חריש: הרבנים יקבעו את אופן חלוקת הדירות לחרדים

"אני שובר את הראש אם לגשת לאחד המכרזים בחריש שייסגרו בעוד כמה ימים, בגלל הפחד שהפרויקט ייתקע על רקע של עבודות תשתית ופיתוח". כך אומר ל"גלובס" קבלן ותיק, השוקל להתמודד באחד מ-29 מכרזי הבנייה של 4,600 יח"ד מתוך 10,000 המתוכננות בחריש.

"על-פי חוברת המכרז ומבנה התשתיות ומוסדות הציבור בחריש", ממשיך הקבלן, "מדובר בהוצאה תקציבית של כ-600 מיליון שקל, ועוד כ-300 מיליון שייגבו מהיזמים. אבל לפי התקציב המאושר של משרד השיכון, סך ההתחייבות שהוא רשאי להוציא לקבלני הביצוע בחריש הוא 180 מיליון שקל במזומן ובהרשאה להתחייב בשנים הבאות".

לדברי אותו קבלן, במצב שבו אין כלל תקציב ל-2013 - אין תקציב מאושר לחלק גדול מהוצאות הפיתוח ומבני הציבור בחריש. "אני לא יכול לסמוך על הבטחות למענקים הקשורים לעידוד זירוז הבנייה", הוא אומר, "ואני בכלל לא מבין איך החשכ"ל מאשרת להוציא מכרזים בסדר גודל כזה בלי תקציב מאושר".

המענקים יאושרו בדיעבד

בתחקיר "גלובס" מספטמבר התברר כי לפי נתוני המכרזים, משרד השיכון יסבסד את הוצאות הפיתוח בחריש בסכום המתקרב למיליארד שקל, כולל שיפור התחבורה ומוסדות ציבור בהיקף המותאם לאוכלוסייה חרדית-דתית.

בין השאר מדובר על הטבה שארגן שר השיכון אריאל אטיאס, שלפיה יוכל משרד השיכון, אחרי פרסום הזוכים במכרזים ובהתאם לשיקול דעתו, להעניק סבסוד נוסף לכל דירה בגובה 60 אלף שקל ומענק של 50 אלף שקל לקבלן שיסיים בנייה בתוך 26 חודשים.

לדברי קבלן אחר, "אם תקציב הפיתוח לא סגור, אין לי שום ודאות שאקבל את הסבסוד הנוסף של 50 אלף שקל עבור זירוז הבנייה. אם אין תקציב, בכלל לא בטוח שהמשרד יכול להוציא מכרזים לביצוע פיתוח בהיקפים שהמשרד התחייב עליהם במכרזים".

קבלן נוסף אומר כי "במכרזים בחריש יש מלחמות שיווק והתארגנויות של עמותות חרדיות ועמותות חילוניות, ולמרות הבטחות מנהיגי החרדים וש"ס, אין ודאות מוחלטת שהעיר תהיה מאה אחוז חרדית. אני לא יודע עם מי ללכת למכרז - עם עמותה של ש"ס, דתיים רגילים או חילונים עקשנים. מה שמטריד אותי הוא שמשרד השיכון רשאי להעניק בדיעבד ולפי שיקוליו את הסבסוד הנוסף של כ-100 אלף שקל לדירה. מה יהיה אם הזוכים יהיו חילונים והמשרד יחליט משום מה שהם לא מקבלים את הסבסוד הנוסף?".

"הסבסוד הנוסף בדירות לזכאים"

ממשרד האוצר נמסר כי "מבנה ההוצאה במסגרת המשק הסגור נותן מענה לצורכי הפיתוח של המשרד באמצעות הכנסות והרשאה להתחייב. יש להביא בחשבון כי חלק משמעותי מעבודות הפיתוח בחריש בוצעו". על עניין הוצאת המכרזים ללא סעיף תקציבי מובטח, דבר המתחייב לפי החלטת ממשלה בסבסוד באזורי עדיפות לאומית - לא הגיב המשרד.

