להכריז פשיטת רגל לח' החשמל

חברת החשמל, עם התחייבויות של 70 מיליארד שקל והון עצמי של 15 מיליארד, היא חדלת פירעון בכל קנה מידה פיננסי. פושטת רגל. הניהול בה קלוקל מאז ומתמיד. הדירקטוריון מנופח, כושל ומכשיל. עובדיה הסחטנים, בעלי הבית, שרי הממשלה - עב"מ חסר אחריות. הממונים מטעמו - פקידים באוצר, תשתיות, משרד רה"מ, רשות החשמל - אדישים, כנועים, נכונים למסור בנדיבות ערבויות וכספי ציבור בלי לפקח עליהם. בקיצור, די לקרוא שוב את דוח מבקר המדינה מלפני זמן מה. בקיצור, כשל כלל מערכתי. קריסת מערכות תחת מכונת הנשמה קבועה.

כדי להביא לשינוי בחברה, על כל אלה להסתלק ממנה. להתנדף מכל עמדת השפעה. יש לבצע הכרזה רשמית על חדלות פירעון ולהעביר את החברה לחסות ביהמ"ש שימנה נאמן לניהולה בהתייחסות אחרת תחת עינו הפקוחה של ביהמ"ש והציבור המשלם, ולשם שינוי גם תחת הוראות כל חוקי ישראל, פיננסיים, תאגידיים וציבוריים.

דירקטורים עצמו עיניים

הפרשה הנוכחית - עם 1.5 מיליארד שקל שלא נרשמו בשורה זו או בטור אחר או הועברו במייל של מישהו - נופחה כי כך ראוי שייעשה לחברה שמכבידה כל כך על הציבור. פרשה ועוד פרשה, אירוע ועוד אירוע, גילויים וכל פעם גילוי חדש, על קרנות נסתרות ועל הפרשות עודפות ולא חוקיות. 20 מיליארד שקל שוכבים בקרן הפנסיה של עובדי חברת החשמל, בעוד שכדי להבטיח פנסיה וכבוד רב לעובדים צריך רק 15 או 13 מיליארד. או 1.5 מיליארד שקל ששוכבים בקרן נפרדת כדי להבטיח את תוספות השכר העתידיות המפוקפקות והלא חוקיות שהעובדים וההנהלה מתכננים לקבל.

את הכסף הזה הפרישה ההנהלה מכספי ציבור כשהדירקטורים עוצמים עיניים. מבקר המדינה בדק ודרש שהכסף יוחזר לבעליו. כלומר לחשבון החשמל של האזרחים, להון העצמי המרוקן של החברה. אבל את מי זה מעניין? לא את ההנהלה, לא את הדירקטוריון, לא את רה"מ, לא את האוצר ולא את מנכ"ל האוצר.

אותו מנכ"ל שהיה עד לא מזמן יו"ר רשות החברות הממשלתיות, כלומר מפקח העל מטעם הציבור, ושאישר במחי יד תוספת שכר ליו"ר ולמנכ"ל רק לפני חצי שנה. כנראה זה גם לא מעניין את החשבת הכללית באוצר, ששלפה בנדיבות ערבות מדינה מבלי לדרוש כל תמורה, למשל תחנת כוח.

מי לא הלין על יצחק תשובה, מלך התספורות והסדרי החוב, על יוסי מימן, על אילן בן דב ועל אחרים. דרשנו וחזרנו ודרשנו שיכניסו יד לכיס ויחזירו כסף שלקחו. כסף שהציבור נתן להם והם לקחו אותו לעצמם. שימכרו נכסים וישלמו לבעלי החוב. למה לא לחברת החשמל?

כי חברת החשמל ממשלתית? זה עוד יותר מחייב, זה עוד יותר דורש להיכנס לכספים המיותרים ששוכבים בחברה הזאת. לקחת קרקעות שאינן בשימוש תפעולי, כמו המבצר המפואר והתלוש מהמציאות ברחוב החשמל בתל אביב (שהרי הדירקטורים שנפגשים שם לא רוצים להרחיק עד לצפון הארץ, אז סידרו להם חדר מרווח, מטבח צמוד, פאר והדר), וגם הקרקעות שסביב רידינג בנמל תל אביב - כל זה אולי כסף קטן ביחס לחברת החשמל. על כל אגורה שחברת החשמל דורשת - חובה לקחת את נכסיה העיקריים. תחנת כוח עבור כל הזרמה של ערבות מדינה או דרישה לא סבירה להעלות את מחיר החשמל.

תחנות הכוח, לפחות בשנים הראשונות, לא יופרטו (כדי שלא יתחילו זעקות פוליטיות על הפרטת נכסי ציבור). כל תחנת כוח תהיה חברה ממשלתית שתנפיק מניות ואגרות חוב לציבור. בגלל הרכישה המובטחת והתשואה המובטחת לאורך הרבה שנים, יירכשו על ידי חשבונות הציבור לטווח ארוך, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות (גם היום ההנחה היא שבין 5%-8% מכלל נכסי חסכונות הציבור לטווח ארוך מונחים באגרות חוב של חברת החשמל, שמבטחים תשואה גבוהה).