"המשבר הגדול הבא בארה"ב הוא רק עניין של זמן"

פרופ' דיוויד סינגר, שיגיע בחודש הבא לוועידת ישראל לעסקים, מסביר כי "חלון ההזדמנויות נסגר" ■ "הציבור האמריקאי כבר אינו מעוניין ברפורמה פיננסית"

"באופן מסורתי, קשה מאוד להפריד בין שיח שמבוסס על אינטרסים לבין שיח שמבוסס על אידיאולוגיה, אך כשמדובר ברגולציה פיננסית אני נוטה לחשוב ששיח אידיאולוגי משמש ככסות אינטלקטואלית לאינטרסים עסקיים". את הדברים הנוקבים הללו אומר פרופ' דיוויד סינגר מהמחלקה למדע המדינה ב-MIT, שסבור כי בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, "בנקים בכלכלות מפותחות מעדיפים יותר פיקוח על הפעילות שלהם".

פרופ' סינגר יופיע במושב שיוקדש למצבה של ארצות הברית במסגרת ועידת ישראל לעסקים שתתקיים בחודש הבא. סינגר הוא כלכלן פוליטי שחוקר את הרגולציה הפיננסית הבינלאומית, את הכלכלה העולמית ואת הפוליטיקה של בנקאות מרכזית. הוא כתב את הספר "רגולציה של הון: קביעת סטנדרטים למערכת הפיננסית הבינלאומית" (הוצאת אוניברסיטת קורנל, 2007), והוא כותב מאמרים לכתבי עת אקדמיים מובילים.

לאור תחום התמחותו שהפך לרלבנטי במיוחד לנוכח המשבר הפיננסי הגלובלי, סינגר סיפק בשנים האחרונות פרשנות וניתוחים לוועדת הסנאט האמריקאי לביטחון פנים ולנושאי ממשל, ולמועצה הגרמנית ליחסי חוץ. כמו כן, הוא פרסם מאמרים בניו יורק טיימס, בוול סטריט ג'ורנל, בפרנקפורט אלגמיינה צייטונג, וברדיו הציבורי בארצות הברית. נוסף על כך, סינגר מכהן באקדמיה האמריקאית לאמנות ולמדעים, ובמרכז Weatherhead לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, שממנה גם קיבל את הדוקטורט שלו.

"אידיאולוגיה", הוא מחדד, "עשויה לשחק תפקיד ביישומם של חוקים פורמליים של ממשלות. לדוגמה, בארצות הברית ישנו מספר עצום של חוקים פורמליים שתקפים לגבי מוסדות פיננסיים, אולם הרגולטורים בוחרים לאכוף רק מעטים מהם".

- אמריקה בעקבות אירופה?

בשיחה שנערכה עמו כמה ימים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית - מערכת בחירות שבה נמצאת הכלכלה במוקד תשומת הלב - סינגר שטח לפניי את תפיסת עולמו לגבי מצבה הנוכחי של הרגולציה על המערכת הפיננסית האמריקאית, והתנבא בזהירות לגבי העתיד הקרוב. התמונה המצטיירת מדבריו אינה אופטימית במיוחד.

- כיצד ואיך נכשלה הרפורמה הפיננסית שאובמה ניסה להעביר?

"קודם כול, היוזמה הפיננסית של הנשיא אובמה לא נכשלה לגמרי. הקונגרס העביר בקיץ 2010 את חוק פרנק-דוד שהכניס מגוון של שינויים מבניים ורגולטוריים המשפיעים על הפיקוח על מוסדות פיננסיים. כמה מהשינויים המשמעותיים ביותר שבאו לידי ביטוי בחקיקה היו הקמת המועצה לפיקוח על יציבות פיננסית, שמטרתה לזהות סיכונים מתהווים ליציבות הכלכלה האמריקאית; הקמת משרד ממשלתי להגנה פיננסית על צרכנים; ויישום הגבלות חדשות על סחר ברכוש, כולל תקנות קשוחות נגד מינוף בקרב מוסדות פיננסיים.

"גורמים שמגינים על החוק מציינים שהוא כולל את השינוי החוקתי הפיננסי הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית מאז השפל הגדול של שנות ה-30. מצד שני, מבקריו טוענים שחוק פרנק-דוד משאיר שיקול דעת רחב מדי לסוכנויות פיננסיות של הממשל 'למלא את החללים' שיש בו, ושהקונגרס לא נקט צעדים משמעותיים מספיק כדי לצמצם את ההבטחה המשתמעת לחילוצם של בנקים שנתפסים כגדולים מדי כדי לאפשר להם להתרסק".

- מה זה אומר בפועל?

"בקצרה, ההתנהגות והתכונות של המערכת הפיננסית שהכניסו את כולנו לצרה צרורה בין השנים 2007 ל-2010 לא טופלו כיאות כדי למנוע היווצרות של משבר פיננסי נוסף בסדר גודל דומה".

- מי היו הכוחות העיקריים שהתנגדו לחקיקה?

"למוסדות פיננסיים גדולים ישנה השפעה אדירה בוושינגטון, והם התנגדו בכל כוחם לכל סוג של שינוי גורף בסביבה הרגולטורית שהם התרגלו לפעול בתוכה (לכתבה נרחבת שפורסמה ב-G על המאבקים מאחורי הקלעים, סרקו את הברקוד). בהקשר זה ראוי להיזכר בהצהרתו המפורסמת של ג'יימי דימון מג'יי פי מורגן, שלפיה רגולציה קשוחה יותר על המוסדות הפיננסיים היא פעולה 'אנטי אמריקאית'.

"גם מחוקקים עמדו בפני קושי רב להטיל אחריות בשל המשבר הפיננסי. מוסדות פיננסיים שאינם בנקים, ביניהם סוכנויות משכנתאות, קרנות גידור וחברות ביטוח, מילאו כולם תפקיד מרכזי ביצירת המשבר הפיננסי, כך שהבנקים ניסו להגן על עצמם מנטילת מלוא האחריות והאשמה על המצב".

- בהנחה שהוא ייבחר, אובמה יהיה מסוגל להעביר רפורמה מלאה בכהונתו הבאה כנשיא?

"ראשית, אני בכלל לא בטוח שאובמה רצה באמת להעביר רפורמות מקיפות יותר, משום שאפילו הדמוקרטים חוששים מפני אינטרסים פיננסיים רבי עוצמה. עם זאת, לדעתי חלון ההזדמנויות הפוליטי להעברת רפורמות פיננסיות כבר נסגר. הציבור האמריקאי כבר אינו מעוניין ברפורמה פיננסית, אלא ממוקד ברצונו ליצירת מקומות עבודה חדשים וצמיחה כלכלית. שיעור האבטלה ממשיך לרדת, אנשים חוזרים לעבוד, ולכן הסיכוי לתמריץ שיפתח מחדש את עניין הרגולציה הפיננסית הולך ופוחת.

"ההסתייגות היחידה היא שהאירופאים יפעלו ביתר שאת לרפורמות פיננסיות כתוצאה של המאמצים שלהם ליצירת ארגון בנקאי משותף. רגולציה אירופית קשוחה יותר עשויה לגרום למערכת האמריקאית ללכת בעקבותיה".