שבוע סוער עבר על UBS, הבנק הגדול ביותר בשוויץ. בשבוע שעבר פרסם הבנק, הנסחר לפי שווי של 56 מיליארד דולר, את תוצאותיו לרבעון השלישי של השנה, שבו הפסיד כ-2.3 מיליארד דולר. אולם לא ההפסדים הגבוהים תפסו את הכותרות, אלא מהלך פיטורים אגרסיבי שעליו הודיע הבנק: UBS מתכוון לפטר 10,000 מעובדיו ב-3 השנים הקרובות, כלומר כ-16% ממצבת כוח האדם. הליך הפיטורים צפוי להביא לחיסכון שנתי של 3.6 מיליארד דולר בהוצאות הבנק.
עיקר הקיצוצים יהיו בתחום הבנקאות להשקעות והמסחר, שהיקף פעילותו ייחתך בחדות. UBS נכווה בפעילויות הללו בשנים האחרונות, הן בשל משבר האשראי והן בשל פרשת הסוחר בלונדון. נזכיר כי לפני שנה ביצע אחד מסוחרי הבנק בבירה האנגלית פעולות מסחר ללא הרשאה, אשר גרמו לבנק נזק כבד והפסד עתק של 2 מיליארד דולר. המקרה זעזע את הבנק, והיווה זרז לשינוי המבני העמוק שהוא עובר בתקופה זו.
כעת, כשהבנקאות להשקעות והמסחר היא אאוט, הטרנד החדש-ישן הוא ניהול נכסים, או ליתר דיוק Wealth Management. ב- UBSרואים בניהול נכסים עבור לקוחות אמידים מנוע צמיחה ארוך טווח. מדובר בתחום סולידי בהרבה מבנקאות להשקעות, ובעל פוטנציאל צמיחה בשל העלייה בהיקף העושר במיוחד במדינות מתפתחות. למעשה, בכוונת הבנק לנתב על פעילות הבנקאות להשקעות שתישאר, כך שהיעד המרכזי שלה יהיה לתת שירותים ללקוחות מגזר ה-Wealth Management.
"הרגולציה לא מבהילה אותנו"
בנק UBS מיפה את המדינות, שבהן הוא רואה את פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בתחום זה, ולמרבה ההפתעה ישראל נכנסה לחמישייה הפותחת. "התחלנו את הפעילות בשוק זה כבר בשנת 1997, אבל לפני כשנתיים החלטנו להתרחב לתחום ה-Wealth Management. יש הרבה הזדמנויות בתחום הזה בישראל", מספר בראיון ל"גלובס" לוקה פדרוטי, האחראי על פעילות הבנק באפריקה, יוון וישראל.
מדוע?
"היקף הכסף הפנוי בישראל מוערך בכ-500 מיליארד שקל. היקף העשירים בישראל צמח בשנים האחרונות ב-40%".
מהו הערך המוסף שלכם לעומת המתחרים?
"אנחנו מציעים מודל ייחודי, המשלב בין ניהול מקומי לניהול נכסים בינלאומי. הנוכחות הגלובלית שלנו מהווה יתרון חשוב בניהול הנכסים. הגופים המקומיים נותנים בעיקר פתרונות מקומיים, אבל משקיעים מחפשים היום מעבר לזה, ולנו יש אפשרות להציע יותר".
הרחבתם את הפעילות בישראל דווקא בתקופה שבה הרגולציה בארץ הוקשחה. אתם לא חוששים מכך?
"הרגולציה בעולם כולו הוקשחה, והיא לא מבהילה אותנו. רגולציה הדוקה היא טובה, כי היא מגינה בסוף על כולנו והיא טובה לתחרות".
מהם היעדים שלכם בשוק הישראלי?
"אנחנו מאמינים שהשוק הישראלי הולך לקונסולידציה בניהול השקעות, ואנחנו מאמינים שבתהליך זה יהיו הזדמנויות".
תרכשו בתי השקעות בישראל?
"מבחינתנו הכול פתוח, אבל אנחנו מחפשים רכישות שלא ישנו את ה-DNA שלנו, אלא יענו על הצרכים. יש לנו צוות נחוש מאוד בראשות קובי (פיגנבוים, ע' א'), שעושה עבודה טובה. חצי שנה אחרי הפתיחה הרשמית אנחנו מרוצים מהתוצאות ורואים שהתוכניות הופכות למציאות".