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "החששות לכאורה והטענות של גורמים עלומי שם מופרכים ואין להם אחיזה במציאות - כל התקציבים מובטחים כמו בכל פרויקט אחר. אנו תוהים מדוע מעולם לא נשאלנו על-ידיכם שאלות דומות על ראש-העין, יבנה, מעלה-אדומים ויישובים נוספים שמתוקצבים באותה צורה, בעוד על חריש - שאותה לא הצליחו לשווק במשך 20 שנה ומתעניינים בה חרדים, דתיים וחילוניים כאחד - עולה נושא זה.

"בחריש אין צורך בסעיף תקציבי מאושר. כמו בראש העין, ביבנה, במעלה אדומים ועוד, נחתם הסכם משק כספי ותקציבי נפרד עם האוצר ובו פריסה של המזומן, של הסבסוד ושל ההרשאה להתחייב על פני השנים. עלויות הפיתוח ברורות וסגורות מול האוצר. הסבסוד הנוסף לדירה ניתן בהתאם לכללים ולמועדים התקפים בכל 29 היישובים הכלולים בתוכנית ההטבות לפריפריה. יצוין כי מדובר ב-26 חודשים ולא ב-24 חודשים הניתנים ליזם על מנת לסיים את בניית הדירה, כדי שיזכה לסבסוד הוצאות הפיתוח".

נבנה עכשיו, הסבסוד יבוא אחר כך

הנסיבות המיוחדות של מכרזי הקרקע בהיקף חסר תקדים בחריש, מערכת הבחירות וההקשר הפוליטי של ייעוד העיר לחרדים (למרות שהדבר לא נאמר במפורש) והמערכה החריפה בין הקבלנים והעמותות השונות - כל אלה מחייבים טיפול מיוחד בהליכים בוועדת המכרזים, במשרד השיכון ובמינהל מקרקעי ישראל.

הדבר מתחייב במיוחד, כי משרד השיכון שומר את הזכות לסבסד את הרוכשים אחרי שייוודעו תוצאות המכרזים, כאשר יהיה ברור באיזה סוג של אוכלוסייה מדובר. משרד השיכון שומר גם את הזכות לסבסד מבני ציבור ותשתיות, אחרי שתיוודע זהות הזוכים במכרזים.

מבקר המדינה יוסף שפירא יחסוך זמן רב על חקירה בדיעבד, אם ימנה מיידית צוות לליווי הטיפול במכרזים, בזמן אמת, תוך דרישה לשקיפות מלאה של ההצעות ופרוטוקול מתועדים בקפידה של כל דיון הקשור למכרזים אלה.

האומנם בוצעו חלק מעבודות הפיתוח?

בהמשך לתחקיר "גלובס" על הוצאות והבטחות סבסוד הפיתוח ומבני הציבור בחריש, ובעקבות בסיור בעיר החושף תחזוקה ירודה והזנחה של התשתיות, מתברר כי הנתון שהובא בחלק הראשון של התחקיר, של סבסוד בגובה כמיליארד שקל, הוא נתון ממעיט.

בתהליכי הקמת חריש, שהחלו באמצע שנות ה-90, בוצע פיתוח מסיבי של העיר, כולל כבישים, ביוב, מים, חשמל ותקשורת. עלות הפיתוח המקורי, במונחים של היום, מוערכת ב-300-400 מיליון שקל. אבל התכנון מחדש של חריש, המותאם לאוכלוסייה החרדית, שונה לחלוטין מהתכנון המקורי, לכן הוא מחייב מערכת תשתיות ופיתוח כמעט חדשה. על התשתיות המקוריות של חריש גדלו קוצים, הרוח כיסתה את הכבישים הישנים בעפר, אביזרי הברזל נגנבו כבר מזמן וגם החוטים נשדדו.

עלות סבסוד התשתיות בחריש, מתברר, אינה מיליארד שקל כי אם לפחות 1.25 מיליארד שקל.

