"זו השנה הכי פורייה אי-פעם מבחינת יבוא פורמטים מישראל"

לאחר 10 דקות של מספרים שגויים, ניסיון כל הקומביניציות האפשריות של הסיסמה בכרטיס החיוג הבינלאומי, וויכוח מקוטע למדי עם אדם שאני יכול רק לנחש שהיה מקסיקני ושעבר עליו יום רע, גמרתי אומר בלבי להשלים עם העובדה שהשיחה עם ריק רוזן, אחד האנשים החשובים ביותר בתעשיית הבידור העולמית, כבר לא תתקיים. אלא שבעודי תוהה אם "פירמה" יהיו מוכנים לקבל תחת זאת ראיון בלעדי עם המוקדן במרכזיה הבינלאומית של 012, אירע נס בחסות אותו מוקדן חביב. זה קרה לאחר שהוא הסביר לי בלבביות - ותוך כדי שהוא מאמץ כל גיד בפניו, כל שקיק בריאותיו וכל שריר בבטנו על מנת שלא להתפוצץ מצחוק - שקודם אני צריך לחייג את הקידומת 1, ורק אז את המספר המבוקש. המאמצים חודשו באחת, תרתי משמע, ותקווה חדשה נראתה באופק.

כשהגעתי סוף-כל-סוף לרוזן, אמרתי לו שאין מספיק מילים במילון כדי להביע את התנצלותי על האיחור. רוזן, יהודי עם פינה חמה מאוד לישראל בלבו, אמר שלדעתו יש דווקא לא מעט מילים כאלה והרעים בצחוקו. עד היום אני לא בטוח אם הוא לקח ברצינות את ההצעה שלי להתקשר במיוחד במועד מאוחר יותר, רק כדי לשנן את כל המילים האלה ולוודא שההתנצלות התקבלה. "אבקש מהאנשים שלי שיתאמו אתך", אמר ושוב פצח בצחוק מתגלגל.

לא נעים לאחר לאחד כמו רוזן. לראש מחלקת הטלוויזיה בסוכנות הטאלנטים הוותיקה והגדולה בהוליווד, WME, ומי שיצר את הקשר שהפך את "חטופים" של קשת להצלחה הפנומנלית שהיא "הומלנד", יש בוודאי לא מעט על הראש. על אחת כמה וכמה כשמדובר בעמיתו של הסוכן המיתולוגי ארי עמנואל, שידוע לנו בעיקר כאח של רם ואף יותר כמי שעליו מבוססת דמותו של הסוכן המחוספס ובעל ה-ISRAELI HUTZPA ארי גולד ב"פמליה". לא נעים לאחר גם, ואולי בעיקר, משום שאת השיחה הזו אני פותח בפיל לא קטן שיושב כבר הרבה זמן בחדר האטלנטי שבין "חטופים" ל"הומלנד".

"בהחלט יכול לעבוד"

כש"הומלנד" שודרה לראשונה והתגלה שרק קווי עלילה מאוד דקים מקשרים אותה למקור הישראלי, קשה היה שלא לשאול מדוע מלכתחילה נדרשו יוצריה ל"חטופים"; האם זה אך ורק מהסיבה שקשת פשוט עשתה את זה קודם? החלק הראשון של התשובה הוא קודם כל כן. החלק השני של התשובה מורכב משתי מילים: ריק רוזן. יוצרי "הומלנד" לא היו הוגים את הסדרה אילולא ריק רוזן הכיר להם את "חטופים", ורוזן לא היה מכיר את "חטופים" אילולא פנה אליו אבי ניר והציג בפניו את הסדרה. מאז וויליאם מוריס, החברה שרוזן הוא מראשיה, מייצגת את הזכיינית הישראלית בכל עסקאותיה בארה"ב.

"אתה יודע", שחזר רוזן השבוע, "אבי דיבר איתי על הרעיון עוד לפני ש'חטופים' בכלל נכתבה. הוא שאל אותי אם אני חושב שזה יעבוד כתוכנית אמריקנית, ואמרתי לו שכן, שזה אפשרי אם התמות המרכזיות בגרסה הישראלית יהיו דומות לתמות שאפשר לתרגם לסיפורו של חייל אמריקני בעיראק, ומאחר שאנחנו מתמודדים עם נושאים דומים זה בהחלט יכול לעבוד. ואבי תמיד האמין שזה לא חייבת להיות אותה תוכנית בדיוק, אלא שהגרסה האמריקנית פשוט צריכה להיות טובה. וכשדיברתי עם אבי על 'חטופים', הדבר הראשון שאמרתי לו זה 'יש לי את הכותב המושלם בשבילך, הווארד גורדון שכתב את '24', והוא אמר: 'אני מכיר את גורדון, אני מת על 24, זה פשוט מושלם'. אתה מבין, זה מה שעניין אותו בראש ובראשונה. שהגרסה האמריקנית תהיה פשוט טובה. לא חייבת להיות אחד לאחד, אלא פשוט טובה".