אתה אחראי גם על הפעילות באפריקה, האם היא אכן "אסיה הבאה"?
"אפריקה מזכירה את אסיה מלפני 20 שנה. עליית מחירי הסחורות הביאה לעושר ולנזילות, והגדילה את הצורך בבנקאות גלובלית. יחד עם זאת, צריך לעשות הבדלה בין המדינות באפריקה. אפריקה אינה שוק מתעורר, אלא שוק פרונטיר (כינוי לשווקים קטנים וצעירים, אשר מצויים בשלב צמיחה ראשוני, ע' א'). בחרנו באילו מדינות להתמקד ביבשת זו, כי אנו רוצים להתמקד איפה שיש עושר וצמיחה - מדינות כמו גאנה, אנגולה, קניה ודרום אפריקה.
"הכניסה שלנו לאפריקה נובעת גם מהתעניינות של לקוחות שלנו ממקומות אחרים בעולם בכניסה למדינות אלה. הם מחפשים פלטפורמה וייעוץ כיצד לעשות זאת, ואנחנו מספקים אותה באמצעות הפעילות שלנו".
"אין לנו מונופול על מוצרים טובים"
אז מהו הדבר החדש ש-UBS מציע ללקוחותיו. ויליאם קנדי, האחראי על תחום המוצרים ב-UBS, מאמין בגישת הארכיטקטורה הפתוחה כגישה שמביאה את התוצאות הטובות ביותר. במסגרת זו הבנק משווק ללקוחותיו לא רק מוצרים שלו, אלא גם של בתי השקעות ובנקים מתחרים. על פי הערכות, UBS משקיע כמחצית מהנכסים של לקוחותיו בלבד במוצרים שלו.
מדוע אתם משתמשים בארכיטקטורה פתוחה?
"קודם כל אנחנו מחפשים מוצרים טובים של UBS, ואם המוצרים לא מספיק טובים, אנחנו הולכים למתחרים. הייתי שמח לומר שיש ל-UBS מונופול על מוצרים טובים, אבל אתה לא יכול להיות הכי טוב בכל דבר, ולכן גישת הארכיטקטורה הפתוחה היא הדבר האחראי לעשות עבור הלקוחות".
מה השתנה בדרישות הלקוחות מאז המשבר?
"לקוחות מחפשים היום עצה טובה וביטחון. חשוב להם להבין את רמת הסיכון - שהמוצרים שהם משקיעים בהם יהיו שקופים. הם בהחלט יותר תובעניים ושואלים יותר שאלות מאשר בעבר".
מהי ההמלצה שלך למשקיעים?
"אנחנו ממשיכים לראות אי-ודאות בשווקים, ולא רואים שינוי במצב הזה בזמן הקרוב. המשקיעים היום שמרניים מאוד, ושומרים סכומים גבוהים במזומן, אך ברמת הריבית הנוכחית זה לא משתלם. ישנן הזדמנויות, ולאורך התקופה זיהינו כאלו במיוחד בתחום האג"ח ובמט"ח. חשוב להסתכל על השקעות לטווח ארוך. כדאי לראות דמוגרפית מה קורה בעולם, ולאן הולך העושר, ואז למצוא את הדרכים להרוויח מהמגמה הזו".
"לוודא שלא סתם שופכים כספים"
ל-UBS יש גם מחלקה לשירותים משפחתיים, שמשרתת את הלקוחות "הכבדים" של הבנק - בעלי הון של מעל 50 מיליון פרנ"ש. "התארגנות בניהול כספים שכאלה היא מורכבת מאוד", אומר מריו מרקוני, ראש מחלקת שירותים משפחתיים.
איך אתם מתמודדים עם משפחות שיש בהן סכסוכים?
"זו סוגיה רגישה מאוד, ויש לנו סדנאות מיוחדות למשפחות, שבהן מנסים ללבן את הסוגיות ולקבל החלטות על ניהול הכסף".
יש לכם גם מחלקה, שמתמחה בייעוץ לפעילות פילנתרופית לאנשים אמידים. למה צריך שירות שכזה?
