עובדי פלאפון מציגים: שירות השכמה לשאול אלוביץ'

כבר מעל שבוע ימים שתושבי רחוב יהונתן בשכונת צהלה בתל-אביב, מתעוררים ב-6:30 לקול קריאות המגאפון של עובדי פלאפון. חלקם מתעלמים במופגן, אחרים מצלמים למזכרת ומגלים בקיאות מרשימה במאבק שמתחולל בחברה. רק שכן אחד אף פעם לא יוצא להשמיע את קולו - היו"ר והבעלים של החברה, שאול אלוביץ'.

ככלל, האדישות ברחוב השקט מפתיעה, במיוחד כשלוקחים בחשבון שעובדי פלאפון מקפידים להגיע אל המקום עם מתקן מתנפח בגובה שלושה מטרים בצורה של עכברוש - אחד הסמלים הבולטים בהם משתמשים איגודים מקצועיים בעולם כדי לדמות מעסיק שמתנגד להתאגדות עובדיו. העובדים הצעירים מודים שזה לא בדיוק מסתדר עם התדמית של הסבא החביב שמאפיינת את אלוביץ', אבל זה עוזר להעברת המסר: העובדים התאגדו, ההנהלה עושה כמעט הכל כדי להתנגד, ורק הבעלים עדין שותק.

"רוב השכנים פה בכלל לא שומעים כלום כי החלונות שלהם אטומים", אומר אחד העובדים, ואילו השני מתקן: "זה לא החלונות אטומים, זה הלב". קרוב לשעה 8:00, סמוך למה שהם מכנים "פקק המרצדסים", מגיחות שלוש ניידות משטרה. העכברוש צריך רישיון טוען אחד השוטרים, אבל בסוף מודה שהמחאה לא חרגה מהמותר.

"אנחנו פונים אליך כאב לילדים וכסבא לנכדים", קרא אחד העובדים. "אולי לילדים שלך אין משכנתא, אבל לנו יש ואנחנו חיים על הקצה. לנו, בניגוד אליך, אין מה להפסיד". ברק לוי, יו"ר הוועד, הוסיף: "אנחנו לא מוותרים, נגיע לכאן כל בוקר עד שתרד אלינו. בוא תהיה המבוגר האחראי, סיים את הפרשה הזאת, אתה ולא המנכ"ל". עובד נוסף מזהיר את אלוביץ' פן יירשם בהיסטוריה כמי ששבר את ההתארגנות של עובדי פלאפון, במקום זה שהוריד את מנהליו מהעץ.

ככה הם עושים כל בוקר, עם שלטים צהובים, חולצות מודפסות ("אלוביץ' קח אחריות"), ופק"ל קפה צמוד. בהסתדרות מסבירים שהפגנה מול הבעלים היא בדרך כלל האמצעי האחרון, אבל לא הייתה ברירה אל מול ההתנגדות החריפה שהפגינה הנהלת החברה, בראשות גיל שרון.

כזכור, בהנהלה טוענים כי חלק מטפסי ההצטרפות של העובדים להסתדרות נחתמו שלא על פי הכללים המקובלים לכאורה, ועל כן לא ניתן להכיר בוועד כארגון יציג. בינתיים, ביה"ד הארצי לעבודה צפוי לפרסם בשבועות הקרובים פסיקה תקדימית, בשאלה האם למעסיק יש זכות להביע עמדה כנגד התאגדות עובדיו. עד אז, תושבי רחוב יהונתן בשכונת צהלה ימשיכו כנראה להתעורר עם עכברוש גדול מול הבית.