קבוצות רכישה חילוניות: "הכוונה היא לייצר רצף הומוגני ביישוב"

בעוד שהקבלנים חוככים בדעתם אם לגשת למכרזים בחריש, קבוצות הרכישה בחריש פועלות במלוא המרץ. בצד הקבוצות החרדיות מתגבשות להן ארבע קבוצות חילוניות ודתיות-לאומיות.

חלק ממארגני הקבוצות החליטו לאחד כוחות על מנת להוות גורם משמעותי בעיר החדשה. קבוצת "מינהל מגורים לישראל" בהובלת מוטי פלד התאחדה עם קבוצת "חריש הירוקה" שמובילים שני תושבי חריש, נעם הילל וחמי בר אור.

"התאחדנו כדי שנוכל להוות כוח משמעותי יותר במכרז", מספר פלד, "היעד שלנו הוא כ-800 נרשמים, גם מהציבור הדתי-לאומי וגם מהציבור החילוני. הכוונה היא לייצר רצף הומוגני ביישוב ולהגיש הצעות למגרשים שיאפשרו ליצור רצף זה. אז נוכל לדאוג לכך שחריש תהיה עיר מאוזנת". פלד מבקש להדגיש שאין מאבק בין הקבוצות: "אנחנו מציגים מסר של אחדות, לא נלחמים בקבוצות החרדיות. המטרה היא ליצור בפעם הראשונה עיר שבה כולם יחיו בשלום אחד עם השני".

שתי קבוצות נוספות המתכננות להתמודד על מגרשים בעיר החדשה הן "חריש שלנו", שפונה אל הציבור החילוני, ו"נאות חנן", שפונה לציבור הדתי-לאומי. נכון להיום גיבשה הראשונה כ-170 איש ואילו השנייה גיבשה יותר מ-300 נרשמים. נכון להיום מתכננות הקבוצות לגשת למכרז בנפרד. גורמים המעורים בתהליך גיבוש הקבוצות מספרים כי כל הקבוצות האמורות וקבוצות נוספות נמצאות בקשר רציף כדי לנסות ולדאוג לכמות מספקת של נרשמים.

למרות שהמכרז עתיד להיסגר ביום א' הקרוב, פרק הזמן שנותר לקבוצות הרכישה לארגן את הרשימות קצר יותר משום שעליהן להגיש את הרשימות חתומות בידי רשם העמותות. בפועל מדובר בחלון הזדמנויות קצר שעתיד להיסגר כבר ביום רביעי.

ההתארגנות החרדית מסודרת יותר

לעומת קבוצות הרכישה החילוניות והדתיות-הלאומיות, ההתארגנות החרדית ותיקה ומסודרת הרבה יותר. לכל הקבוצות ועד אחד בשם ועד הרבנים שתפקידו לחלק את הדירות בעיר באופן שוויוני. תפקידו של ועד הדיור היה לקבוע חלוקה נאותה, אולם משקבע ביהמ"ש כי המכרזים יהיו פתוחים לציבור הרחב נוצרה בעיה, וסידור המתחמים שאליו כיוון הוועד לא יכול להישמר.

גורמים שונים בענף הנדל"ן סבורים שמספר לא קטן מחברי קבוצות הרכישה עושים זאת למטרות השקעה. ההגבלות החדשות של בנק ישראל הפכו את המחיר הנמוך בחריש לאטרקטיבי אף יותר עבור מי נדרש כעת להון עצמי בגובה 50%. המכרזים כוללים התניה שלפיה הרוכשים מתחייבים לא למכור את הדירה 3 שנים לאחר מסירתה, אולם ניסיון העבר מעיד על קושי באכיפת איסורים מסוג זה. השכרת הנכס דווקא אפשרית, כך שלא מן הנמנע שלא מעט יבחרו בדרך זו עד שיוכלו למכור הדירה. ככל שמספר רוכשי הדירות להשקעה יהיה גדול יותר, כך קטן הסיכוי שאכן תהיה הפרדה ממשית בין חילונים ודתיים-לאומיים ובין האוכלוסייה החרדית.

 חריש