"הממשלה יכולה לטפל בחברת חשמל, אבל אין לה ביצים"

"למה חברת החשמל לא מוכרת נכסים? הדרישה הדמגוגית הזו מרתיחה אותי" - כך אומר משה בכר, מי ששימש עד לאחרונה המשנה למנכ"ל חברת החשמל. בכר נחשב לאדם רגוע בדרך כלל, אבל טיעון כגון זה מצליח להוציא אותו מכליו.

- למה זו דרישה דמגוגית?

"כי אם מי שדורשים את זה היו טורחים לקרוא את החוק - הם היו מגלים שבכלל לא ברור שיש לחברת החשמל נכסים למכור".

- מה עם תחנות הכוח, המשרדים ואלפי הדונמים?

"לפי סעיף 62 לחוק משק החשמל, מעמד הזכויות והנכסים של חברת החשמל ייקבע במסגרת הרפורמה, כלומר כיום מעמדם אינו ברור. מי אמר שהנכסים שרוצים למכור שייכים בכלל לחברה? הרי הם נרכשו בכספי תעריף החשמל ששילמו צרכני החשמל. לאזרחי המדינה יש לדעתי לא פחות זכויות על הנכסים האלה מאשר לחברת החשמל".

הדיון הציבורי רדוד ופופוליסטי

הדיון הציבורי בחברת החשמל רדוד ופופוליסטי - כך אומרים מנכ"לים, יושבי ראש דירקטוריון ובכירים לשעבר בחברת החשמל. במקום לעסוק בלב הבעיה - חוסר יכולתה של ממשלת ישראל לסגור הסכם לרפורמה בחברה - חוזר הדיון שוב ושוב לסוגיות עסיסיות אך משניות כמו תנאי השכר המופרזים של העובדים או השאלה מדוע החברה אינה מממשת נכסים.

בהיעדר רפורמה ימשיך מצבה של חברת החשמל להידרדר, אומרים המנהלים לשעבר, ואת פירות הבאושים יאכלו כלל אזרחי המדינה: התייקרות במחיר החשמל, הידרדרות ברמת השירות ובאמינות האספקה והר החובות הענקי של החברה שימשיך לגדול ולצמוח לעבר קו ה-100 מיליארד שקל.

- דוחות הביקורת שנערמים בינתיים על שולחן מועצת המנהלים של החברה בנושאים כמו הפרשות הפנסיה, גיוסי ההון והבור התזרימי - אינם פותרים דבר.

"אז עכשיו ישימו פלסטר וימשיכו הלאה ובעוד שלושה חודשים יקרה משהו חדש", אומר מנכ"ל לשעבר בחברת החשמל, "שום טיפול מקומי, כולל החלפת המנכ"ל או החלפת ההנהלה, לא יפתור את הבעיה הבסיסית והמתמשכת של החברה ושל משק החשמל".

בכיר לשעבר בחברה מבקש לנפץ את המיתוס על אחריותו של ועד העובדים למצב: "עד לפני שנתיים-שלוש נלחמו עובדי חברת החשמל נגד הרפורמה, אבל היום גם העובדים רוצים אותה. היום הממשלה מדברת על פרישת 2,000 עובדים והוועד שואל 'למה לא 3,000?'. יש בחברת החשמל אלפי עובדים שמתקרבים לגיל הפרישה ולוחצים על הוועד לסגור רפורמה כדי שיוכלו לקבל את הפיצויים. ההחלטה היא כולה בידי הממשלה". לדברים מצטרף בכיר לשעבר בדירקטוריון חברת החשמל. "האשמה רובצת כולה לפתח הממשלה", הוא אומר, "השכל קיים. כולם יודעים מה צריך לעשות. רק ביצים חסרות. איך תסביר לציבור שנתת 7 מיליארד שקל לעובדי חברת החשמל? גם אם הסכום הזה יחזיר את עצמו בתוך שלוש-ארבע שנים?".

העובדה שהממשלה אינה מקבלת את ההחלטה הדרושה מציבה בסימן שאלה את ההיגיון שמאחורי המשך מדיניותה הנוכחית כלפי חברת החשמל. במשך שני עשורים נוקטת המדינה מדיניות שנועדה לחנוק את חברת החשמל במטרה לשבור את ועד העובדים החזק שלה ולאלץ אותו להסכים לרפורמה בתנאים נוחים למדינה. האוצר אינו מאשר לחברה תקנים חדשים ותקציבים, מסרב להזרים לה הון בעלים ומגביל מאוד את יכולתה להרחיב את פעילותה לתחומים חדשים שעשויים לייצר לה רווחים. המחנק הביא לכך שהגיל הממוצע של עובדי החברה כבר חצה את 50 והיא מהמקומות הבודדים במדינה שבהם עובד בן 48 מכונה עדיין "צעיר". במקביל, רשות החשמל קובעת תעריפי חשמל שאינם מכסים את הוצאות חברת החשמל במטרה "להכריח" אותה להתייעל. אלא שהחברה אינה רוצה או יכולה להתייעל ונאלצת לקחת עוד ועוד הלוואות רק כדי "לגמור את החודש". החוב הכולל של החברה, שמתקרב כיום ל-70 מיליארד שקל, גדל רק השנה ביותר מ-10% שגויסו

גורמים באוצר: התעריף יזנק ב-50% אם תוכרז פשיטת רגל

תעריף החשמל יזנק ב-40%-50% אם חברת החשמל תיכנס להליך של כינוס נכסים או פירוק, כך אמרו היום גורמים באוצר.

האפשרות של הכרזת פשיטת רגל בחברת החשמל ומינוי כונס נכסים או מפרק זמני עלתה בימים האחרונים לאור התנהלותה הכושלת של החברה וחובותיה המאמירים. מנהלים בכירים לשעבר בחברה אמרו היום כי מדובר ברעיון שיש לו יתרונות משמעותיים מבחינת ניהול החברה. מפרק או כונס שימונה על ידי בית המשפט יוכל לנהל את החברה באופן מקצועי ללא תכתיבים של ועד העובדים מצד אחד ושל הממשלה מצד אחר. "באל על היה כונס במשך 14 שנה וזה עבד לא רע", ציין אחד המנהלים.

"המפרק פונה לנושים"

ואולם גורמים באוצר ביקשו היום לצנן את ההתלהבות מהיוזמה. לדבריהם, הצעד הראשון שינקוט המפרק הוא לבקש את אישור ביהמ"ש להעלאת תעריפי החשמל בעשרות אחוזים. "המפרק מחויב לפנות קודם לנושים של חברת החשמל", אמרו הגורמים, "מי חייב היום כסף לחברת החשמל? הציבור, ולכן המפרק יבקש להעלות את התעריפים ב-40%-50%".

בתוך כך נפגשו אתמול בכירים באוצר עם מנהלי חברת החשמל כדי לדון במציאת פתרון מימוני לבור התזרימי שעליו דיווחה החברה. בדיון התברר כי אין כרגע נתונים מספיק אמינים על התזרים הצפוי שעל בסיסם ניתן יהיה לקבל החלטות. "יש אי ודאות גדולה מדי", אמר ל"גלובס" גורם שהשתתף בפגישה, "יכול להיות שהחברה תזדקק ב-2013 לתוספת של מיליארד שקל ויכול להיות שלא תזדקק כלל, זה תלוי במשתנים כמו מועד כניסת הגז מתמר". יחד עם זאת הבהיר האוצר לראשי החברה כי יעמוד במחויבותו לסייע לחברה במימון ההוצאות הקשורות ברכש דלקים.