עקיפה. בתיקון נקבע כי "אחת היא אם התרומה ניתנה לסיעה, לרשימת מועמדים, למועמד לכנסת או לכל אדם הפועל למענם ובזיקה אליהם".

המשמעות - הקמת עמותה ואיסוף כספים למען מועמד או לפרסום מודעות תמיכה בעיתונות, ייחשבו כתרומה אם זו נעשתה בתיאום או בזיקה למועמד, ותהא כפופה למגבלת הסכום המרבי. מאידך, התנדבות, כגון חלוקת חומר הסברה, אירוח חוגי-בית או הסעת מצביעים לקלפי - אינם נחשבים לתרומה.

באשר לתרומות לפריימריז - תורם בודד רשאי לתרום למועמד, או במצטבר למועמדים שונים, עד 11,100 שקל למימון התמודדות בפריימריז, שבהם רשומים פחות מ-50 אלף בעלי זכות בחירה. במפלגות שבהן מספר הבוחרים גדול יותר, תורם רשאי לתרום למועמד, או במצטבר למועמדים שונים, עד 33,290 שקל.

למי שמתמודד על תפקיד יו"ר מפלגה או ראש ממשלה, תורם בודד רשאי לתרום למועמד אחד בלבד, עד 44,380 שקל במפלגות שבהן יותר מ-50 אלף בעלי זכות בחירה.