"אנשים הבינו שפילנתרופיה אינה קלה כמו שחושבים - זה הרבה יותר מורכב. צריך לוודא שהתרומה באמת מביאה לשינוי, ולא סתם שופכים כספים. זה בדיוק כמו ניהול עסק רגיל. יש לנו מחלקה של 40 עובדים, שמתמחים בתחום ומייעצים אם כדאי להקים קרן צדקה, לחבור לקרן קיימת או לתרום לארגונים ספציפיים. צריך התמחות בזה, כי זה תלוי בתחום שאליו רוצים לתרום, במדינה ובסכום הכספי".
מה המצב בתחום בעולם?
"באסיה הנושא הזה צומח מאוד, אבל בדיסקרטיות - אנשים תורמים הרבה אבל לא מיחצנים את זה. לעומת זאת, בארה"ב התחום הזה הרבה יותר פומבי".
האם בעקבות המשבר האחרון הייתה ירידה בנושא התרומות?
"הייתה אולי ירידה זמנית, אבל בסך-הכול התחום הזה הוא בצמיחה. ישנה מודעות גוברת לנושא, והבנה שהממשלות לבדן לא יכולות לתקן את כל העוולות החברתיות. בנוסף, יש גידול בהון, בעיקר בשווקים המתעוררים, אשר מהווה מנוע צמיחה חשוב לתרומות".
הכותבת הייתה אורחת UBS בשווייץ
האתגר הרגולטורי של איגוד הבנקים השוויצרי
ענף הבנקאות בשוויץ הוא ענף מרכזי בכלכלה, ולאורך שנים הייתה שווייץ גורם מוביל בבנקאות העולמית. אלא שבשנים האחרונות נפגע מעמדה, בעיקר בשל דרישות רגולטוריות ממדינות שונות (ובראשן ארה"ב) להסיר את הסודיות הבנקאית שעליה כה מקפידים בשווייץ. זאת בטענה, שמשתמשים בה לעתים לצורכי העלמת מס וצרכים לא חוקיים אחרים.
מי שמתמודד עם אותן דרישות רגולטוריות, ומנסה לרכך אותן הוא איגוד הבנקים של שווייץ, הכולל למעלה מ-300 בנקים. תומאס סוטר מהאיגוד נשמע אופטימי: "כשמסתכלים על המשבר, רואים שהבנקים בשוויץ יצאו ממנו במצב טוב יותר ממדינות אחרות. החשיפה של הבנקים בשוויץ למדינות בעייתיות באירופה היא נמוכה, והמדינה לא נכנסה למיתון".
בכל זאת, גם המוניטין של הבנקים בשווייץ נפגע - איך מתמודדים עם זה?
"צריך לשפר את המוניטין במעשים. צריך להוכיח בתוך המדינה, וגם מחוצה לה, שהעסק יציב, ולהשיב את האמון. בשביל זה יש לנו אסטרטגיה חדשה - להית בדיאלוג עם מדינות באירופה, ולהגיע איתן להסדר כך שהלקוחות יוכלו לשמור על אנונימיות, ועדיין למצוא פתרונות בכל הקשור לסוגיות המס".
איך אתם מתמודדים עם הדרישות האגרסיביות של ה-FATCA|?
"ה-FATCA היא עוול לכל המדינות. מדובר בתהליך התאמה שהעלות שלו גבוהה מאוד, והתוצאות שזה אמור להניב לדוד סם לא מצדיקות את העלות שעימה כל מדינה צריכה להתמודד. עם זאת, אנו חייבים לקבל את ההוראות. כרגע שווייץ, יחד עם יפן, מנהלת מו"מ עם ארה"ב, ומנסה למצוא פתרון טוב יותר".
איך מתמודדים עם הגידול החד ברגולציה?
"הממשל אחראי, והם מבינים שהבנקים צריכים להיות חזקים כדי לתמוך במדינה. לכן הם עושים מה שאפשר - אולי לא בשמחה, אבל הם הגיוניים ומקצועיים. אנו חושבים שהרגולציה בדרישות הון של תקנות באזל 3 מוצדקות. שווייץ תמיד רוצה להיות מושלמת, והרגולטור שלנו לא ישן ורק מגדיל את הדרישות".
כתבות
ני"ע
