צפו בתמונות: יעדי החופשה המועדפים על שחקני התיאטרון

דיסלדורף, גרמניה / סנדרה שדה, הבימה

"התוודעתי לעיר בגלל שבתי אלמה היא זמרת באופרה של דיסלדורף, ולאחרונה נבחרה לזמרת הצעירה המבטיחה ביותר בגרמניה. במהלך הנסיעות לפרמיירות שלה למדתי להכיר את העיר. זוהי עיר עשירה ולכן יש לה אפשרות כלכלית לטפח אמנות. יש בה תיאטרון פנטסטי שעשה גם חילופי הצגות עם הבימה, פארק נפלא שבו מוצבים פסלים של הנרי מור, מוזיאון מרהיב ואינספור פינות קסם. תעלות מים חוצות את העיר, יש בה גשרים קטנים, והאדריכל פרנק גרי תכנן כמה בניינים מעניינים.

"המקום האהוב עליי ביותר הוא בית האופרה. הם מייבאים במאים פנטסטיים מכל העולם. כשנגמרת הפרמיירה, אנחנו הולכים לחגוג במסעדה איטלקית בשם SAN LEO, מקום חשוך ורומנטי. האוכל נפלא, והחגיגות נמשכות עד אור הבוקר.

"בדרך כלל אני מתאכסנת אצל בתי, אך כשכל השבט מגיע, אנחנו מתגוררים ב-Hotel Stern - מלון משפחתי קטן ומקסים, בלי מעלית, שנמצא ממש במרכז. יש בו גינה ומטבח קטן, שאליו אתה נכנס ובודק מה התפריט".

 דיסלדורף / צילום: thinkstock

ניו יורק, ארה"ב / גילה אלמגור, הבימה

"אני מתמלאת התרגשות כבר כשאני בדרך לניו יורק. בצעירותי למדתי שם שנתיים בסטודיו למשחק. אז חרשתי את העיר לאורכה ולרוחבה, וגם היום אני אוהבת לעשות זאת. אני מוקסמת מסנטרל פארק, הריאה הירוקה של העיר, שבה אפשר לראות אנשים רצים והולכים, סירות וחיות. אין מקום מרגש מהסנטרל פארק לראות בו את השלכת. היום אסור לעשן בפארק, אז האוויר בו צלול עוד יותר.

"בברודווי, המרכז של כל התיאטראות הגדולים, מחכות לי החוויות הטובות ביותר. לשם מגיעים המופעים הכי מעניינים מכל העולם. למרות שמחירי הכרטיסים יקרים, אני לא מוותרת, כי אני יודעת ששם מחכים לי השחקנים הכי טובים וההפקות הכי טובות.

"אני מאוד אוהבת אוכל יפני, וניו יורק מלאה במסעדות יפניות מעולות. אחת הטובות והנחשבות ביותר היא sushi yasuda. מבחינת לינה, כאשר אני מגיעה לניו יורק שלא בענייני עבודה, אני מאוד אוהבת להתאכסן במלון אדיסון - קרוב מאוד לכל התיאטראות".

 ניו יורק / צילום: shutterstock

קופנהגן, דנמרק / סשה דמידוב, גשר

"הייתי בהרבה ערים יפות, אבל קופנהגן המסתורית היא העיר שהכי מדברת אליי. הצבעים והארכיטקטורה שלה, יחד עם האווירה והאנשים, גורמים לך להרגיש כאילו אתה נמצא בתוך סרט. בערים גדולות יש בדרך כלל קצת תחושה של סכנה ולחץ, אבל בקופנהגן יש הרגשה שאנשים אוהבים אחד את השני.

"אני מאוד אוהב לטייל בגני טיבולי. בדרך כלל בשעה תשע בערב יש שם הופעות - אנשים עומדים בין העצים, מתחת לכוכבים, ומקשיבים למוזיקה. בשנה שעברה הייתי שם בהופעה של זמרי אופרה, והשנה ראיתי בחור צעיר ששר ג'ז וניגן עם תזמורת גדולה. הקהל רקד, והייתה תחושה כאילו כולם בני משפחה אחת, למרות שהם דיברו בשפות שונות. זה מקום כל כך נעים ויפה, שאתה בכלל לא רוצה לצאת משם.

"בטיבולי יש מגוון גדול של מסעדות. בקצה הגן יש מקום שבו אתה יכול לצפות באנשים מתנדנדים בין שמים לארץ בפארק השעשועים, תוך כדי אכילה".

 קופנהגן / צילום: shutterstock

פריז, צרפת / יחזקאל לזרוב, הקאמרי

"לפני 17 שנים הגעתי לפריז שבור לב. במשך שלושה חודשים חייתי בעליית גג זעירה, ושרדתי על חבילת קממבר לשבוע. ולווט אנדרגראונד התנגן ללא סוף בטייפ שהושאר בחדר. לצליליו צפיתי בארובות שהזדקרו מגגות פריז, וכתבתי. כך ריפאתי את עצמי. פריז הייתה העיר היחידה שהצליחה לאחות בי את השברים.

"עכשיו חזרתי אליה נשוי ואב לשלוש בנות, ונהניתי מהעיר ממקום אחר לגמרי. ביקרנו במוזיאונים ובגלריות, שטנו על הסן, אבל הכי נהנינו בגני לוקסמבורג. לא קמנו מהדשא במשך עשר שעות. זהו אחד הפארקים היפים והנעימים שהייתי בו מעולם. כל כך יפה לראות את הצעירים יושבים עם בקבוק יין וגבינות, משחקים וצוחקים. המקום הזה הוא תופעה מפעימה. יש בו פסלים מרהיבים, תיאטרון בובות, סוסי פוני ועוד שפע של שכיות חמדה, ביניהן הבריכה המרכזית המפורסמת, שבה דורות של ילדים צרפתיים משיטים סירות מיניאטוריות.

"מדי בוקר בחרנו עוגות שנארזו, ובמהלך היום מצאנו לעצמנו פינה על הדשא ואכלנו אותן. ארוחות של ממש בישלנו בדירה שבה התגוררנו (בעינינו לא ריאלי לשכור חדרים במלון כשמגיעים עם כל המשפחה). את המצרכים קנינו בשוק מופטאר. מהשווקים העתיקים ביותר בפריז".

 פריז / צילום: סיון אסקיו