באופן כללי, מבקש רוזן לנתק כל זהות בין שתי הסדרות. אחת היא סדרה אמריקנית, הוא מזכיר, השנייה ישראלית. "'חטופים' היא סדרה נ-ה-ד-רת. מבריקה. אני חושב שהכתיבה מצוינת, אני חושב שהמשחק משובח. אבל, אתה יודע, אין מה לעשות, זו סדרה בקנה מידה קטן יותר", הוא מחדד, "ו'הומלנד' עכשיו היא הדבר שכולם מדברים עליו. היא זכתה בגלובוס הזהב ובאמי באותה שנה; הישג תקדימי לעונה ראשונה. 'הומלנד' נמצאת כרגע במעמד מאוד גבוה. היא יושבת בלבה של רוח הזמן, הצייטגייסט, התרבותית, לא רק בארצות-הברית, אלא ברחבי העולם. היא מה שנקרא 'קלאסיקה מיידית'. עובדים עליה הווארד גורדון ואלכס גנזה, שניים מהכותבים הגדולים בטלוויזיה האמריקנית. שלא לדבר על זה שהתקציב הוא הרבה יותר גדול, משמעותית יותר גדול, ושיש לך פה את הטופ של השחקנים בתעשייה. אגב, הייתי בפרמיירה של העונה השנייה בתל-אביב, וחשבתי שהפרק היה בעל עוצמה דרמטית בלתי רגילה".

- אז ההצלחה של "הומלנד" לא נשענת על "חטופים"?

"לא. אני חושב שהסדרות שונות זו מזו בערך ב-30%. תראה, הצלחה של פורמט ישראלי, או של כל מדינה אחרת שמעבדים אותה לגרסה אמריקנית, מבוססת קודם כל על הצלחת התהליך של הפיכתה לאמריקנית. על האמריקניזציה שלה. ברור שזו חייבת להיות אותה סדרה אחד לאחד. למשל, 'בטיפול'. העונה הראשונה של הגרסה האמריקנית הייתה כמעט העתק מושלם של המקור הישראלי, אבל בעונה השנייה והשלישית היא הלכה לכיוונים שונים לגמרי. היו פעמים שחשבנו להשתמש באותן תוכניות בדיוק, אבל הרשתות מעוניינות קודם כל בסדרה אמריקנית. הנאמנות למקור חשובה מאוד, אבל רק אם הכותבים האמריקנים מסוגלים קודם כל לעבד אותו לקהל האמריקני. זו אמנות מאוד עדינה, ואני חושב שב'חטופים' וב'הומלנד' זה עבד למופת, בגלל צוות הכותבים המוכשר, ובגלל הצוות הישראלי המוכשר בראשותם של גידי רף ואבי ניר".

- אתה זוכר מקרים שבהם זה לא עבד?

"יש לי מקרה אחד שמאוד מייצג את מה שדיברתי עליו לפני רגע: כשמכרנו את 'פלפלים צהובים' לאחת מרשתות הכבלים, תחת השם 'The A word' (A לאוטיזם - מ"ל), הבאנו תסריטאית מאוד ידועה ומוערכת, והיא ראתה את המקור הישראלי וחשבה שזו סדרה גאונית. זה היה מושלם מבחינתה והיא לא רצתה לשנות כלום. היא השתמשה כמעט מילה במילה בתסריט המקורי ופשוט העתיקה את העלילה לאמריקה, והתוצאה הסופית הייתה שהרשת החליטה בסוף לוותר על הסדרה, כי הם הרגישו שלמרות שהמקור נהדר, הם רצו שיעבדו אותה לקהל האמריקני, וזה היה מאוד חסר להם".

"מוכר תמיד לבית הטוב ביותר"

אם ארי עמנואל הוא הפנים של WME, רוזן הוא הגוף, כשהגפיים, אם למתוח באופן גרוטסקי את המטאפורה, הן ייצוגן של חברות לא-אמריקניות כמו קשת. הוא החל את דרכו לאחר שסיים לימודי משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, תקופה שבה עבד בין היתר כעוזר של חבר קונגרס דמוקרטי. הדמות שהעריץ אז הייתה בובי קנדי, והוא תומך בברק אובמה, אם כי בראיון ל"הוליווד ריפורטר" לאחרונה, הוא רמז באופן לא מאוד עדין שהוא מצפה מהנשיא שיחזיר לעצמו את תחושת המנהיגות שלדידו של רוזן איבדה מעט מקסמה במהלך הקדנציה.

את הדלת פתח לו ג'ונתן דולגן, בכיר באולפני קולומביה שהנחה אותו בצעדיו הראשונים בתעשייה. מאוחר יותר הגיע רוזן אל סוכנות ICM, שבשלב מסוים רכשה סוכנות בשם אינטר-טאלנט, שבה עבדו עמנואל ובכיר נוסף בשם דיוויד גרינבלט. בשלב מסוים החליטו השלושה לערוק משורות ICM ולהקים סוכנות משל עצמם, אנדוור. החברה צמחה וצמחה ואז הגיע המיזוג הגדול עם סוכנות הענק וויליאם מוריס, וכך הפכה החברה הקטנה של רוזן ועמנואל ל"וויליאם-מוריס-אנדוור", או כפי שהיא נקראת היום: WME.

היריעה קצרה מלהכיל אפילו רשימה חלקית של לקוחות החברה, בהם שחקני קולנוע ותיאטרון, קומיקאים, במאים, תסריטאים, סופרים ואמנים מכל הגוונים. וכיוון שכך, מוטב לחזור לרוזן, ולמה שהוא מגדיר כ"שנה הפורייה אי-פעם שאני זוכר מבחינת יבוא פורמטים מישראל".

"כרגע אנחנו עובדים בערך על 5 פרויקטים ישראלים", הוא מתגאה, "5 תוכניות עם NBC ,ABC ו-CBS וכמה לכבלים. הפרויקט הכי גדול שאנחנו עובדים עליו ושיש סביבו הכי הרבה באזז עליו הוא 'תא גורדין' (של רון לשם ועמית כהן, בהפקת טדי, ששודרה ב-yes - מ"ל) שנמכר ל-NBC ובגרסה האמריקנית אנחנו נקרא לו 'Mice'. יש מחויבות מאוד גדולה ל-NBC להרים את הפרויקט ולקחנו בשבילו את אחד היוצרים המוכשרים שיש היום בתעשייה, פיטר ברג, השחקן לשעבר ומי שאחראי לסדרות כמו 'אורות ליל שישי'. זה עסק גדול מאוד".

העובדה ש"תא גורדין", ששודרה ב-yes ושעסקה בקצין בחיל האוויר שנאלץ לרגל עבור שירות המודיעין הרוסי כדי להציל את הוריו, נמכרה דווקא לרשת גדולה היא מעניינת. בראיון שנתן באחרונה יוצר "הומלנד" הווארד גורדון, הזכיר הלה את היתרון העצום שיש לחברות הכבלים בעיניו, על פני הרשתות הגדולות. "הרשתות בסך הכול בצרות מאוד גדולות, כי הן מתחרות בסדרות כמו 'שובר שורות', 'משחקי הכס', ו'הומלנד'", אמר אז בראיון. "אני לא רוצה לירוק לבאר שאני שותה ממנה, אבל המעבר לכבלים היה חוויה מאוד משחררת. תסתכל על הכמות הגדולה של תוכניות הכבלים שמצליחות, לעומת אחת או שתיים בולטות שיש ברשתות".

הדברים האלה של גורדון, חבר קרוב מאוד של רוזן כבר 25 שנה, בולטים במיוחד לאור המתמטיקה הפשוטה של יצוא הפורמטים הישראליים: "בטיפול" ו"הומלנד", ששתיהן הופקו בכבלים נחלו הצלחה יתרה, כאשר האחרונה שברה שיאים בכל קנה מידה אפשרי, ואילו סדרות אחרות של קשת שנמכרו לרשתות הגדולות, כמו "רמזור" או "שלוש", לא שחזרו את ההצלחה. כשאני שואל את רוזן אם הוא לא חושש למכור פורמטים ישראלים לרשתות הגדולות, כשברור שזהו תור הזהב של הכבלים, קולו מתחדד כקולו של מועמד נשיאותי מוביל: "אני. תמיד. מוכר. תוכניות. לרשת שאני חושב שהיא תהיה הבית הטוב ביותר עבור הסדרה. נקודה".

- למה לא פשוט למכור את "תא גורדין", מראש לרשת כבלים?

"משתי סיבות: אחת, כשיש את 'הומלנד' בכבלים אף אחד לא יקנה עכשיו את 'Mice', כי הם יחשבו, ובצדק, שאי-אפשר להתעלות על סדרה כזו בכבלים, זה פשוט בלתי אפשרי. הסיבה השנייה היא בדיוק ההתאמה הזו שדיברנו עליה קודם: ניסינו בהתחלה ללכת עם 'הומלנד' לרשת גדולה, אבל העניין הוא שברשתות הגדולות אתה לא יכול לבנות מתח כזה מפרק לפרק. אתה חייב קצב הרבה יותר מהיר. שלא לדבר על 'בטיפול', שמראש ידענו שהיא פשוט לא מתאימה לרשת גדולה. 'Mice', לעומת זאת, המבוססת על 'תא גורדין', יכולה מאוד להתאים לרשת גדולה כמו NBC כי היא בנויה יותר כמו '24'".

- והקומדיות?

"תראה, כרגע יש לנו עוד שתי קומדיות של קשת שיש לי תקוות מאוד גבוהות לגביהן. אחת ב-ABC שנקראת 'Tribes', המבוססת על 'סברי מרנן'; על הכתיבה אמון גרג מיילנס, שאחראי ללהיטים כמו 'חברים' ו'איך פגשתי את אמא'; אנחנו עובדים גם על 'יום האם', שבעיניי היא קומדיה ישראלית מבריקה".

- מה עוד?

"אלה הפרויקטים הכי גדולים, אבל יש לנו שני פרויקטים חדשים ומסקרנים עם גידי רף שעדיין לא מכרנו".

- פרט.

"אולי בהזדמנות אחרת".